פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      משננים ולא מיישמים: למה הישגי תלמידי ישראל הם מהגרועים במערב

      התוצאות הנמוכות במבחני פיז"ה לא הפתיעו אנשי חינוך בכירים, שטוענים כי יש לערוך רפורמה משמעותית בדרכי ההוראה והלמידה, שבמסגרתה יבינו התלמידים את הרלוונטיות של החומר לחיי היום יום. "הקשר בין החומר הנלמד לעולם האמיתי נראה לילדים תלוש ולא שימושי"

      משננים ולא מיישמים: למה הישגי תלמידי ישראל הם מהגרועים במערב
      צילום: ניב אהרונסון, עריכה: יאיר דניאל

      (שר החינוך נפתלי בנט על נתוני המיצ"ב: "החזקים התחזקו, החלשים התחזקו עוד יותר")

      תוצאות מבחני פיז"ה הבינלאומיים שפורסמו אתמול (שלישי), ומהם עלה כי הישגי תלמידי ישראל בקריאה, במדעים ובמתמטיקה נמוכים מהממוצע של ה-OECD, לא הפתיעו אנשי חינוך בכירים ומומחים לנושא, שטוענים כי שיטת השינון הרווחת בבתי הספר הובילה לנתונים המאכזבים. "מבחני פיז"ה לא בודקים שינון וזכירה של תכנים ספציפיים, שמאפיין את מרבית בחינות הבגרות בישראל, אלא יישום והטמעה של הידע שרכשו התלמידים לאורך השנים באמצעות שאלות הרלוונטיות לחיי היום יום שלהם", הסבירה ד"ר עדי לוי-ורד ממכללת בית ברל. "נדרש שינוי מהותי ומשמעותי בדרכי ההוראה, הלמידה וההערכה הנהוגות כיום".

      לדברי לוי-ורד, תוצאות המבחנים מצביעות על כישלון תכנית "למידה משמעותית" שקידם שר החינוך לשעבר שי פירון, שהייתה אמורה להילחם בתופעת הלמידה לשינון תכנים ספציפיים. "למבחנים אלה צריכה להיות חשיבות בעיני מערכת החינוך, השואפת ללמידה משמעותית, וחותרת להכין את תלמידיה ל'מחר', להשתלבות בעולם העבודה, ולתרומתם להתפתחות החברה והכלכלה", הדגישה. "על אף המשאבים הגדולים המושקעים בחינוך במדינת ישראל, לא נראה כי הדבר משתקף בשיפור או בצמיחה, לפחות בהיבטים הנבדקים במבחן פיז"ה".

      גם ד"ר שי גול, מרצה למדעים במכון הטכנולוגי חולון ובתכנית "מצוינוער", לא הופתע מתוצאות המבחנים. "התלמידים בישראל לומדים בצורה טכנית ולא מלמדים אותם חשיבה מתמטית", אמר. "לא מדברים איתם על הדרך לפתרון הבעיה אלא על התוצאה של הבעיה. הקשר בין מתמטיקה לעולם האמיתי נראה לילדים תלוש ולא שימושי, וכך הסטודנטים שמגיעים היום לאוניברסיטאות ולמכללות ללימודי מדעים הם ברמה נמוכה משמעותית במתמטיקה מסטודנטים שהגיעו לפני כעשר שנים".

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      "הקשר בין מתמטיקה לעולם האמיתי נראה לילדים תלוש". בחינת בגרות במתמטיקה (צילום: ששון תירם)

      המבחן אף העלה כי הפערים בין תלמידים מצטיינים למתקשים הוא מהגדולים בעולם - והגדול ביותר מבין מדינות ה-OECD. את התופעה הסביר ד"ר גול בפערים הסוציו-אקונומיים בארץ. "הכישלון של הילדים מחתך סוציו-אקונומי נמוך כלל לא מפתיע מכיוון שהמורים הטובים הולכים לבתי הספר האיכותיים והמובילים, ובפריפריה חסרים מורים טובים למתמטיקה. רוב התלמידים בגילאים הללו במעמד סוציו-אקונומי גבוה נעזרים בשיעורי עזר. בעוד האחרים לא יכולים להרשות לעצמם".

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)

      פרופ' זמירה מברך, נשיאת המכללה לחינוך על שם דוד ילין ולשעבר המדענית הראשית במשרד החינוך, טוענת גם היא כי נדרש שינוי מהותי בתכניות הלימודים. "התוצאות הללו והמיקום של ישראל אינם גזירה משמיים", הדגישה. "יש מדינות ששיפרו משמעותית את מצבן, הן מבחינת ממוצע הישגים והן מבחינת המיקום בדירוג. שינוי בדרכי ההוראה ובתוכניות הלימודים, תוך מתן דגש על יצירתיות וחשיבה ביקורתית, יכול להוות מנוף לסגירת הפערים".

      אורית שטרית, מנכ"לית עמותת "חינוך ישראלי", אמרה כי היא אינה אופטימית לגבי האפשרות לשינוי בתכנית הלימודים. "מה ישתנה? כנראה שכלום", אמרה. "שוב יכריז שר החינוך שהגענו למצב חירום לאומי, ושוב יוסיפו עוד ועוד שעות לא אפקטיביות לתלמידים ויעמיסו על המורים עוד ועוד מבחנים לבדוק ועוד ועוד השתלמויות רדודות", ציינה.

      השר נפתלי בנט, הצבעה טרומית על חוק ההסדרה. הכנסת, 5 בדצמבר 2016 (מערכת וואלה! NEWS , בני דורון, דוברות הכנסת)
      "יכריז שוב על מצב חירום לאומי". בנט (צילום: בני דורון, דוברות הכנסת)

      לדברי שטרית, הפתרון שמציעה העמותה שבהובלתה היא שינוי יסודי של המערכת, שכולל הקמה של רשות חינוך לאומית וביזור הכוח ממשרד החינוך למנהלי בתי הספר, שיקבלו עצמאות בקביעת תכני הלימוד ושיטות ההוראה. "עד שלא נעז לשנות מהיסוד את הכול, הפערים יגדלו, התוצאות לא ישתנו ושוב נחכה לגל הבא בעוד שלוש שנים שיספר לנו את מה שאנחנו כבר יודעים", הוסיפה.

      אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ הפועלת למצוינות בלימודי המתמטיקה והמדעים, אמר כי כדי לסגור את הפערים בין חזקים לחלשים יש לעודד את השאיפה למצוינות. "הפתרון של ישראל טמון במצוינות. נתוני המבחנים הבינלאומיים מוכיחים כי זה היתרון היחסי שלנו, ולדעתי זו גם תהיה הדרך שלנו לצמצום פערים", אמר. "המשמעות היא להציב רף גבוה לכולם, להאמין באמת שהם יכולים ולא להסתפק 'רק' בזכאות לבגרות בפריפריה. יש המשיך לפתוח כיתות של חמש יחידות בכל מקום, להשקיע במורים מעולים ולתת להם את התנאים הראויים. אני חושב שזו זכותם היסודית וחובתנו המוסרית להעניק לכל תלמיד ותלמידה, מכל מגזר ומגדר, את הזדמנות להגיע הכי רחוק שהם יכולים".

      (עדכון ראשון: 22:06)