(תרגיל העורף הלאומי השנתי, בספטמבר האחרון)
מוכנות העורף בישראל השתפרה משמעותית מאז מלחמת לבנון השנייה, אולם הביקורת החריפה שהעביר מבקר המדינה על אותה המוכנות נובעת בעיקר מפערים הקשורים בחקיקה, בהסדרה בין גופים ובתפיסת הפעלה (דוקטרינה). פערים מהותיים קיימים גם בכל הקשור למוכנות אזורים שונים ברחבי הארץ. כך למשל, ישנם אזורים שנחשבים "חזקים", המוכנים למצבי חירום ברמה גבוהה, ואזורים "חלשים", הזקוקים לתמיכה רחבה של משרדי הממשלה בזמן אמת.
השיפור שנרשם בעשור האחרון במוכנות העורף התמקד הן במיגון אקטיבי, הכולל מערכות הגנה אוויריות כמו "כיפת ברזל", "קלע דוד" ו"חץ", והן במיגון פסיבי, הכולל מרחבים מוגנים, אחזקת מקלטים ציבוריים, גילוי איומים באוויר והפצת התראה לאזרחים, תכניות פינוי יישובים ומוכנות הרשויות המקומיות למצבי חירום.
בתיקון הפערים, יש להתמקד בשלושה תחומים עיקריים: מיגון, התראה ופינוי. תחום המיגון משתנה בין אזור לאזור במדינה, וחשוב להבדיל בין אזורים שבהם נבנו בתים ובניינים עם ממ"ד לאלו שנבנו ללא ממ"ד ואף ללא מקלט ציבורי. כמו כן, לא נכון להשוות בין רמת האחזקה של המקלטים והמוכנות של הערים הגדולות בעלות המשאבים לבין רשויות מקומיות בפריפריה שסובלות מבעיות תקציביות קשות.
עוד בוואלה! NEWS:
משננים ולא מיישמים: למה הישגי תלמידי ישראל הם מהגרועים במערב
"אנחנו הבנות של בוכריס": שיר מחאה ברשת נגד הסדר הטיעון של הקצין
טראמפ: "המטוס הנשיאותי יקר מדי"; הבית הלבן: "לא נכון"
בשבועות הקרובים צפוי להתבצע מהלך חיובי, אף שנדרש לו מהלך מערכתי רחב יותר. בשבוע הבא יערכו נציגי פיקוד העורף ביקורות במקלטים ציבוריים ברחבי הארץ, ומשרדי הממשלה צפויים להעניק בונוס כספי לרשויות מקומיות על תחזוקה גבוהה כדי לנסות ולשמר את הרמה ולסייע בשיפוץ מקלטים נוספים. שנים רבות עוד יחלפו עד שיצטמצם באופן משמעותי הפער בין בתים עם ממ"ד לבתים ללא ממ"ד. אף שישנם פתרונות ביניים כמו תמ"א 38 או איתור המקום "הכי מוגן שיש" במרחב הבית ובמקלטים ציבוריים, הם לא תקפים לכלל האזורים ברחבי המדינה.
בתחום ההתראה קיימים פערים במוכנות בגבולות המדינה, אולם הם נובעים מפער טכנולוגי ולא ממחסור במשאבים. המערכות של צה"ל יודעות להפיץ התראה בת 15 שניות בממוצע לציבור שמתגורר בקרבת הגבול, גם מפני פצצות מרגמה, אך לא נגד כל איום. בזמן שההתראה לציבור מפני רקטות וטילים בטווח של יותר משבעה קילומטרים מהגבול משתפרת ותגיע להתראה לכל רחוב ושכונה, עדיין יישאר פער טכנולוגי בהתמודדות עם הפצמ"רים שמשוגרים מטווח קרוב מאוד לגבול, שלא מאפשר את העברת ההתראה בזמן אפקטיבי המספיק למעבר מהיר למרחב מוגן.
במקרים מסוימים תעביר מערכת הביטחון התראה כללית לאזורים מסוימים לפני התרחשות מצב החירום. במקרה קיצוני כמו במבצעים נרחבים ומלחמה עשויה להתקבל החלטה לבצע פינוי של אוכלוסייה מאזורים מאוימים כמו יישובים סמוכי גדר. לאחר בחינת הנושא על ידי מיטב המומחים במערכת הביטחון, משרדי הממשלה והרשויות המקומיות מסתבר שתכנית פינוי היא מענה מיטבי לאזורים שסובלים מבעיות מיגון, התראה או מרחב עם נקודת תורפה בהגנה. על בסיס הערכת מצב ומדיניות ברורה, צריכים בעלי התפקידים הרלוונטיים בגופי הביטחון, במשרדי הממשלה וברשויות המקומיות לקבל החלטות על פינוי יישובים ולתמוך בהם מרגע הפינוי ועד לקליטה ביישוב אחר מוגן יותר.
בעשורים הראשוניים לקום המדינה היה נתפס פינוי יישוב כחולשה, שמא תאבד המדינה את אדמתה לידי אויביה, אך בעת הנוכחית, שבה יותר ממאה אלף רקטות וטילים מאיימים על יישובים וארגוני הטרור מנסים להעביר את הקרבות מהחזית לעורף, תהפוך תכנית פינוי לתשובה אפקטיבית נגד האיום מהקרקע ומהאוויר. עם תום מצב החירום והסרת האיום יחזרו התושבים לבתיהם. נכון יהיה להעצים את המגמה החיובית בנושא פינוי היישובים, לתרגל את כלל הגופים הרלוונטיים ולתקצב רשויות ויישובים מתקשים כדי להיערך בהתאם למצבי החירום השונים.
הצד האסטרטגי של פיקוד העורף מתחיל ונגמר בחקיקה עדכנית ומותאמת לאיומים, בהסדרה בין משרדי ממשלה ובכתיבת תפיסת הפעלה אחידה לכלל הגופים והארגונים. רק מהלך מובהק שכזה יביא לצמצום משמעותי ודרמטי של הפערים בתחום בעורף ומענה אפקטיבי במצבי חירום. אסור לשכוח שבזמן שיש רשויות שהקימו חמ"לים מתקדמים ואימנו כוחות אזרחיים לסייע במצבי חירום, ישנם יישובים שאין להם מספיק כסף לתשתיות כמו תאורת רחוב, וסדרי העדיפויות שלהם שונים לחלוטין.
(עדכון ראשון: 23:21)