ח"כ באסל גטאס (הרשימה המשותפת) נחקר באזהרה היום (שלישי) ביחידת המשטרה להב 433, בחשד להברחת טלפונים למחבלים במהלך פגישות בכלא קציעות. עם כניסתו לחקירה, אמר גטאס: "אצא בראש מורם, ההר יוליד עכבר". מחוץ למשרדי היחידה המתינו לו כמה עשרות פעילי בל"ד, ח"כ חנין זועבי וח"כ ג'מאל זחאלקה.
לאחר חקירתו, הדגיש ח"כ גטאס כי הוא לא עבר כל עבירה הקשורה לביטחון המדינה או אזרחיה, כפי שנטען, ומעולם לא הייתה לו כוונה לעשות כן. לדבריו, הוא השיב לכל שאלות החוקרים. "ביקוריי אצל האסירים הם במסגרת פעילות הומניטרית ומוסרית בסוגיית האסירים שלה אני מחויב ממניעים מוסריים צודקים", אמר, "סוגיית האסירים היא סוגיה כאובה וקשה מנשוא. האסירים סובלים מתנאים קשים וטיפול בנושא זה הוא במסגרת תפקידי הציבורי והפרלמנטרי ואני מטפל בו באחריות. אין לי מה להסתיר, אני נכנס ויוצא בראש מורם".
עוד ידיעות בוואלה! NEWS:
הערכת שב"כ מ-2012: הרוצח שעמו נפגש גטאס בקשר עם גורמי טרור
ח"כ גטאס זומן לחקירה בלהב 433: "יש ראיות משמעותיות נגדו"
אלקין פועל להדחת ח"כ גטאס מהכנסת: "להרחיקו מידית מסייעים לטרור"
בעקבות החשדות נגד ח"כ גאטס, קבעה ועדת הכנסת כי יש לאסור ביקורים של חברי כנסת עם אסירים ביטחוניים בבתי הכלא בישראל. ההחלטה המחייבת התקבלה ברוב של 12 חברי כנסת. ח"כ אורן חזן (הליכוד) נמנע וח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני) הצביעה נגד.
לפי ההחלטה, בביקורים אלו יש "גיבוי ועידוד לאותם אסירים, למעשיהם ולשולחיהם". הוועדה, שתחת אחריותה נושא חסינות חברי הכנסת, קבעה כי ביקורי אסירים ביטחוניים "אינם חוסים תחת חסינותם וזכויותיהם של חברי הכנסת, וזאת בשל הפגיעה שעלולה להיגרם לביטחון המדינה כתוצאה מביקורים אלו, לפי חוות הדעת של שירותי הביטחון". עוד הוחלט כי ייקבעו כמה בעלי תפקידים שיוכלו לקיים ביקורים אלו על מנת לפקח על תנאי הכליאה.
מוקדם יותר היום פורסמה תמונתו נתפס על ידי החוקרים בצאתו מכלא קציעות, שם נועד עם המחבל הוותיק והמסוכן וליד דקה. פגישתם של השניים תועדה במצלמות נסתרות ומיקרופונים שהותקנו בחדר הביקורים ושידרו ישירות אל חדר הפיקוד בבית הכלא, שם שהו באותה העת קצינים בכירים של שב"ס ושל המשטרה וצפו במתרחש. בחקירה, צפויים השוטרים להטיח בו את הראיות ולעמת אותו עמן.
וליד דקה נחשב לאחד האסירים המוכרים והוותיקים בקרב המחבלים הכלואים בישראל והפך במהלך השנים אף לדוברם. מאז שהורשע בחברות בארגון החזית העממית לשחרור פלסטין וברצח החייל משה תמם ב-1984, נדד בין בתי סוהר שונים, אולם השפעתו בבתי הכלא הייתה רבה. הוא זוכה לביקורים ומתכתב באופן קבוע עם אישים רבים, בהם גם גטאס.
בשנות ה-90 הודיע דקה כי הוא נוטש את החזית העממית ומצטרף לתנועת בל"ד וב-2000 אף נבחר כחבר בוועדה המרכזית של המפלגה. במהלך שהותו בכלא עתר לא אחת לביקורי התייחדות עם אשתו, פעילת זכויות אדם שלה נישא בין כתלי הכלא בשנת 1999, בקשה שלא מאושרת בדרך כלל לאסירים ביטחוניים. אבל דקה, בניגוד למחבלים אחרים, הצהיר בפני בתי המשפט כי נטש את תנועת החזית העממית שהיה בשורותיה בעת ביצוע הרצח.
למרות הצהרותיו, בשנת 2012 הגיש שב"כ חוות דעת לפיה דקה לא ניתק את קשריו עם ארגון החזית העממית, "ולפיכך קיים להערכתנו סיכון ביטחוני ממתן היתר להתייחדות". מי שחתומה על המסמך מטעם השב"כ היא "חגית", היועצת המשפטית של מרחב צפון בארגון. בין היתר נרמז כי בחוות הדעת הוצגו ראיות ישירות כי הוא ממשיך לקיים מגע עקיף עם אנשי תנועת הטרור. בהחלטת בית המשפט המחוזי בנצרת בנושא אף נכתב כי "עולה הזדהות אידיאולוגית עם ארגון עוין".
דקה מצדו טען, בין היתר, כי שב"כ הוא זה ששם אותו בתא עם אסירי החזית העממית, דבר שמטבע הדברים גורם לכך שהוא מצוי עימם בקשר. "התנאי המרכזי שלי הוא שאחיה עם אסירים חילוניים", הדגיש דקה באחת מעתירותיו. "לא מתאים לי לחיות עם אסירים דתיים, זה פשוט לא נוח לי. אין לי שייכות ארגונית ולא הסתפקתי בהצהרות, בין היתר שלחתי מכתב לראש השב"כ". בהמשך, הסכים שב"ס להכיר בו כאסיר ביטחוני ללא השתייכות ארגונית.
(עדכון ראשון: 07:42)