תושבי עמונה יכולים להיות מרוצים: הפלסטינים כבר לא יחזרו לקרקעות

(בווידאו - ליברמן נגד בנט: "חוק ההסדרה משחק לידי אויבי ישראל ולא יציל את עמונה")

חרף הביקורת על חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שאישר אמש (שני) פתרון זמני לפיו יועתקו בתי תושבי המאחז הבלתי חוקי עמונה, מדובר בהתקפלות המהווה הצלחה כבירה עבור הימין. המבנים אמנם יפונו ממקומם הנוכחי, אך זאת לאחר שבית המשפט העליון דרש את פינוי השטח והחזרת הרקע לפלסטינים. לפי המתווה, השטח יפונה ובעלי הקרקעות לא יוכלו לחזור אליו, מכיוון שהוא סמוך למבני המאחז.

תושבי עמונה מרוצים במידה מסוימת מהפתרון, אך לא מפגינים זאת משום שמטרתם הייתה הסדרת המאחז. עם זאת, ניתן לומר כי הם יכולים בהחלט לשמוח מכך שיישארו על ההר, ומכך שזכו בעוד כמה חודשים למציאת פתרון חלופי שיאפשר להם לא לפנותו לעולם. הפתרון הזמני שאושר בידי מנדלבליט מתבסס על מתווה "נכסי נפקדים", שלפיו יאכלסו תושבי עמונה המפונה את שלוש החלקות הסמוכות למאחז, שבעליהן לא תבעו עליהן בעלות.

עוד בנושא:
120 רבנים בכירים בקריאה לציבור: "עלו לעמונה והתנגדו לפינוי"
בין אוהלי התמיכה ויציקות הבטון, בעמונה מנסים להימנע משחזור הפינוי
מפונה עמונה משחזר את אירועי 2006: "השוטרים התנפלו על המפגינים"

בעת האחרונה הפעילו גורמים בימין לחץ מסיבי על מנדלבליט לאישור מתווה "נכסי נפקדים", שבעצם מתיר לתפוס קרקע פרטית כיוון שבעלי הקרקע אינו ידוע או שמקום הימצאותו לא ברור. במתווה לא נעשה שימוש מאז שנות ה-70, וגם אז הוא הוחל בהתנחלויות בודדות בשל הבעייתיות שבהשתלטות דה פקטו על נכס פרטי.

מנדלבליט התמהמה זמן רב עם ההכרעה בנושא משום שלא היה מעוניין בה. כמו כן, חוות הדעת המקצועיות של אנשי המנהל הישראלי היו נגד המתווה, משום שרק על שלוש חלקות על ההר שבעליהן אינם ידועים לא הוגשו התנגדויות מצד פלסטינים. יישובן של 40 משפחות על שטח זה הוא כמעט בלתי אפשרי, ולשם השוואה, על שטחים דומים באותו האזור הוגשו בעבר 35 התנגדויות של פלסטינים דרך ארגון "יש דין" – כולן נמצאו אמינות. נוסף על כך, שתיים מהחלקות צמודות והשלישית מרוחקת מהם, כך שהיתכנות ההתיישבות נמוכה מאוד.

בסופו של עניין, היועץ המשפטי נכנע ללחצים מימין כדי לא לטלטל את הקואליציה עם פינוי המאחז מחד, וכדי לא לסבך את הממשלה עם ביקורת בינלאומית חריפה מאידך. הצעד נראה גם כניסיון למנוע את האפשרות שנשיא ארצות הברית המכהן ברק אובמה יימנע מהטלת וטו נגד הצעת החלטה נגד ישראל במועצת הביטחון של האו"ם טרם כניסת הנשיא הנבחר דונלד טראמפ. ההחלטה של מנדלבליט מבטאת את המדיניות הישראלית המקובלת במקרה הזה – דחיית ההחלטה עד לסיבוב הבא. בפועל, המבנים יועתקו לשלוש החלקות המדוברת למשך שמונה חודשים, ואם יועבר חוק ההסדרה בפרק זמן זה, הם יוחזרו למקומם המקורי. אם החוק לא יעבור, יימצא אחד אחר להכשרת המאחז.

מטה המאבק של תושבי עמונה הפעיל קמפיין אפקטיבי ונוקב בנושא והצליח להכניס גם את שר החינוך נפתלי בנט לפאניקה. לאחר שבנט וחברתו למפלגת הבית היהודי, שרת המשפטים איילת שקד, אמרו כי המאחז יפונה, תושביו פנו לחברי כנסת מהליכוד והחתימו אותם על הדרישה לחוקק את חוק ההסדרה. זמן קצר לאחר מכן הגיע בנט למפגשים עם תושבי עמונה ועפרה, וכשלפחות מחצית התושבים טענו בפניו כי פינוי עמונה הוא סיבה מספקת להפלת הממשלה, הכתה בו ההבנה כי הוא עלול להינזק מהנושא קשות בבחירות הבאות.

בשלב זה, החל בנט להפעיל לחץ על ראש הממשלה בנימין נתניהו בנוגע לחוק ההסדרה, שאינו מקובל בעליל בעיני היועץ המשפטי לממשלה בשל היותו מנוגד לחוק הבינלאומי. גם נתניהו הבין את הנזק הבינלאומי שהחוק עלול להסב לישראל ולכן ניסה להפילו – אך בנט לא ויתר.

בעמונה, כמצופה, מוחים על ההחלטה בעיקר בגין היותה זמנית, ובמאחז מתכוונים להתנגד לפינוי שצפוי לצאת לפועל לפני 25 בדצמבר. אך כאמור, הם מסתמכים על הדחייה בפינויים הסופי מההר בתקווה למצוא פתרון חלופי. בתגובה להודעת מנדלבליט נכתב בהודעת מטה המאבק כי "המתווה אינו מהווה פתרון עבור תושבי עמונה כלל וכלל. מדובר במתווה מגוחך ומשפיל, של מי שאיננו רואה מול עיניו את עשרות המשפחות ומאות הילדים שבנו כאן מפעל חיים במשך עשרים שנה. איננו חפצים שאותם ניתן לזרוק ממקום למקום בכול כמה חודשים. לא ניעקר מבתינו בהסכמה למקום אחר רק כדי להיזרק שוב מאותו מקום כעבור שמונה חודשים, אל הבלתי נודע".

עוד נכתב כי "הציבור לא יסבול את החרבת עמונה, כפי שבא לידי ביטוי בקריאת כל רבני הציונות הדתית. נותרו רק שתי אפשרויות: חקיקת חוק ההסדרה שתמנע עוול נורא, מאזרחים ישראלים שעלו לקרקע בשליחות ממשלות ישראל, או פינוי כפוי וכואב של מאות יהודים מביתם, פינוי שראש הממשלה ושריו יישאו באחריות לתוצאותיו הקשות. כי שנית עמונה לא תיפול".

בארגון "יש דין" המייצג חלק מבעלי הקרקעות הפלסטינים הביעו, כמצופה, תרעומת על החלטת היועץ המשפטי לממשלה. מהארגון נמסר: "במקום לסיים את הפגיעה המתמשכת בבעלי הקרקעות הפלסטינים ולפעול כמצופה משומר הסף מספר אחת של ישראל, היועץ המשפטי נכנע ללחצים פוליטיים והסכים ל'פתרון' שפוגע בחוק ובזכויות הקניין של האוכלוסייה המוגנת הפלסטינית ומנוגד לדין הבינלאומי ולמדיניות משרד המשפטים ב-30 השנים האחרונות. 'יש דין' עתר לבג"ץ כדי לאפשר לתושבי הכפרים הסמוכים לעמונה לשוב לאדמותיהם, ונמשיך להיאבק יחד איתם על זכויותיהם".

לא ברור איזה מהלך ינקוט הארגון משום שלא נעשה שימוש במתווה "נכסי נפקדים" שנים רבות, וכן לא ניתן לעתור נגד החלטת מנדלבליט. הצעד הבא יהיה, ככל הנראה, פנייה לשופטי בית המשפט העליון וטענה כי החזרת הקרקע לבעליה לא תמומש בעקבות הצבת המבנים בחלקות אחרות על ההר.