(בווידאו: עלייה במספר הדרוזים המבקשים ומקבלים תעודת זהות ישראלית)
לפני 20 שנה דרוזי שהתגייס לצה"ל נאלץ לפשוט מדים לפני שנכנס לכפר בגולן. אם היה משרת ביחידה קרבית, היה צריך להסתיר זאת אפילו מבני משפחתו, מחשש שיתנכלו להם. היחסים בין הדרוזים ברמה לבין המדינה היו אז מתוחים, כפי שהיו מהרגע שהוחל החוק לסיפוח הגולן לשטחה הריבוני של ישראל, שעוררה את מחאתם.
מים רבים זרמו מאז; מלחמת האזרחים בסוריה פרצה והשפיעה על התהליכים החברתיים בכפרי הדרוזים, שעד אז הצהירו על נאמנות למולדת הסורית. בשנתיים האחרונות נרשמה עלייה במספר התושבים שביקשו וקיבלו אזרחות ישראלית, אבל כעת נודע לוואלה! NEWS על תופעה שמעידה אולי יותר מכל כיצד החברה הדרוזית מתברגת במה שנחשב למעוז הקונצנזוס הישראלי - מעטה הסודיות הוסר מעל הגיוס לצה"ל.
עוד בוואלה! NEWS:
יותר מ-60 פצועים בהתנגשות אוטובוס בכמה כלי רכב בצומת חולון
עדויות נוספות על תקיפה מינית נגד איש הנדל"ן אלון קסטיאל
צ'ט באתרי סקס וסרטי אקשן: כך פועלת מכונת הגיוס של דאעש במזרח י-ם
בשבועות האחרונים התנדבו 14 תושבים לשירות במג"ב, שבמהלכו יוצבו בסביבת מגוריהם, על מדים ועם נשק, כשהם רכובים על רכבים צבאיים שעליהם דגלי ישראל. עוד נודע לוואלה! NEWS כי תושבים נוספים נמצאים בשלבים שונים בתהליך קליטתם כמתנדבים, הכולל מבדקים ביטחוניים, מבדקי התאמה וכשירות. אלו מצטרפים ליותר ויותר דרוזים מהגולן שהתנדבו בארבע השנים האחרונות לשירות לאומי.
"90% מהצעירים רוצים אזרחות ישראלית והרבה אומרים לי, 'הלוואי שהייתי מתגייס כמוך לקרבי'", מספר דוד חסון, תושב מסעדה בן 25 שהתגייס לפני כשנתיים לגולני. "אני מכיר לפחות עוד חמישה צעירים דרוזים שהיו בלשכת גיוס ומחכים לאישור ביטחוני כדי להתגייס".
חסון הוא בן ללוחם לשעבר במשמר הנשיאותי של נשיא סוריה המנוח חאפז אל-אסד. עד שנת 1983 חי אביו עם הוריו, אחיו ואחיותיו בכפר חאדר שבסוריה - הנמצא במרחק של כשני ק"מ צפונית מזרחית למג'דל שמס. מסיבה עלומה, הוא ערק מהיחידה הסורית המובחרת וחצה את הגבול לישראל. בסוריה ממתין לו עד היום גזר דין מוות ומשפחתו שילמה על עריקתו מחיר כבד.
סבו של דוד ששירת במודיעין הסורי נכלא, וזוכה רק אחרי 16 שנה כשהוסר החשד כי שיתף פעולה עם בנו. קרובי משפחת האב שהיו בעלי תפקידים בצבא הסורי הודחו, ואלו שנותרו בחאדר זכו לביקורים תכופים של אנשי המודיעין שחיפשו חומרים מפלילים. כשחצה האב את הגבול ב-1983, ריח שריפת תעודות הזהות הכחולות שניסה הממשל הצבאי לתת לדרוזים עדיין ריחף באוויר. היה זה שנה וחצי אחרי החלת החוק לסיפוח הגולן, כשאיום חרם השייחים על מי שקיבל אזרחות היה טרי. למרות זאת התאזרח אביו של דוד, הקים משפחה וקרא לחמשת ילדיו בשמות עבריים.
"כל מי שנכנס לביתנו ראה דגל ישראל, אבל זאת הייתה תקופה קשה. כל מי שהייתה לו אזרחות ישראלית נודה מהחברה ולא הוזמן לחתונות ולאירועים", משחזר חסון. "רק בשנים האחרונות, אחרי שהמלחמה בסוריה החלה, החברה התחילה להיפתח יותר לבעלי האזרחות והשייחים הסירו את החרם, או לפחות מעלימים עין מכך שאזרחים ישראליים משתתפים באירועים.
"רוב הצעירים שאני מכיר רוצים אזרחות ישראלית", הוסיף, "אבל למרות המצב בסוריה, הרבה מבוגרים עדיין מפגינים נאמנות לאומה הסורית, לא רוצים להתאזרח וגם מונעים מילדיהם לבקש אזרחות ישראלית. אבל אין ספק שעכשיו הרבה יותר קל כאן, ברוך השם".
עו"ד פאהד ספדי ממסעדה מחזיק באזרחות ישראלית ומגדיר עצמו כציוני שנים רבות. לדבריו, כיוון הרוח של הצעירים הדרוזים בגולן שונה מהקו הפרו-סורי בו אוחזים המנהיגים הרוחניים בכפרים ובראשם השייחים של הכפר הדרוזי הגדול ברמה, מג'דל שמס. "בישיבת הממשלה בגולן לפני כמה חודשים, נתניהו אמר שישראל לא תרד מהגולן, אבל בפועל יש בו שתי מדינות", אמר.
"הממשלה ממשיכה להתוות את מדיניותה לפי מה שמשרטטים השייחים, שעדיין מחזיקים בקו פרו-סורי", הוסיף עו"ד ספדי. "עשרות רבות של בנות דרוזיות מהגולן עושות שירות לאומי. המפעל הזה התחיל בכפרים לפני ארבע שנים. במקביל מתפתחת תופעה של צעירים שמתנדבים לזרועות הביטחון, וכל זאת לצד העלייה המשמעותית בכמות התושבים שמבקשים ומקבלים אזרחות".
"אנשי הגולן מתחילים לרוץ לכיוון המדינה שמתרחקת מהם. חייבים להתחיל בתהליכים לעידוד הדור הצעיר שרוצה להשתלב בחברה, אבל החברה הישראלית היא דמוקרטית, ועד היום אין לתושבים זכות הצבעה לרשויות המקומיות. התושבים לא יכולים לקבוע מי ראוי להיות ראש המועצה שלהם ומי צריך ללכת הביתה. 35 שנים חלפו מאז החלת חוק הגולן, אבל המדינה לא מיישמת את ריבונותה בכפרי הדרוזים".
אף שהסרתו החלקית של החרם החלה לפני כחמש שנים, העלייה החדה במספר התושבים שקיבלו אזרחות נרשמה בשנתיים האחרונות. אם ב-2010 (לפני פרוץ המלחמה בסוריה) רק שני תושבים התאזרחו, מינואר ועד נובמבר 2015 התאזרחו 80 תושבים. ב-2016 המספר כמעט הוכפל. מינואר ועד ל-12 בנובמבר, התאזרחו 141 דרוזים מארבעת כפרי צפון רמת הגולן.
למרות דבריו של עו"ד ספדי, צריך לזכור כי בארבעת כפרי הדרוזים ברמת הגולן חיים כיום כ-20 אלף תושבים ולכן מספר התושבים שהתאזרחו והתנדבו לזרועות הביטחון ולשירות לאומי מסתכם באחוזים בודדים. סיפורו של חסון הוא אולי פורץ דרך, אבל גם ממחיש את הדרך הארוכה לפתיחות של הדרוזים בגולן לקבל את הישות הציונית.
כשחסון התגייס לפני כשנתיים והחל את שירותו כלוחם בגולני, הוא לא העז להיכנס לכפר עם מדים ונשק. אלא שבמהלך מרוץ גולני, חבריו שיתפו את תמונותיו ברשת ומאות מחבריו עשו לייקים ושיתפו אותן. "בהתחלה זה עשה לי בעיות. עמדתי להתחתן, בדיוק שכרתי דירה, הכנתי את כל הריהוט, אבל כשראו את התמונות שלי על מדים גירשו אותי מהבית", משחזר חסון. "מצד שני, חברים עשו לי לייק ושיתפו את התמונות. מאותו יום התחלתי להיכנס עם מדים ונשק לכפר. גם היום יש על הרכב שלי סטיקרים של גולני ושל דגל ישראל".
"הדרוזים לא שונים משאר הערבים בישראל"
ד"ר יוסרי חיזראן, מירכא שבגליל המערבי, מתמחה בחקר סוריה ולבנון ממכון טרומן שבאוניברסיטה העברית, אמר שתופעה דומה מתרחשת בכל החברה הערבית. "זה התחיל אחרי האכזבה מהאביב הערבי, וסוריה הייתה נקודת השבר. התפוררות סוריה ועליית הארגונים הג'יהאדיסטים הטיחו בפני המיעוטים את ההבנה שהקיום שלהם במזרח התיכון אינו מובן מאליו. סקרים ומדדים שונים על יחסי יהודים ערבים, מראים שבניגוד לשיח הדומיננטי, יש יותר הפנמה בקרב האוכלוסייה הערבית להשלים עם המצב בישראל", טען.
"אני לא חושב שהדרוזים בגולן שונים משאר האוכלוסייה הערבית", אמר חיזראן. "בשנים האחרונות יש עלייה דרסטית במספר האזרחים הערבים שמתגייסים לצה"ל. רק לפני כמה ימים שודר ברשת ה-BBC בערבית סרט על החיילים הערבים בישראל, שבו רואים את התופעה בה נראה נשק צה"לי של החיילים כשלידו מונח ספר קוראן".