פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      פרסום ראשון: המשטרה מתנגדת לחוק המואזין - ומעדיפה לאכוף תקנות קיימות

      מחוות דעת פנימית שהגיעה לידי וואלה! NEWS עולה כי במשטרה גיבשו נוהל אכיפה חדש להתמודדות עם מפגעי הרעש במסגדים. זאת מחשש להקצנה במגזר הערבי וכי יקשה על יישום תכנית האכיפה הלאומית

      פרסום ראשון: המשטרה מתנגדת לחוק המואזין - ומעדיפה לאכוף תקנות קיימות
      צילום: ערוץ הכנסת, עריכה: ורד לידני

      (בווידאו: ח"כ טאלב אבו עראר קרא קריאת מואזין במליאה ועורר סערה בכנסת, בחודש שעבר)

      המשטרה מתנגדת לחוק המואזין וסבורה כי יש מענה אכיפתי במסגרת תקנות הרעש הקיימות - כך עולה מחוות דעת פנימית שהגיעה לידי וואלה! NEWS. "לא נכון מזווית המשטרה לייצר הליכי חקיקה או בניית כלים חדשים שיעבירו מסר של מיקוד האכיפה בתחום זה", נכתב במסמך שהוצג בשבועות האחרונים בדיונים על תקנות הרעש שהתקיימו במשרד להגנת הסביבה והמשרד לביטחון פנים.

      מחוות הדעת עולה כי במשטרה חוששים שחקיקה הצהרתית ואכיפה אגרסיבית עשויים להוביל להקצנת עמדות במגזר הערבי, ותקשה על יישום תכנית ההתעצמות של המשטרה לשיפור האכיפה והביטחון האישי במגזר, שאושרה בממשלה באפריל האחרון. "נושא הטיפול במסגדים נתפס רגיש ביותר במגזר הערבי. נקבע שלא מטפלים בו בכף רחבה כאחד הנושאים הראשונים שאותם יפגוש המגזר הערבי, בעיקר לאור העובדה שיש נושאים דרמטיים שמקשים על החדירה למגזר הערבי, כמו למשל הריסות בתים, בהם יש החלטה לאומית להגביר אכיפה", נכתב.

      עוד באותו עניין:
      ההצבעה על חוק המואזין נדחתה שוב: "התבונה גברה על יצר הכוחנות"
      "קול נוגה" או "צליל צורח"? ההיסטוריה של מחלוקת המואזין
      ארדואן ביקש בשיחה עם ריבלין: "שקלו ברגישות את חוק המואזין"

      רוני אלשיך מפכ"ל המשטרה בועדה לזכויות האישה בכנסת (נועם מושקוביץ)
      "מסר של מיקוד האכיפה". המפכ"ל רוני אלשיך (צילום: נועם מושקוביץ)

      התכנית להגברת האכיפה במגזר הערבי, שנחשבת לאחד מפרויקטי הדגל של השר לביטחון פנים גלעד ארדן ומפכ"ל המשטרה רב-ניצב רוני אלשיך, נועדה לסגור פער אכיפה היסטורי ולהתמודד עם בעיות כמו נשק בלתי חוקי, בנייה בלתי חוקית ותרבות הנהיגה המסוכנת. התכנית כוללת, בין היתר, גיוס 2,600 שוטרים חדשים, רבים מהם בני המגזר, שיוצבו ביישובים הערביים ובמזרח ירושלים, הקמת עשר תחנות משטרה חדשות ביישובים הערביים הגדולים, ותגבור דרמטי של הנוכחות המשטרתית בתחנות הקיימות.

      במסגרת התכנית, שתעלה כשני מיליארד שקלים בחמש השנים הקרובות, הוקמה מינהלת מיוחדת לטיפול בפשיעה במגזר הערבי, בראשה עומד הניצב המוסלמי הראשון במשטרה, ג'מאל חכרוש. המינהלת פועלת לגיוס שוטרים מוסלמים והיא מבוססת בחלקה הגדול על שיח עם ראשי הרשויות במגזר ועל הגברת האחריות על הפיקוח והאכיפה ברשויות המקומיות.

      בשבועות האחרונים התקיימו דיונים משותפים של המשרד לביטחון פנים ושל המשרד להגנת הסביבה בנושא תקנות הרעש. עמדת המשטרה, כך לפי גורם שהשתתף באחד הדיונים, היא שחקיקה מופגנת בנושא רעש ממסגדים עשויה לפגוע בשיתוף הפעולה והאמון שהושג עם ראשי המגזר בחודשים האחרונים, וביכולת לבצע צעדים דרמטיים שנועדו להגביר אכיפה בתחומים אחרים. לחלופין, במשטרה ממליצים להחיל נוהל אכיפה חדש רק במוקדים מרכזיים בהם יש תלונות רבות מהציבור.

      שכונת מנשיה הערבית, אפריל 2012 (דרור עינב)
      החקיקה עשויה לפגוע בשיתוף הפעולה. צריח מסגד חסן בק בתל אביב (צילום: דרור עינב)

      בחוות הדעת מוצג מיפוי של כל תלונות הרעש ממסגדים בשנתיים וחצי האחרונות, מינואר 2014 ועד אוקטובר 2016, שהראה כי בתקופה זו התקבלו 1,537 קריאות בנושא מואזין, מתוכן 1,261 בירושלים, בעיקר בשכונות פסגת זאב ורמת שלמה. מוקדי תלונות בולטים נוספים היו לוד, קיסריה וג'סר א-זרקא, נצרת, מגדל העמק, כרמיאל ועומר.

      לפי נוהל האכיפה החדש שהוצג בדיונים, ברגע שתתקבל תלונה על רעש מבתי תפילה, תחנות המשטרה הרלבנטיות יזמנו מפגש עם נציגי העדה ועם גורמים נוספים בעירייה ובמשרד להגנת הסביבה, בהן ינסו להגיע להסכמה בהידברות על צמצום והפסדת הרעש. רק במידה ואין הסכמה, המשטרה תמשיך לאכיפה כללית, חקירה, החרמת רכוש וכסף, ותביעה.

      מנהיגי הדת קוראים להידברות ולא לכפייה

      בשבועות האחרונים, על רקע קידום חוק המואזין השנוי במחלוקת, נפוצו קריאות רבות של מנהיגי דת בכירים לקדם הבנות בנושא הרעש מהמסגדים בדרך של הידברות ולא בכפייה, בראשן של הרב הראשי לישראל דוד לאו, שכינה את החוק "מיותר". נשיא המדינה ראובן ריבלין אירח בחודש שעבר מפגש בין מנהיגי דת יהודים ומוסלמים שקראו לבלום את החוק ולטפל במפגעי הרעש בדרך של הידברות. ריבלין אף פנה ליו"ר "כולנו" שר האוצר משה כחלון בבקשה שיאפשר לחברי סיעתו חופש הצבעה בנושא, אך כחלון סירב.

      נשיא המדינה ראובן ריבלין בכנס של רשת מעוז, בית הנשיא, ירושלים. אוקטובר 2016 (לשכת העיתונות הממשלתית , מארק ניימן)
      ביקש חופש הצבעה. הנשיא ראובן ריבלין (צילום: מארק ניימן, לע"מ)

      במקביל, חברי הכנסת יהודה גליק (הליכוד) וזוהיר בהלול (המחנה הציוני), שאיחדו כוחות במאבק נגד החוק, קיימו השבוע כנס חירום בהשתתפות עשרות רבנים, אימאמים, שייחים וכמרים, והם מתכוונים לכנס בשבוע הבא חברי כנסת מכל הסיעות בניסיון לגבש את תמיכתם במתווה חלופי לחקיקה, שלטענתם "עלולה לגרום ליותר נזק מאשר תועלת". לפי המתווה, שהוגש לראש הממשלה, בכל רשות מקומיות יוקמו ועדות מקומיות המורכבות מאנשי דת מהעדות השונות, שיסכימו על צמצום הרעש ואכיפה במסגרת התקנות הקיימות, ותוקם ועדת-על בין דתית במשרד ראש הממשלה שתהווה כתובת לפניות בנושא ותכריע לגבי צעדים במקומות שבהם קיימת מחלוקת.

      גליק ובהלול העבירו השבוע פניה לראש הממשלה בבקשה לקיים עמו מפגש בנושא, אך נתניהו מסרב לעת עתה, והוא עצמו מסתמן ככוח המניע העיקרי שמאחורי החקיקה. חוק המואזין כבר עבר שורה של ניסיונות חקיקה בעבר, אך הפעם קיבל תנופה מחודשת בזכות תמיכתו של ראש הממשלה. החוק, עליו חתומים ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי) ורוברט אילטוב (ישראל ביתנו), אמור היה לעלות בשבוע שעבר להצבעה בקריאה טרומית, אך הוא הוסר ברגע האחרון מסדר היום לאחר שראש הממשלה החליט כי הוא מעוניין להקשיח את לשונו.

      לאור דרישת המפלגות החרדיות, שחוששות כי החוק יפגע בצופרים המבשרים את כניסת השבת, הנוסח של החוק רוכך כדי שהוא יחול רק בין השעות 23:00 בלילה ל07:00 בבוקר. עם זאת, נתניהו החליט כי הוא רוצה להחיל את החוק בכל שעות היממה ולהחמיר את הקנסות המוטלים על מפרי החוק, וההצבעה נדחתה עד לדיון מחודש בנושא.