פוזלת ימינה: לפני שהיא מגנת אירופה, מרקל היא קודם כל פוליטיקאית

קנצלרית גרמניה, המחפשת כהונה נוספת בתקופה מטלטלת ביבשת, הכריזה בכינוס מפלגתה כי גל פליטים כמו שזה שקיבלה בשנה שעברה לא יחזור על עצמו. מרקל נותרה לבדה במאבק בקיצוניות, אך כדי להמשיך בתפקיד שהיא לא בחרה בו עליה להישאר קודם כל בשלטון

08/12/2016
צילום: רויטרס, עריכה: אוהד פיטר

מחיאות הכפיים הרועמות שקיבלה בשלישי אנגלה מרקל היו מסר ברור מצד חברי מפלגתה, שבחרו בה ברוב מוחץ - אם כי קטן יותר בהשוואה ל-2012 - להיות המועמדת בבחירות בשנה הבאה. השבירה ימינה שעשתה קנצלרית גרמניה היא הכרחית ומבורכת. בעידן שבו הפופוליזם והקיצוניות משגשגים וחודרים למיינסטרים, על מפלגה חפצת שלטון לאמץ חלק מרעיונות אלו כדי להישאר בסביבה.

מי שסומנה – גם אם בעל כורחה - כמנהיגת המערב הליברלי והמגן של היבשת מפני חזרתם של הכוחות האפלים אל הבמה המרכזית, נוקטת בחודשים האחרונים קו נוקשה הרבה יותר כלפי המהגרים. מרקל הבהירה בנאומה אתמול כי תסריט דומה לזה שאירע בקיץ שעבר, אז פתחה את שערי המדינה למאות אלפי מהגרים ופליטים, לא יכול ואסור שיחזור על עצמו.

אחרי שניסתה לשכנע את אזרחי גרמניה בצדקת דרכה, והפצירה בהם לקבל בפנים יפות את אלו שברחו מהתופת בסוריה וממלחמות אחרות במזרח התיכון, נראה שמרקל ויתרה. היא לא הפכה לאשת ימין קיצוני והיא עודנה תומכת בתוקף בשלמותו של האיחוד האירופי, אולם היא צריכה לקרוץ לחלקים לא מבוטלים באוכלוסייה החוששים מזרם הפליטים ומהשפעתם על החברה.

עוד על המשבר באירופה
אוסטריה שלחה מסרי הרגעה - אך איטליה קלקלה והדאיגה את האיחוד
הקרב על צרפת: השמרנים בוחרים את האיש שיצטרך לעצור את לה פן
במסעו האחרון בגרמניה, אובמה מנסה להציל את מרקל ואת אירופה

לא רוצה להיות השומרת של העולם. מרקל בכנס מפלגתה, אתמול(צילום: רויטרס)
חולשתה של הקנצלרית נוצלה היטב על ידי מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" הקיצונית

זאת הסיבה שבגללה היא הכריזה בנאומה כי היא תומכת באיסור על לבישת בורקה, כיסוי הגוף המשמש נשים מוסלמיות אדוקות. מרקל כבר הביעה עמדה דומה בנושא עוד בקיץ, כשהסוגייה הסעירה את צרפת, אך הבחירה באירוע זה העבירה מסר למצביעים - גם היא לא רוצה לראות "אסלאמיזציה" של המדינה.

העובדה שאחוז זעום מהמוסלמיות בגרמניה אכן מכסות את כל גופן אינה משנה. כפי שהוכיחו מערכות בחירות אחרות שהתקיימו השנה באירופה ובארצות הברית, גורמים פופוליסטיים מתמחים בניפוח ובהוצאה מפרופורציות כדי לשאוב תומכים אל חוגיהם בדרך הקלה ביותר - הפחדה. שורת תקריות טרור שבהן היו מעורבים בחודשים האחרונים פליטים רק הקשו על מרקל להמשיך ולקדם את מדיניות מזמינת הפנים שלה.

חולשתה של הקנצלרית נוצלה היטב על ידי מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" הקיצונית, שחרף התבטאויות קיצוניות של מנהיגיה משכה אליה בוחרים מהימין השמרני. זאת לא הפעם הראשונה מאז מלחמת העולם השנייה שבה תנועת ימין קיצוני צוברת תאוצה, אך הפעם היא נראית יותר מאפיזודה חולפת.

עוד באותו נושא

מרקל תומכת באיסור על בורקה: "חוקי גרמניה קודמים לשריעה"

לכתבה המלאה
מקלט לפליטים במזרח גרמניה שהוצת על ידי מתנגדים לפליטים, פברואר(צילום: צילום מסך, טוויטר)

בשנה החולפת היא הצליחה להיכנס לעשרה פרלמנטים מתוך 16 מדינות המחוז, כשהמטרה המרכזית שלה - שנראית ממשית מתמיד - היא להיכנס לפרלמנט הפדרלי. לפי הסקרים, היא זוכה ביותר מ-10% תמיכה, הרבה מעבר לאחוז החסימה הקבוע על 5%. לפני שלוש שנים פחות מ-900 אלף איש בחרו במפלגה שהובילה קו אירו-סקפטי. מאז היא שינתה את עורה וחרטה על דגלה את מאבקה במהגרים, שלא פעם גלש גם למחוזות גזעניים ואנטישמיים, אולם התמיכה בה נותרה יציבה.

מרקל הפנימה לאן הרוח נושבת. לצד התמיכה בשילובם בבחרה של אלו שכבר הגיעו, הוקשחה מדיניות בקשת המקלט וצומצמה רשימת המדינות שנחשבות למסוכנות. כל זאת כדי לפייס את הבוחרים וגם את שותפיה הפוליטיים, בראשם ראש ממשלת מדינת בוואריה וחבר בקואליציה בברלין. המדינה השמרנית הגובלת באוסטריה ספגה את נטל הפליטים בשנה שעברה, והביקורת הבלתי-פוסקת של מנהיגה, שאף שלח ללשכתה בברלין אוטובוס מלא בפליטים, חייבה את מרקל לפעול.

הרבה השתנה כאן. הולנד, מרקל, אובמה, קמרון ורנצי עם נשיא אוקראינה, יולי(צילום: רויטרס)

במרקל רואים רבים כמחסום האחרון מפני השתלטות הקיצונים על אירופה. זאת ייתכן אחת הסיבות שהובילו אותה להכריז על ריצתה לכהונה נוספת, רביעית במספר, אחרי 11 שנות שלטון ואחרי תקופה ארוכה שבה משכה את החלטתה. היא איבדה את בעלי בריתה לדרך בזה אחר זה - ברק אובמה מסיים שמונה שנות כהונה, נשיא צרפת פרנסואה הולנד לא יתמודד על כהונה נוספת וראש ממשלת איטליה מתאו רנצי ספג תבוסה במשאל העם בארצו והתפטר. בריטניה נכנסה לכאוס אחרי הברקזיט ועתידה לוט בערפל.

אבל היא לא רוצה זאת, כך לפחות היא טוענת. בכינוס מפלגתה היא הבהירה כי היא אינה יכולה לעמוד לבד מול שטף הפופוליזם וכי אינה מסוגלת להנהיג את גרמניה, את האיחוד ואת העולם לבדה. זה לא שהאיום על שלטונה נראה באופק, למרקל אין יריב של ממשל שמסוגל להקים קואליציה במקומה, אך למודת אכזבות מהחודשים האחרונים היא יודעת שהכל יכול להשתנות במהרה.

בצירוף מקרים סמלי איבדה אמש מרקל את תוארה כאשת השנה של המגזין טיים לטובתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. 2015 הוכתרה כשנה של הקנצלרית מסבירת הפנים לפליטים שאיש לא רוצה בהם, ו-2016 נבחרה כשנתו של מי שרואה באותם אנשים ממש סכנה קיומית על הביטחון של ארצות הברית.

נאומה, שבו הצהירה כי חוקיה של גרמניה עליונים לחוקי ההלכה האסלאמית השריעה - ניסוח מעודן יותר של חלק מהמצע של אלטרנטיבה לגרמניה - היה הוכחה לכך שלפני מגנת אירופה, מרקל היא קודם כל פוליטיקאית הרוצה להישאר בשלטון.

(עדכון ראשון: 21:45)

  • אנגלה מרקל
  • גרמניה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully