לצד פעילות מטה המאבק בניסיון להסדיר את מעמד עמונה, ממשיכים התושבים במאחז הלא חוקי לנהל עד כמה שאפשר את חיי השגרה אף שחבל הפינוי שנקבע עד ל-25 בדצמבר מתהדק סביב צווארם. שהמתח באוויר מורגש, אך המאחז אתמול (שני) בצהריים נראה די ריק. התושבים עובדים מחוץ למתחם, והילדים, כמדי יום, נמצאים במוסדות החינוך באזור. התנועה היחידה שניתן לזהות ביישוב, בן כ-50 המשפחות, בשעות אלו היא רק של פעילי המטה ומבקרים, חלקם תיירים אוהדי ההתיישבות בגדה, שבאים להזדהות עם התושבים.
עיר האוהלים שעליה הצהירו בשבוע שעבר נמצאת בשלבי הקמה. כוח חלוץ של כ-15 צעירים שהגיע ליישוב, ומתכוון להישאר בעמונה עד הפינוי או הסדרת היישוב, עמל במשך שעות על הקמת מתחם לגברים בשטח פתוח בתחומי המאחז. לאחר שהקימו כמה אוהלים אמריקנים שנקנו ביד שנייה, התברר להם כי מדובר בחתול בשק, והם מפורקים לחלוטין. במקביל, אחרים עבדו על הקמת שתי חממות גדולות ועד הצהריים הן עמדו במקום שיועד להם. אחד העובדים סיפר כי החממות נועדו לאכלס בין 600 ל-700 פעילים שיגיעו לפינוי.
בצדו השני של המאחז מיועד לקום מתחם הנשים שאמור גם הוא לאכלס מספר דומה של תומכות המאבק. שעות אחדות לפני הגעת משאיות הבטון, מחזק חלק מכוח החלוץ את מסגרת החממות ביתדות כדי שיחזיקו מעמד לאורך זמן במיוחד לנוכח הרוחות החזקות במקום. בכל זאת, מדובר בתחילת החורף. אחרים בכוח פועלים על הקמת שלוש מסגרות ליציקות בטון שעליהן יוצבו שירותים למתחמי הפעילים וכן מטבחים.
עוד בנושא:
יועמ"ש הכנסת נגד חוק ההסדרה: "עלול להתפרש כסיפוח"
ליברמן: "חוק ההסדרה משחק לידי אויבי ישראל ולא יסייע לתושבי עמונה"
נתניהו הקים צוות לבחינת מודל חדש להסדרת קרקעות בסכסוך בגדה
למרות החשש מכך שהיציקות והחממות ייחשבו לבנייה חדשה במקום שבג"ץ כבר קבע כי אסור לבנות בו, דבר שיכול לגרור פעילות אכיפת חוק של המנהל האזרחי, ממשיכים הפעילים במלאכתם. על פי התכנית, כבר בשבועיים הקרובים אמורים כ-1,400 פעילים לאייש את שני המתחמים ולהוות כוח עזר משמעותי אם יוחלט על פינוי המקום. גם אם הפינוי לא יוקדם, הם מתכוונים להישאר במקום כדי לחזק את התושבים ולהקשות על פינוי עמונה בשעת השי"ן. למרות ניסיונות חוזרים ונשנים, איש במקום לא מוכן לדבר, בטח שלא לציטוט ולייחוס. גישה זו מונהגת על ידי מטה המאבק שקבע כי אף אחד לא מדבר ללא תיאום ואישור מולם.
שעת צהריים מאוחרת וילדי עמונה מתחילים לחזור לביתם ממוסדות החינוך. לאט לאט יוצאים ילדים לשחק במגרשי המשחקים ובמגרש הכדורסל או לטייל בשבילי המאחז יחד עם אימהותיהן או לבדם. ניכר שכולם מנסים לא לתת לחשש מהפינוי לפגוע בשגרת חייהם כמה שניתן.
ככל שעבודות הקמת האוהלים מתקדמות עוד ועוד ילדים מסתקרנים בנעשה במקום. הם מגיעים למתחם הגברים כדי לצפות בצעירים פועלים בו. בשעה הייעודה מגיעה משאית הבטון הראשונה, והכול מוכן ליציקות. נהג המשאית מתקדם בנסיעה לאחור לתוך מסגרת הבטון הראשונה במתחם הבנים. עוד בטרם התחיל לצקת את הבטון למשטח, נצפו כמה צעירים נעולים במגפיים גבוהים וחמושים באתי חפירה מוכנים לשטח את החומר בהתאם למסגרת.
העבודה נעשית בזריזות כיוון שהחושך עומד לרדת על המאחז. אף שמדובר ביציקה זמנית שאפילו לא חוזקה עם ברזל כמקובל, היא צריכה להחזיק מעמד לפחות כמה שבועות עד לאחר שגורלו של היישוב עמונה ייחרץ.
לאחר סיום יציקת הבטון במסגרת הראשונה עוברת במהירות המשאית עם שארית החומר למסגרת הבאה שליד מגרש הכדורסל, שם מתוכנן לקום מתחם הנשים. משאית נוספת שמגיעה משלימה את המלאכה ועוברת לבטונדה השלישית, שליד פסולת הבניין עדות למה שנשאר מתשעת הבתים שנהרסו במקום בשנת 2006.
תושבי עמונה מתכוונים להמשיך לפעול בשני המישורים במקביל: לצד ניסיונות להעברת חוק ההסדרה והחלתו על עמונה, מתארגן מאבק קשה ולא מתפשר נגד הפינוי. אף שבמטה המאבק ובקרב התושבים מדגישים כי הם נגד אלימות, גם להם ברור שעל אלפי המתנגדים שיגיעו למקום ביום פקודה לאף אחד לא תהיה שליטה. התקווה שלהם היא שלצד התנגדות משמעותית אך פסיבית לפינוי לא יתחדשו המראות של הפינוי האלים משני הצדדים ב-2006, שאותן אף אחד מהם לא רוצה לראות.