פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מומחי אקלים: "אלה בדיוק התנאים הנדירים שהיו לפני אסון הכרמל"

      בדומה לתנאים ששררו לפני השריפה שגבתה את חייהם של 44 בני אדם, גם ביממה האחרונה זינקו אנשי כוחות ההצלה בין להבות גבוהות שלוב?ו בחסות רוחות מזרחיות ערות ואדמה צחיחה שלא קיבלה גשם חודשים ארוכים. "גם כאן, המים היחידים הם אגלי הזיעה של עובדי הכיבוי"

      מומחי אקלים: "אלה בדיוק התנאים הנדירים שהיו לפני אסון הכרמל"
      צילום: שלמי גבאי, עריכת וידאו: ניר חן.

      תנאי האקלים הקיצוניים ששוררים בארץ בימים האחרונים הגיעו לשיאם, עם יותר מ-60 שריפות שפרצו מאז סוף השבוע. עבור כוחות החירום, העיתוי שבו החל גל השריפות אינו סתמי – אלא מגיע ימים אחדים לפני ציון שש שנים לאסון הכרמל. כוחות החירום וההצלה שנלחמו בלהבות הענק בזכרון יעקב וביער לטרון תזכורת לשובם של אותם התנאים הייחודיים ששרטטו את עוצמת אכזריותו של האויב הניצב מולם: חילוץ נפגעים, פינוי יישובים, חסימות כבישים, קפיצות של הלהבות מצמרות העצים בחסות הרוחות החזקות, תיאורים על קירות אש בגובה של 50 מטרים ואפילו ההערכה כי האש בשריפה ביער לטרון פרצה כתוצאה מהשלכת גחל של נרגילה.

      אז, כמו היום, השריפות פרצו במועד שבו כבר הייתה אמורה לרדת כמות גשמים נאה שתשטוף את הצמחייה והיערות במים. ואולם, במקום זאת הופיעו היובש, החום והרוחות הצפוניות שגבו בסופו של דבר את חייהם של 44 בני אדם בשריפה הגדולה.

      עוד בנושא:
      "הוצאנו מה שיכולנו מהבית": תושבי זכרון יעקב נואשים לכיבוי השריפה
      בתים נשרפו, תינוקות נפגעו: היממה הבוערת ברחבי הארץ - דקה אחר דקה
      שריפת ענק בזכרון יעקב: בתים נשרפו כליל, שכונות שלמות פונו

      שריפה ביער נטף, ירושלים. נובמבר 2016 (כבאות והצלה )
      שריפה בנטף, היום (צילום: דוברות איחוד והצלה)

      בין הלהבות שבהן נלחם במשך 12 שעות ביחד עם צוותי הכיבוי שבניהולו ביער לטרון, תיאר לוואלה! NEWS מנהל יערות קק"ל במרחב חוף-שפלה את תחושותיו. "קיבלנו היום ממש את אותם התנאים שהיו לנו כשנלחמנו בלהבות באסון הכרמל", אמר גלעד מסטאי, שבמשך שלושה ימים פעל כראש צוות כיבוי של קק"ל באסון הכרמל. "זאת אותה רוח צפון מזרחית יבשה וקרה שתוקפת אותנו ללא רחם. זאת אותה רוח ששולחת לנו דילוגים של אש בין צמרות העצים, שגרמה לפינוי של יישוב שלם באמצע הלילה. כמו בכרמל, גם כאן החורש הוא צפוף מאוד ורובו מחטני ודליק, וגם כאן, כמו באסון הכרמל, המים היחידים שירדו עד היום הם אגלי הזיעה של עובדי הכיבוי".

      השירות המטאורולוגי מחזק את דבריו של מסטאי ושל מרבית גורמי הכיבוי שלחמו בלהבות הענק בשתי השריפות. לבקשת וואלה! NEWS, בדקו אנשי השירות המטאורולוגי את הערכים הקיצוניים שנמדדו בתקופה שבה אירע אסון הכרמל ביחס להיום. "בכל יום אנחנו מחשבים סכנת שריפות בעזרת אינדקס שיש לנו, והבדיקה שערכנו מאשרת את התחושות", אמר ד"ר יואב לוי, מנהל אגף המחקר בשירות המטאורולוגי.

      שריפה בשטח פתוח בפאתי יער חדרה, 22 בנובמבר 2016 (מערכת וואלה! NEWS , כב"ה מחוז חוף)
      שריפה שהתלקחה בפאתי חדרה (צילום: כיבוי והצלה מחוז חוף)

      "התנאים מזכירים מאוד את אלו ששררו לפני אסון הכרמל מבחינת היובש, הרוחות ומיעוט המשקעים שהם הגורמים העיקריים שקובעים את המדדים הנרשמים באינדקס השריפות שלנו", הוסיף ד"ר לוי. "ב-2010 היה אמנם חם יותר מהיום, אף שגם היום חם בהרבה מהממוצע יחסית לעונה. אבל מה שגורם לסכנת השריפות זה בעיקר היובש והרוחות החזקות שמלבות את האש. אם אנחנו מגיעים לפחות מ-10% לחות, אז הסכנה משריפות גדלה משמעותית. היום, אפילו בתל אביב המתאפיינת בלחות גבוהה, נמדדו בתחנה שלנו רק 10% לחות".

      ד"ר עמוס פורת, מנהל אגף האקלים בשירות המטאורולוגי, הוסיף כי בסוף נובמבר כמות המשקעים גבוהה בהרבה מזו שקיבלנו השנה. "מיעוט משקעים ביחס לתקופה הזאת של השנה, קיבלנו בנובמבר 2010 - לפני אסון הכרמל - ובנובמבר 2013", אמר ד"ר פורת.

      לדברי ד"ר עמרי בונה, ששימש בתקופת אסון הכרמל מנהל מחוז צפון של קק"ל ומכהן היום כמדען הראשי של הארגון, היעדר משקעים בתקופה הזו של השנה מגביר משמעותית את הפוטנציאל לשריפות גדולות. "המשמעות של היעדר משקעים בתקופה הזאת, היא שאנחנו עדיין לא מקבלים צמחייה חד-שנתית ירוקה, והשיחים והעצים נמצאים במצב של יובש קיצוני כי הגשם האחרון שהם קיבלו היה לפני כשמונה חודשים", אמר.

      שריפה בזכרון יעקב. נובמבר 2016 (ניב אהרונסון)
      ההרס בזכרון יעקב (צילום: ניב אהרונסון)

      "עכשיו אנחנו רואים בין היתר תמותה של עצי חורש ושל עצי בר זית ברחבי הגליל המערבי, בכרמל ובגליל התחתון. זה מעיד על היובש הקיצוני שהצמחייה נתונה בו כתוצאה מהאיחור בירידת המשקעים של החורף", הוסיף ד"ר בונה. "כאשר יש יובש קיצוני שמלווה ברוחות חזקות כשהצמחייה עצמה נמצאת בדרגת יובש קיצונית, כמו התנאים ששררו לפני השריפה הגדולה בכרמל, זה מגביר את הפוטנציאל לשריפות גדולות וקשות".

      עוד הוא מוסיף כי התנאים הקיצוניים הם רק חלק קטן מתוצאות שינויי האקלים הגלובליים. "אחד המאפיינים של שינוי האקלים הוא עלייה בטמפרטורות ודפוס לא שגרתי של מזג האוויר. כלומר תקופות יובש ממושכות לצד שיטפונות וגשמים בעוצמה מאוד חזקה", אמר. " כבר כמה שנים אנחנו רואים שהחורף מסרב להגיע. כלומר, אם בשנה נורמלית מתחילים להיות גשמים בסוף ספטמבר-תחילת אוקטובר, אז עכשיו אנחנו נמצאים כבר בסוף נובמבר ועדיין לא קיבלנו גשם משמעותי. אם יורדים 10-15 מ"מ של גשם, זה עדיין לא אומר שעברנו מסתיו לחורף".

      עדות נוספת למזג האוויר ההולך ומקצין ניתן לראות בנתונים סטטיסטיים נוספים שמספק ד"ר יואב לוי, מנהל אגף המחקר בשירות המטאורולוגי. "אנחנו מדרגים את סכנת השריפות שאנחנו מעבירים לכב"ה לגבוה וקיצוני", סיכם. "בדרך כלל צריכים להיות ארבעה ימים כאלה בשנה אבל רק בשבוע האחרון קיבלו כבר חמישה כאלה. זה קיצוני מאוד והערכים הם ממש משוגעים".

      מוקדי השריפות ברחבי הארץ. נובמבר 2016 (צילום מסך)

      יחד עם זאת, מאז אסון הכרמל זרמו מים רבים בנהר - לפחות בכל מה שלא תלוי באיתני הטבע. הלקחים הופקו ויושמו בשטח, הכוחות התייעלו ושיפרו במידה ניכרת את התיאום ביניהם, הוקמה טייסת כיבוי שלא הייתה באותם ימים וגם קק"ל פעלה במהלך שש השנים שחלפו לייצר אזורי חיץ בין היערות ליישובים, לדלל את היערות מהעצים המחטניים הדליקים ולייצר מדיניות חדשה לממשק היערות בארץ לצורך הקטנת סכנת השריפות לחיי אדם.

      למרות קווי הדמיון הרבים בין השריפה בכרמל לבין השריפות ביומיים האחרונים, צריך לזכור מעבר לעובדה שהשריפה בכרמל גרמה לנפגעים רבים בנפש, היא כילתה כשלושים אלף דונם, בשעה שהשריפה בלטרון אמש כילתה כאלף דונם של יער וחורש טבעי. רשף יורם לוי, דובר נציבות כבאות והצלה, הוסיף כי לאסון הכרמל הוקפצו כל הכבאים בארץ לרבות כבאים שלא היו במשמרות בשעה שלשריפה ביער לטרון הוקפצו מחצית מהכבאים שהיו במשמרות - כמות קטנה פי כמה מהשריפה בכרמל. "גם המטוסים משנים מאוד את המצב", אמר. "עד אסון הכרמל היו לנו מטוסים קטנים של "כימניר" שהיו מיועדים בכלל להדברה חקלאית. היום יש לנו את טייסת אלעד ריבן ז"ל (שנהרג באסון הכרמל, ע"ח) שכוללת 14 מטוסי שמיועדים ספציפית למטרות כיבוי".