מדד הדמוקרטיה: ירידה חדה באמון במוסדות השלטון – ובתקשורת

המחקר שהוגש לנשיא ריבלין מציג נתונים עגומים, על פיהם 79% סבורים שהפוליטיקאים הישראלים מנותקים מהציבור, ודואגים לאינטרסים שלהם ולא של בוחריהם. במקביל מראה הסקר על הקצנת השסע בין יהודים לערבים

19/12/2016
מליאת הכנסת, 16 בנובמבר 2016. נועם מושקוביץ
רק שליש מהציבור סבור שחברי הכנסת מבצעים את תפקידם כראוי. מליאת הכנסת(צילום: נועם מושקוביץ)

75% מהישראלים סבורים שהפוליטיקאים הישראלים מנותקים מהציבור – כך עולה ממדד המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2016 שהוגש היום (שני) לנשיא המדינה ראובן ריבלין. מהנתונים עולה כי בשנה האחרונה חלה ירידה חדה באמון הציבור במוסדות המדינה, ובתחתית הרשימה – הגופים הפוליטיים. על פי המדד, אמון הציבור בכנסת עומד על 26.5% לעומת 35% אשתקד, האמון בממשלה עומד על 27% לעומת 36% ב-2015 והאמון במפלגות עצמן עומד על 14% בלבד, לעומת 19% בשנה שעברה.

רק שליש מהציבור סבור שחברי הכנסת מבצעים את תפקידם כראוי, ואילו 79% סבורים כי הפוליטיקאים דואגים יותר לאינטרסים שלהם מאשר לאלה של ציבור הבוחרים שלהם. אמון הציבור במשטרה, בבית המשפט העליון ובנשיא המדינה ירד גם כן. על רקע ההתקפות החוזרות ונשנות מצד הפוליטיקאים נגד גופי התקשורת, חלה ירידה חדה באמון הציבור גם בתחום זה, כאשר 24% בלבד הביעו אמון בתקשורת לעומת 35.5% אשתקד. הגוף היחיד ששמר על רמת אמון גבוהה הוא צה"ל – שזכה לשיעור של 90% אמון בקרב הציבור היהודי, ו-82% בציבור הכללי.

עוד בוואלה! NEWS:
המסרים מחמאס והמצלמות הסמויות: המעקב שסיבך את ח"כ גטאס
הבעיות נערמות על המתווה החדש – ובעמונה ערוכים לחידוש המאבק
"קצב לכלא": עשרות הפגינו בתל אביב נגד ההחלטה על קיצור העונש

עוד בוואלה!

הסרת שיער ב-18 דקות בלבד: פיתוח ישראלי חדש מציג טכנולוגיה ייחודית

בשיתוף לאונרדו קוסמטיקה
אין תמונה(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, יוחנן פלסנר, אמר כי הירידה באמון הציבור במוסדות השלטון היא חלק ממגמה עולמית, אך הדגיש כי "מדינה שאזרחיה אינם נותנים אמון במוסדותיה תתקשה לגייס אותם למאמצים קולקטיביים והמשטר בה יאבד בהדרגה את הלגיטימיות הציבורית שלו".

המדד, שמתפרסם מאז שנת 2003 ומכיל מדגם מייצג של 1,531 משיבים מהציבור היהודי והערבי, מציג גם קצת חדשות טובות: למרות חוסר האמון, רוב הציבור גאה להיות ישראלי – 86% מהמשיבים היהודים ו-55% מהערבים השיבו בחיוב כשנשאלו על כך. שני שליש מהמשיבים אמרו כי הם אופטימיים לגבי עתידה של המדינה, ו-78% מהיהודים ו-60.5% מהערבים סבורים שמצבם האישי טוב.

59% מהיהודים מתנגדים למינוי שרים ערבים

לצד נתוני האמון העגומים, עולה מהמדד שחיקה בתחום הדמוקרטיה, זכויות האדם והסובלנות לביקורת בקרב הציבור. 71% מהנשאלים היהודים אמרו כי הם סבורים שארגוני זכויות האדם והאזרח גורמים נזק למדינה – עלייה של 15% מהשנה שעברה. יתרה מכך, למעלה ממחצית מהציבור היהודי אמרו כי יש לדעתם לשלול זכות הצבעה ממי שלא מסכים להצהיר שישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי.

מרבית הציבור – היהודי והערבי כאחד – סבור שהשסע החזק ביותר בחברה הישראלית הוא בין יהודים לערבים. 53% מהמשיבים היהודים אמרו כי אזרחי ישראל הערבים מקופחים לעומת היהודים. למרות זאת, 44.5% הביעו תמיכה בהעדפת יישובים יהודים על פני ערבים בהזרמת תקציבים ו-59% אמרו כי הם מתנגדים למינוי שרים ערבים. יתרה מכך, 72% מהציבור היהודי השיב שהחלטות גורליות בנושאי שלום וביטחון צריכות להתקבל על ידי רוב יהודי בלבד.

אין תמונה(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

המדד מתייחס גם למצבה של ישראל בסטנדרטים בינלאומיים, וקובע כי מתוך 12 מדדים בינלאומיים שהורכבו על ידי גופים ברי סמכא בעולם, כמו הבנק העולמי ויחידת ההערכה של ה"אקונומיסט", ישראל ממוקמת ברבעון העליון במדדי ההשתתפות הפוליטית, תפקוד הממשלה, שלטון החוק, תפיסת השחיתות, איכות הרגולציה והפיתוח האנושי.

ואולם בתחומים אחרים - זכויות פוליטיות ואזרחיות, חופש העיתונות, שבו ירדה ישראל מדירוג של "חופשי" ל"חופשי באופן חלקי", ייצוג ואחריותיות – ישראל ממוקמת ברבעון השני בלבד. במדדי הזכויות האזרחיות נמצאת ישראל ברבעון השלישי בלבד ובמדד היציבות הפוליטית והיעדר אלימות וטרור ממוקמת ישראל ברבעון התחתון.

"המדדים מטרידים מאוד, צריך לעשות בדק בית". ריבלין(צילום: AP)

עם קבלת הדוח אמר ריבלין כי המדדים הנמוכים של אמון הציבור "מטרידים מאוד" וקרא לעשות "בדק בית". לדבריו, "המבנה החברתי הישראלי והאתגרים המדיניים הישראליים הם ייחודיים. החלוקה למגזרים שונים, כמו גם החיים במרחב גיאוגרפי לא דמוקרטי, ההתמודדות עם אויבים מבחוץ, מתקפות טרור ומדינות עוינות מציבות את הדמוקרטיה הישראלית במבחנים מורכבים פעם אחר פעם".

ריבלין הדגיש כי "אסור לנו לאפשר מצב שבו מי שאינו אני, מי שחושב אחרת ממני, מסומן, מתויג והופך לאויב מולו אני מנהל מלחמה. לצערנו היום עצם השייכות למחנה פוליטי מסוים, נחשבת מילת גנאי. האמירה שיריב פוליטי הוא סמולני בסמ"ך כמובן, או ימני, מספיקה היום כדי לקעקע את הלגיטימיות שלו. זה שיח איום שלא מגן על הפלורליזם ועל הצמיחה של אלטרנטיבות פוליטיות, אלא מנסה לחנוק אותם".

פרופ' תמר הרמן, מנהלת מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות, שעמדה בראש צוות המחקר, התריעה כי "נתוני המדד מצביעים על תהליך שעוברת ישראל ובמסגרתו נחלשת בקבוצת הרוב היהודי התמיכה במודל הדמוקרטי הליברלי, השם במרכז את זכויות הפרט והאזרח ללא הבדל גזע מין ודת, וגוברת התמיכה במודל דמוקרטי אחר, המדגיש את האינטרסים והערכים של הלאום היהודי".

לדבריה, "עדיין קיימת תמיכה עקרונית רחבה בעקרונות היסוד הדמוקרטיים, אך כאשר הדבר מגיע לשפת מעשה, מסתמנת נכונות גוברת להדרה של אוכלוסיות שאינן שייכות לקבוצת רוב, ובעיקר של המיעוט הערבי. הוא מצדו שואף אמנם להשתלב בישראליות, אך מערער כיום בשיעורים גבוהים על זכותה של ישראל להגדיר עצמה כמדינת הלאום של העם היהודי".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully