פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      נחשפה כתובת מימי טרום מרד בר-כוכבא הנושאת את השם "יהודה"

      הכתובת, הארוכה ביותר שנתגלתה מתחת למים בישראל, מתייחסת לנציב האימפריה הרומית גרגיליוס אנטיקווס. בעקבות מרד בר-כוכבא החליטו הרומאים לשנות את שם האזור ל"פרובינקיה סוריה-פלסטינה"

      נחשפה כתובת מימי טרום מרד בר-כוכבא הנושאת את השם "יהודה"
      צילום: אהוד ארקין שליו, עריכה: יאיר דניאל
      כתובת עתיקה מזהה את הנציב הרומי בשנים שלפני מרד בר כוכבא - פרופ' יסעור לנדאו (מימין) וד"ר גיל גמבש עם הכתובת. נובמבר 2016 (ספק 500 , ג'ני כרמל)
      פרופ' יסעור-לנדאו (מימין) עם ד"ר גיל גמבש והכתובת במרכז (צילום: ג'ני כרמל)

      כתובת נדירה שנמצאה מתחת לפני הים מזהה בפעם הראשונה בוודאות את הנציב הרומי ששלט ביהודה בשנים שלפני מרד בר כוכבא - הנציב גרגיליוס אנטיקווס. הכתובת נמצאה בחפירה התת-ימית של אוניברסיטת חיפה בתל דור, אתר המזוהה עם העיר דור המקראית שפעלה לפחות עד למאה הרביעית לספירה.

      "לא רק שאנחנו מצליחים לזהות בוודאות בפעם הראשונה את שמו של הנציב ששלט ביהודה בשנים הקריטיות שלפני מרד בר-כוכבא", ציינו פרופ' אסף יסעור-לנדאו שמנהל את החפירה התת-ימית וד"ר גיל גמבש, שחבר אליו לפענוח הכתובת, "אלא שזוהי הפעם השנייה בלבד שאזכור השם יהודה מתגלה בכתובת כלשהי מהתקופה הרומית".

      הכתובת הנדירה נחשבת לאחד הממצאים החשובים שנמצאו במפרצים של תל דור, זאת לאחר שבאתר נחשפו כבר במהלך השנים עוגנים, חרסים ועוד ממצאים רבים. "ככל הנראה, מדובר בבסיס של פסל מהתקופה הרומית ועל פי הידוע לנו, מדובר בכתובת הארוכה ביותר שנתגלתה מתחת למים בישראל", אמר פרופ' יסעור-לנדאו.

      עוד בוואלה! NEWS:
      דיווח: ישראל תקפה בסיס צבא אסד ושיירה של חיזבאללה בסוריה
      פרשת בוכריס: המתלוננות לא צפויות להתנגד להסדר הטיעון
      מתכוננים לסערה: 75 טון מלח בחרמון, תגבור כוחות במערך הכבאות

      כתובת עתיקה מזהה את הנציב הרומי בשנים שלפני מרד בר כוכבא - תערוכה בספריית אוניברסיטת חיפה. נובמבר 2016 (מערכת וואלה! NEWS , ג'ני כרמל)
      הכתובת בספרייה באוניברסיטת חיפה (צילום: ג'ני כרמל)

      האתר נחפר כבר מהמחצית הראשונה של המאה ה-20, ומשנת 2003 מובילים את החפירה ד"ר איילת גלבוע מאוניברסיטת חיפה ופרופ' אילן שרון מהאוניברסיטה העברית, אליהם חברו פרופ' רבקה מרטין מאוניברסיטת בוסטון ופרופ' יסעור-לנדאו מאוניברסיטת חיפה, שאחראי גם על הסקר התת-ימי סביב דור.

      בתחילת השנה מצאו תלמידי המחקר מהמעבדה לארכיאולוגיה חופית של אוניברסיטת חיפה, אהוד ארקין-שלו ומישל קריישר, אבן מלבנית ענקית. כבר מתחת למים ניתן היה להבחין שחקוקה עליה כתובת. בהתייעצות עם קובי שרביט, ראש מרחב ים ברשות העתיקות, ויגאל בן ארי, ראש מרחב חוף ברשות הטבע והגנים, הוחלט להוציא את הכתובת מהים מהר ככל האפשר כדי למנוע נזק לכתובת או את התכסותה בחול.

      לאחר מבצע הנדסי סבוך להוצאתה של האבן, נחשפה אבן מלבנית מסותתת בגובה של 85 סנטימטרים ובמשקל של יותר מ-600 קילוגרם. על גבי האבן הייתה חקוקה כתובת יוונית בת שבע שורות. למשימת פענוח הכתובת הצטרף ד"ר גמבש, ראש החוג לציביליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה.

      כתובת עתיקה מזהה את הנציב הרומי בשנים שלפני מרד בר כוכבא - הכתובת מתחת למים. נובמבר 2016 (מערכת וואלה! NEWS , אהוד ארקין שליו)
      מבצע הנדסי סבוך. הכתובת מתחת למים (צילום: אהוד ארקין-שלו)

      עבודת הפענוח של האבן השחוקה לא הסתיימה עדיין, אולם כבר עתה מצאו החוקרים שני גילויים מרתקים. הראשון והמרכזי שבהם הוא שמו של גרגיליוס אנטיקווס ותפקידו: מושל יהודה (יודיאה). שמו של אנטיקווס כבר נמצא בכתובת דומה בדור לפני כ-70 שנים, אולם אז לא השתמר החלק בכתובת המציין על איזה אזור, פרובינקיה, הוא משל. עד כה שררה מחלוקת בין החוקרים בנוגע לתפקידו של אנטיקווס.

      כמה סברו שהוא היה נציג הפרובינקיה סוריה, בעוד אחרים טענו כי הוא היה נציב יהודה. כעת, הכתובת החדשה מאשרת כי אנטיקווס היה הניצב הרומי של יהודה בשנים שלפני פרוץ מרד בר-כוכבא בשנת 131 לספירה.

      כתובת עתיקה מזהה את הנציב הרומי בשנים שלפני מרד בר כוכבא - הכתובת מתחת למים. נובמבר 2016 (מערכת וואלה! NEWS , אהוד ארקין שליו)
      סביר להניח שלא יימצאו עוד כתובות עם השם "יהודה" (צילום: אהוד ארקין-שלו)

      אולם לא רק תוארו של אנטיקווס כה נדיר. למעשה, השם יהודה נמצא עד היום בכתובת רומית אחת נוספת: בכתובת מפורסמת מקיסריה המזכירה את הנציב פונטיוס פילאטוס. "מיד לאחר דיכוי מרד בר-כוכבא, החליטה רומא לבטל את הפרובינקיה יהודה, ולמחות כל זכר לשמה, ולכן החליטה לצרפה אל סוריה ליצירת פרובינקיה אחת: 'סוריה-פלסטינה'. כך שאנחנו רואים כתובת שמתוארכת לזמן קצר מאוד לפני שיהודה למעשה חדלה להתקיים כפרובינקיה בשם זה", ציינו החוקרים, "מתוך שתי הכתובות המזכירות את השם יהודה, היא כמובן המאוחרת יותר, אבל לאור הנדירות שלהן – סביר להניח שלא ימצאו כתובות רבות עם השם יהודה שיהיו מאוחרות יותר".

      לאחר שתסתיים מלאכת פענוח הכתובת, יתפנו החוקרים לבחון את ההקשר ההיסטורי של הכתובת. "יחד עם הכתובת שנמצאה סביב הקמת המדינה, יש לנו שני פסלים שמכבדים את הנציב אנטיקווס ומפארים את שמו. נשאלת השאלה למה? האם מדובר בציון של שני אירועים גדולים שונים או שמא היה מקובל להקים פסל חדש עבור פטרון העיר מבלי סיבה מיוחד", יבדקו החוקרים.

      הכתובת תיחשף לראשונה בפני הציבור הרחב בספרית יונס וסוראיה נזריאן באוניברסיטת חיפה, בתערוכה מיוחדת שכותרתה 'ויה מאריס'. התערוכה, שנפתחת היום בכנס חיפה הרביעי לחקר הים התיכון, שנושאו היסטוריה ים תיכונית. התערוכה והכנס אורגנו על ידי ד"ר גיל גמבש וד"ר צור שלו מהחוג להיסטוריה באוניברסיטת חיפה, לקראת פתיחתו של המרכז לחקר ההיסטוריה של הים התיכון באוניברסיטת חיפה.