"זה היה רצח מתוכנן, הרוצחים הכירו את אחי וחיכו לרגע המתאים, שיהיה לבד, כדי לפגוע בו", כך סיפר לוואלה! NEWS, מוסא עלי אדהם-עבדו, אחיו של מבקש המקלט הסודאני, באביקר עלי אדהם-עבדו, שהוכה למוות בקטטה בגינה ציבורית בפתח תקווה בחודש שעבר. "באביקר לא היה אלים, הוא בטח לא אחד שמטריד נשים, הוא גם לא אחד שמרבה בשתייה. בסודאן לא היינו שותים. כשהגענו לכאן לארץ התחלנו לשתות אבל להגיד שבאביקר הלך הטריד ונגע בבנות זה שקר. אולי דיבר, אולי צחק, אבל הוא ממש לא ניסה לפגוע בהן", המשיך מוסא.
אדהם-עבדו, בן 38, הגיע לישראל דרך גבול מצרים בשנת 2007 כשניסה להתרחק מהקרבות האכזריים שהתרחשו ברחבי מדינתו. באביקר "סחב" איתו מזכרת אישית מהקרבות הקשים - במהלכם הוא איבד את אצבע האמה שלו, וזה הפך להיות מעין סימן היכר בין חבריו מסודאן. ב-2007 הגיע לאילת, שם עבד בבתי מלון במגוון תפקידים, עד שנתפס על ידי שירותי ההגירה ונכלא במתקן חולות למשך שנתיים. לאחר ששוחרר רצה מאוד לחזור לאילת, לחבריו, ולבעלי העסקים שהכיר שכבר ידעו מי הוא ומהם איכויותיו, אך התקנה של שירותי ההגירה שאסרה עליו לחזור לאילת ולתל אביב, שם יש ריכוז מהגרים גדול, גלגלה אותו עד לפתח תקווה.
"באביקר לא אהב לעשות בעיות. לא היה אחד מבין המהגרים הסודאנים שלא הכיר אותו ולא אהב אותו", המשיך אחיו מוסא, שנזכר בנסיעה משותפת עם באביקר ועם עוד שלושה בני דודים לטיול בטבריה, שם ציינו את חג הקורבן. "נסענו כמה קרובי משפחה לטייל לכבוד חג הקורבן בכינרת. עצוב לי לחשוב שזה הבילוי האחרון של כולנו ביחד", אמר. "באביקר תמיד ניסה לסייע לחברים בשעת צרה, תמיד אמר שהוא מחכה שהמלחמה תגמר בסודאן ואפשר יהיה לחזור הביתה ולחיות כמו משפחה עם ההורים, ועם ששת אחיו ואחיותיו שנשארו בסודאן, בשלווה ושלום".
לקריאה נוספת:
"בעטו בעודו שרוע על המדרכה": שני צעירים מואשמים שהרגו סודאני בפ"ת
רצח האזרח הסודאני בפתח תקווה: נעצר חשוד נוסף בן 19
בן 16 מהשרון חשוד כי הכה למוות אזרח זר יחד עם חבריו
את ליל שני ה-13 בנובמבר בני משפחתו וחבריו הקרובים של באביקר לא יישכחו לעולם. באביקר ואדהם, שותפו לדירה, יצאו "לנקות את הראש" אחרי עוד יום עבודה במפעל בראש העין. הם התחילו את הערב באחד מבתי הקפה ברחוב ההגנה, שם נוהגים לשבת מהגרים רבים. משם המשיכו לכיכר המייסדים וקנו בירה. בשלב זה נפרדו דרכיהם של השניים, כאשר אדהם רצה לחזור לדירתם ברחוב חיים עוזר, שנמצא בקרבת הכיכר.
מהתחקיר הראשוני עולה כי באביקר, שנשאר לבדו, עשה את דרכו אל גינת נוי שנמצאת בסמוך לעיריית פתח תקווה, אז ככל הנראה החל לשוחח עם הבנות שישבו במקום, מה שהוביל לוויכוח עם קבוצת הנערים ששהתה בגינה. הוויכוח הפך עד מהרה לקטטה אלימה. במצלמות האבטחה ניתן להבחין כי מדובר באירוע אכזרי מאוד שבו נראים שני הנאשמים - דניס ברשיבץ, בן 20 מפתח תקווה, ונער בן 16 - מכים את אדהם-עבדו עד זוב דם במשך יותר משעה. השניים טענו באמצעות עורכי דינם, אבי כהן ואיתי רוזין, שלא התכוונו להרוג את מבקש המקלט וכשעזבו אותו הוא עוד הלך על רגליו.
מסמך פנימי של המשטרה מעלה שאלות חסרות מענה
לפי דוח פנימי שהפיקה תחנת מרחב השרון של המשטרה והגיע לידי וואלה! NEWS, ישנן שאלות רבות נטולות מענה. למשל, במסמך נכתב: "סמוך לשעה 00:34 דווח על ידי עובר אורח על קטטה. צעירים שתוקפים אדם ממוצא סודאני סמוך לעיריית פתח תקווה. צוות שהגיע למקום הבחין בפצוע, ללא חשודים נוספים. למקום הגיע צוות מד"א אך הפצוע סירב להתפנות, בסמוך לשעה 2:00 הגיע לבית החולים השרון פצוע במצב קשה. בבדיקת צוות הסיור התברר כי הפצוע פונה מאותו המקום והשוטר בבית החולים זיהה כי מדובר באותו נתין זר ממוצא סודאני".
מתוכן המסמך עולה השאלה מדוע באביקר לא פונה על ידי צוות הסיור לאחר הדיווח הראשון, ומדוע השוטרים עזבו את הזירה בעוד באביקר שרוע וחבול בגינה. לשאלות חשיבות קריטית משום שלאחר מכן, על פי החשד, חזרו החשודים אל הזירה והמשיכו להכות את באביקר עד מותו.
באביקר ומוסא עבדו יחדיו במפעל בראש העין. כשהגיע בוקר יום שני ובאביקר לא הגיע לעבודה, מוסא החל לדאוג לו וצלצל אליו לנייד, אך לא היה מענה. בסופו של דבר תפס מוסא את אדהם, שותפו לדירה של אחיו, שסיפר לו שהם נפרדו אמש ושמאז באביקר לא שב הביתה. מוסא עזב מיד את עבודתו והגיע אל תחנת המשטרה בפתח תקווה, כדי לבקש מהשוטרים לסייע לו בחיפושים אחר אחיו הנעדר.
כעבור כמה שעות זוהה באביקר כשהוא מאושפז בבית החולים בילינסון בפתח תקווה. "המראות היו קשים מאוד. אי אפשר היה לזהות את באביקר", משחזר מוסא, "רק בזכות אצבע האמה שאיבד בסודאן גיליתי שזה אחי. הגולגולת ממש נחבלה ונראתה מעוותת ובאביקר היה מורדם ומונשם".
בני משפחתו של באביקר עדיין לא יודעים מה הוביל למותו ומה עשו למענו הרופאים בבית החולים בשעותיו האחרונות. "הוא הובהל לבית החולים ביום ראשון בלילה ומת ביום שישי. אנחנו לא יודעים איך הרופאים לא הצליחו לייצב אותו ולהציל אותו. מדוע אף גורם בבית החולים לא שיתף אותנו במה קרה לאחי?", תהה מוסא, "עד היום אני לא יודע איזה טיפולים עבר וכיצד מת. אחד הרופאים אמר לבן דוד שלי שבאביקר חייב לעבור ניתוח אבל אף אחד לא טרח להסביר לנו באיזה ניתוח מדובר. פשוט לא אמרו לנו כלום ואנחנו רוצים תשובות".
הגורם היחיד שסייע למשפחתו של באביקר, היה יהודה צדוק, נציג חברת עורכי הדין "צדוק את צדוק", שהגיע לבית החולים ברגע שקיבל את ההודעה על המצב הקשה של באביקר. "במשרדנו אנו מסייעים למאות פליטים ומהגרי עבודה שנפלו בין כסאות המערכת", סיפר צדוק לוואלה! NEWS, "כבר מהרגע הראשון בבית החולים עלו שאלות ותהיות כמו מדוע הוא אושפז וטופל, בעודו מורדם ומונשם, בחדר מבודד באחת המחלקות הפנימיות של בית החולים ולא בטיפול נמרץ?".
לדבריו, "ברגע שהגעתי אל בית החולים גיליתי שהרופאים בבילינסון עושים בעיות. ביקשנו את הדוח והחוב למד"א, והם סירבו תחילה למסור לנו אותו. רק לאחר שפניתי אל גורמים בכירים בהנהלת בית החולים קיבלנו את המסמכים. המראות שראינו בבית החולים היו אכזריים מאוד. באביקר קיבל מכות קשות מאוד, גופו היה חבול והמצב נראה לא טוב. משרדנו סייע למשפחה ברגעים הקשים ודואג לשיתוף הפעולה ומתן עדכונים אל מול הפרקליטות".
בליל מותו, לפי כתב האישום, הגיע באביקר לאזור העירייה והתקרב לעבר נערות שחששו ממנו, צעקו והתרחקו מהמקום. אחד הנאשמים, נער בן 16, ששמע את צעקותיהן של הנערות ניגש לבאביקר ודחק בו לעזוב את המקום. באביקר הרים את ידיו והחל להתרחק. לפי כתב האישום, כשידיו של באביקר היו מורמות אל על וגבו הופנה לעבר הנער, בעט האחרון בפלג גופו התחתון והשליך לעברו פחית בירה.
באביקר ניסה להתאושש מהמכות ולעזוב, אך הנער לא ויתר ובעט בו שוב בחוזקה. כתוצאה מאותן בעיטות, נפל באביקר בחוזקה על גבו. כאן, לפי כתב האישום, מתרחש האירוע החמור הנאשם בועט בבאביקר, הפעם בפלג גופו העליון, לכיוון גבו, עורפו וראשו. כל זאת, בזמן שבאביקר שרוע על המדרכה. הנאשם השני, ברשיבץ, הצטרף אליו והמשיך להכות נמרצות את באביקר. לפי כתב האישום, ברשיבץ בעט בחוזקה בראשו של באביקר, ומעוצמת הבעיטה הוטח ראשו במדרכה.
על פי כתב האישום, בשעה 01:11 שב באביקר אל האזור שבו התרחשה הקטטה. הנערות שאליהן פנה בתחילת הערב, ראו אותו שוב, נבהלו ממנו, צעקו ועזבו את המקום. ברשיבץ, שמיד זיהה את באביקר, צעק לעברו שיעזוב את המקום ואז תקף אותו באמצעות אגרוף לפניו ודחף אותו. באביקר נפל ונחבט בראשו. לאחר שנפל, ברשיבץ המשיך לחבוט בו. בשעה 01:42, לאחר ששמעו שני הנאשמים שבאביקר החל לחרחר, הם נמלטו מהמקום.
כיום חיים בישראל עשרות אלפי פליטים ומהגרי עבודה, רובם שוהים בישראל קרוב לעשור. רוב מבקשי המקלט עשו את הדרך הארוכה מאזור הקרבות באפריקה, כמו באביקר, דרך גבול מצרים. מאז שהוקמה הגדר באזור הגבול כבר לא נכנסים לישראל פליטים נוספים. על אותם עשרות אלפי מבקשי מקלט נאסר לעבוד בישראל, והם חייבים מדי כמה חודשים לחדש את אשרת השהייה שלהם במדינה הזרה להם. הטרגדיה האישית של מוסא היא דוגמה קטנה לשגרת החיים המעוותת שהתפתחה בישראל מאז הגיעו המוני מבקשי המקלט, מה שמחדד את הצורך של מקבלי ההחלטות למצוא פתרון הולם לאלפי הנוודים.
בילינסון: "כל טענה או רמיזה לטיפול מפלה חסרת כל שחר"
ממד"א נמסר בתגובה: "מבדיקת האירוע המתואר, עולה כי בשעה 00:33 הוזנק אמבולנס למקום ומצא את האזרח כבן 40 מתהלך ללא סימני אלימות נראים לעין. האזרח סירב להיבדק ועזב את המקום. כעבור כשעה וחצי התקבלה קריאה נוספת לאותו מקום וצוות האמבולנס שהגיע בשעה 02:12 הבחין באזרח כשהוא שרוע על המדרכה, בהכרה מעורפלת ועם חבלת ראש. הם העניקו לו טיפול רפואי מידי ופינו אותו לבית החולים".
מבית החולים בילינסון נמסר בתגובה: "אדהם-עבדו הגיע בנסיבות קשות לבית החולים. הצוותים הרפואיים העניקו לו את הטיפול המיטבי בהתאם למצבו. כל טענה או רמיזה בדבר טיפול מפלה במר אדהם-עבדו מקוממת וחסרת כל שחר. העברת המידע וההסברים הרפואיים למשפחה נעשו על פי הנהלים וברגישות רבה. אנו משתתפים בצערה של המשפחה".