נלחמים בלהבות: גל שריפות ברחבי הארץ

במבחן ההנהגה: הסופרטנקר כיבה לרגע את התקופה הפוליטית הבוערת

אסונות טבע מעמידים במבחן לא רק את חוזק האוכלוסייה אלא גם את מנהיגיה. לנוכח טראומת אסון הכרמל נכנס נתניהו במהרה למוד של שולט במצב. עם זאת, הוא כבר מחפש מה שיציל אותו מהפורענויות הצפויות לו כשהאש תיכבה

צילום: בני בן סימון, עריכה: אוהד פיטר

(נתניהו בחצור: "יש מחיר לטרור, אנחנו נגבה אותו")

עוד בוואלה! NEWS

הישראלים שאוכלים מדי יום במסעדת השף שנמצאת אצלם בבית

בשיתוף בית בלב
לכתבה המלאה

ברחבי כדור הארץ, מצפון עד דרום וממזרח עד מערב, איתני הטבע, החורבן וההרס שהם מסוגלים לזרוע, מספקים מבחנים ואתגרים דרמטיים למנהיגים ופוליטיקאים. רעידות אדמה, סופות, שיטפונות וגלי צונאמי, וכמובן, גם שריפות והצתות, מותירות אחריהן אדמה חרוכה של אזרחים במצוקה וצורך עז בשיקום עם רעשי משנה פוליטיים שעשויים להכריע גורלות. בעידן המודרני, עם שידורי טלוויזיה נון-סטופ, פורענויות הטבע גם מייצרות הזדמנויות לבכירים וזוטרים כאחד להתייצב בחזית ולהציע לציבור את מרכולתם. בכל מקום בעולם, מכל קצוות הקשת הפוליטית, כשקורה אסון טבע הפוליטיקאים ממהרים להגיב, לפקח, להציע סיוע ולנחם אבלים. אלה רגעים שבהם הציבור פונה למנהיגיו בחיפוש אחר מענה ומזור, ובעוד הפגנות נחישות ושליטה מזכות בנקודות פוליטיות, כל היסוס או עיכוב בתגובה יכול לעלות ביוקר.

מספיק רק להעיף מבט קצר לבעלת בריתנו ארצות הברית, שם עונת ההוריקנים השנתית מכניסה מדי שנה את הפוליטיקאים לכוננות חירום. ב-2012, הוריקן "סנדי", שהוגדר כ"סופה הגדולה של המאה", תקף את החוף המזרחי ימים ספורים בלבד לפני שהמצביעים הלכו לקלפי. הסופה "סנדי" גבתה את חייהם של יותר ממאה בני אדם והותירה אחריה נזק של כ-50 מיליארד דולר, אך היא הייתה רגע מכריע בקמפיין הבחירות של הנשיא אובמה לכהונה שנייה, וגם רגע מכונן בקריירה הפוליטית של מושל ניו ג'רזי כריס כריסטי. בקצה השני של הסקאלה, תגובתו המהוססת של הנשיא בוש האב להוריקן "אנדרו" שתקף את חופי פלורידה ב-1992 סייעה לו לאבד את הבית הלבן, ובעשור לאחר מכן בנו, בוש הבן, מעד בתגובתו להוריקן "קתרינה".

לקריאה נוספת:
לוחמי האש בסיוע מטוסים פועלים בשריפה באזור חדרה | עדכונים שוטפים
שר הביטחון ביקר בחלמיש: "17 שריפות הן בוודאות הצתות"
הפיצויים וההכרעה בסוגיית הטרור: מתחילים לאמוד את נזק השריפות

"הארטילריה שלנו". נתניהו בבסיס חצור (צילום: קובי גדעון, לע"מ)

גם כאן, בארצנו הקטנטונת, אירועי טבע ומזג אוויר קשים מייצרים מפגני מנהיגות ומשחקי שליטה פוליטיים. בשנים האחרונות הוכיח ראש הממשלה בנימין נתניהו שהוא אוהב לקחת חלק פעיל בפיקוד ובקרה על פעולות כוחות החירום. כך היה באסון הכרמל, אז נתניהו התפאר שהיה "הראשון לזהות" את גודל האירוע, וכך גם בסופת השלגים "אלכסה" ששיתקה בדצמבר 2013 את הרי ירושלים. גם בימים האחרונים, נתניהו נכנס במהרה למוד חירום, מבקר בתדירות בחפ"קים השולטים על פעולות בשטח, מתעדכן בהערכות מצב מתוקשרות ונותן הנחיות להמשך. שולט במצב.

כמו ב-2010, אז הגיח לחיינו מטוס ה"סופרטנקר", גם הפעם נתניהו הפנה את עיני הציבור מעלה לשמיים. הגיבורים הבלתי מעורערים של כל ההודעות והתדרוכים שיוצאים מגזרתו מאז החל גל ההצתות והשריפות הם מטוסי הכיבוי, מהארץ ומהעולם. "תשערו מה היה קורה היום למדינת ישראל אם לא היו לנו מטוסי כיבוי", אמר נתניהו בסוף השבוע, ובכל הופעה תקשורתית שלו חלק שבחים להחלטתו על הקמת הטייסת, "הארטילריה שלנו", "המרכיב הקריטי הנוסף", "הסיוע שבעזרתו מכריעים את המערכה".

בהודעה שפרסמה לשכתו על שיחה עם ראש מועצת זכרון יעקב, האחרון הודה לו על מטוסי הכיבוי ש"הצילו את המצב", ובמפגש עם אחד מלוחמי האש הוא שיבח את התרומה של מטוסי הסיוע לעבודה על הקרקע. נתניהו בעצמו לחץ על הגורמים המקצועיים להגביר את ההיערכות האווירית וניהל אישית את מבצע גיוסי המטוסים בשיחות עם מנהיגים חברים מכל העולם בהם ביקש סיוע. כולם נחלצו לעזור – יוון טורקיה קרואטיה קפריסין – אפילו הנשיא ולדימיר פוטין, ששיגר שני מטוסי ענק מרוסיה הרחוקה, והחלומות על מזרח תיכון חדש נפוצו כשהתברר שגם מצרים וירדן מציעות את כנפי מטוסיהן במאמץ. כדי שיהיה סמל חד-משמעי לכל זה, נתניהו לא שכח להחזיר גם את ה"סופרטנקר" לחיינו, ובפוסט בפייסבוק בסוף השבוע חשף את "הסיפור מאחורי הקמת טייסת הכיבוי", והסביר שעדיף שתהיה יכולת יתר מאשר יכולת חסר.

ה"סופרטנקר" בפעולה (צילום: נועם מושקוביץ)

נתניהו אמנם לא בקמפיין בחירות אבל שובן של הלהבות לכרמל והפלאשבקים לטראומה הקולקטיבית של 2010 תפסו את ראש הממשלה בקונוטציה פוליטית טעונה ורגישה במיוחד. המדינה נכנסה למצב חירום בדיוק יממה לאחר שהיועץ המשפטי החל לפתוח בבדיקה של פרשת הצוללות, ובפתח עומד דוח מבקר המדינה בנושא "צוק איתן", שצפוי למתוח ביקורת חריפה על הדרג המדיני. חדי האוזן יכלו להבחין כי במרוצת האירוע, לשבחים שנתניהו חלק לעצמו על ההחלטה להקים את הטייסת התווסף מסר נוסף וראוי לשים לב אליו כי הוא עשוי עוד לשוב לחיינו בשבועות הקרובים.

"החלטנו להקים טייסת אפילו שזה לא נכלל בשום דוח, לא בדוח המבקר על השריפה, כלום. שתי מילים חסרות שם: מטוסי כיבוי", נתניהו אמר בסוף השבוע. "הרלוונטיות היא לא מה היה או לא היה בדוח, אלא מה הדבר הנכון לעשות", אמר כמה שעות אחר כך, בשורות שמאותתות שהכיבוי האווירי עוד עשוי לשחק תפקיד בכתב ההגנה העתידי לדוח של שפירא על המנהרות. "אנחנו כל הזמן מדברים על תהליכים, תקינות תהליכים. בלי טייסת כיבוי, המדינה תישרף בנוהל תקין, אז מה? אנחנו לא מתעסקים עם דוחות, אנחנו מתעסקים עם תוצאות".

"הראשון לנהל". גלעד ארדן עם הכבאים (צילום: הלל מאיר, TPS)

עד כה מבחן התוצאה אכן פועל לטובתו של נתניהו. שלא כמו ב-2010, עושה רושם שהמדינה לא נתפסה לא מוכנה, התיאום בין רשויות החירום הפועלים בשטח ניכר ונדמה שמערך הכבאות השתנה ללא היכר. חלק גדול מהשבחים מגיעים גם לשר לביטחון פנים גלעד ארדן, שמנהל את האירוע בשטח ומתפעל את הכוחות באחריות, יעילות וקור רוח מרשים. ארדן קיבל ביממה האחרונה מילה טובה מחלק מעמיתיו לממשלה ואפילו מיו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג, אבל כנראה שלא נשמע על כך מנתניהו.

לרגעים היה נדמה שראש הממשלה אפילו מנסה לדלל את הבולטות של ארדן באירוע, כשלכל הערכות המצב שכינס הקפיד להזמין שרים נוספים, שיחלקו עמו את הפוטו-אפ (הזדמנות לצילום), ובסביבתו היה גם מי שניסה לגמד את ההצלחה של השר לביטחון פנים ולטעון שיחד עם גורמי המקצוע הוא התנגד להחלטת נתניהו על תגבור מטוסים מחו"ל, בעוד הוא עצמו טוען לגמרי ההיפך. נתניהו, כפי שלמדו על בשרם משה כחלון, ישראל כץ ונפתלי בנט, אינו נהנה לחלוק קרדיט, ובטח לא עם מי שהוא מסמן כיריב פוטנציאלי. הוא לא רוצה רק להיות הראשון לזהות, אלא גם היחיד.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully