בשבעת הימים הבאים יאלצו בכירי הפרקליטות להכריע אם לערער על החלטת ועדת השחרורים, שאישרה היום (ראשון) את שחרורו המוקדם של נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, ולנסות לפעול להשארתו בכלא. הפרק הנוסף שהצטרף היום לסאגה המשפטית סביב שחרורו המוקדם של הנשיא שהפך לאנס מורשע, עשוי להיות רק חוליה נוספת בשרשרת, כשהתחנה הבאה הניצבת בפני הפרקליטות היא בית המשפט המחוזי.
לפי החוק, נגד החלטת ועדת השחרורים של הנהלת בתי המשפט ניתן לעתור לבית המשפט המחוזי הנמצא באזור שיפוטו של בית הסוהר שבו נמצא האסיר. במקרה של קצב, המרצה את שבע שנות המאסר שנגזרו עליו בבית הכלא מעשיהו, מדובר בבית המשפט המחוזי לוד-מרכז. באם תוגש עתירה שכזו, יהיו רשאים שופטי בית המשפט המחוזי לעכב את שחרורו של קצב עד להחלטה בעתירה. קצב יהיה חייב להיות נוכח בדיונים אלו, אם יתקיימו.
לקריאה נוספת:
ועדת השחרורים: הנשיא לשעבר משה קצב ישוחרר מהכלא
לא יתראיין ולא ינהל נשים במקום העבודה: זו תכנית השיקום של קצב
תוצאותיו של הליך משפטי זה לא חייבות להיות חד משמעיות: בית המשפט יכול לאשר את החלטת הוועדה, להפוך אותה, או להחזיר את עניינו של קצב לדיון נוסף. באם הפרקליטות או קצב ירצו לערער גם על החלטת בית המשפט המחוזי, הם יוכלו להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 15 ימים. ההחלטה אם לערער או לא צפויה להתקבל בדרגים הגבוהים ביותר בפרקליטות המדינה ובהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, וזאת בין היתר לנוכח מעמדו הרם של קצב והדיון הציבורי הנוגע לשאלת שחרורו המוקדם.
אם הפרקליטות תבחר שלא לעתור נגד החלטת ועדת השחרורים שניתנה היום, קצב צפוי להשתחרר מיד עם קבלת ההודעה על כך. בוועדה שהחליטה היום על שחרורו המוקדם חברים שלושה: היושב ראש השופט בדימוס משה מכליס, הפסיכולוגית חנה גורדון וחניתה לאופר, עובדת סוציאלית ופסיכותרפיסטית. השלושה קבעו כי "אין ספק בלב חברי הוועדה שהאסיר עבר שינוי, וזאת נוכח דבריו שהביע בפני חברי הוועדה בדיון הנוכחי, בשונה מהדברים שאותם אמר בשני הדיונים הקודמים".
קצב אמנם לא חזר בו מכפירתו במעשים שבהם הורשע, אך בדיון האחרון הוא הביע אמפתיה כלפי הנשים שבהן פגע. אם תערער, צפויה הפרקליטות לטעון שההליך השיקומי שבו נקט, וההתבטאויות שהשמיע באזני העובד הסוציאלי שטיפל בו ובאזני הוועדה, אינם משמעותיים ומספיקים כדי לאפשר את שחרורו המוקדם.