(בווידאו: פעילים חברתיים מהגליל השליכו גלילי נייר טואלט במהלך דיון בכנסת)
דוח של "אגודת הגליל" שהגיע לידי וואלה! NEWS חושף נתונים על מצב שירותי הבריאות בקרב האוכלוסייה הערבית בצפון הארץ. הדוח נערך על בסיס סקר שבחן את מצבם הרפואי של כ-3,000 תושבי הצפון הערבים.
על פי הדוח, בתוך עשור הוכפל מספר החולים במחלות כרוניות בקרב האוכלוסיה הערבית, וכמעט שליש מבני 21 ומעלה סובלים ממחלה כרונית. הסוכרת היא המחלה הכרונית הנפוצה ביותר ו-12.7% מהאוכלוסיה הערבית סובלים ממנה. מעל 11% מבני המגזר סובלים מלחץ דם גבוה וקצת פחות מ-10% סובלים מרמת כולסטרול גבוהה בדם.
גם בשיעורי התחלואה בסרטן חלה עלייה משמעותית. בעוד שבשנת 2004 רק 0.2% מהאוכלוסיה הערבית נרשמו כחולי סרטן, השנה הגיע שיעור התחלואה לרמה של 0.7%. בשבועות האחרונים פרסמה האגודה למלחמה בסרטן נתונים מדאיגים באשר לכמות הגברים הערבים החולים בסרטן הריאה כתוצאה מעישון כבד. על פי נתוני האגודה, קרוב לחצי מהגברים הערבים בישראל נחשבים "מעשנים כבדים".
עוד בוואלה! NEWS:
בנט: "הרצוג מנסה להאשים חצי מהמדינה ברצח רבין"
טראמפ: נגרש באופן מידי שניים עד שלושה מיליון מהגרים לא חוקיים
רעידת אדמה עזה הכתה בניו זילנד; צונאמי פגע בחופי המדינה
מרגנית אופיר-גוטלר, מהפורום האזרחי לקידום הבריאות בגליל ואגודת הגליל, שסייעה בחיבור הדוח, ציינה כי "אין בכלל מרפאות למחלות כרוניות לאוכלוסייה הערבית בצפון". היא הוסיפה כי בצפון הארץ פועל מנגנון "רפואה חמולתית", ובו רופאים פרטיים הפועלים בהסכמים עם קופות החולים, מקבלים אלפי מבוטחים מהמשפחה המורחבת. "יכולים להיות 2,000 מטופלים לרופא וזה בלתי נתפס", הוסיפה אופיר-גוטלר, "אנשים לא באמת מקבלים את הטיפול הראוי וזה מפריע למתן אבחון מתאים".
היא ציינה עוד כי תכניות המניעה והטיפול בארץ נעשות עבור הציבור דובר העברית, והן מתורגמות לערבית. עם זאת, לדבריה, התכניות לא מפותחות על ידי אנשים מהאוכלוסייה הערבית. "לא מונגש תרבותית עבורם", ציינה, "זה לא מותאם לאורח החיים, למבנה החברתי, לתפיסות ולערכים, ואז התכניות לא אפקטיביות ואחוז ההשתתפות בהן נמוך". היא הוסיפה כי בכפר כאבול פועל רופא שיניים שמנסה בהתנדבות לקדם מניעת עישון בכפר. "יש לו תכנית מוכנה שהוא כתב, שמותאמת לאוכלוסייה הערבית, אבל משרד הבריאות לא מוכן אפילו לתקצב את זה", אמרה אופיר-גוטלר.
התושבים הערבים בצפון גם מודים כי הם סובלים מרמה נמוכה מאוד של ידע ומודעות למחלותיהם, מידע שדרוש כדי למנוע הדבקה מצד אחד, ולסייע בריפוי המחלה מצד שני. 48.4% מבני 18 ומעלה דיווחו שאין להם כל ידע על מחלות כרוניות, או שיש להם מעט מאוד ידע. גם חצי מהחולים במחלות דיווחו על רמת ידע נמוכה מאוד לגבי המחלות מהן הם סובלים. בכל הנוגע למחלות תורשתיות, המצב גרוע עוד יותר - 53.8% דיווחו שאין להם ידע על מחלות תורשתיות.
בנוסף לדוח האגודה, מחקרים בתחום בריאות הנפש חושפים תמונה קשה גם בתחום זה. על פי נתוני משרד הבריאות, שיעור ניסיונות ההתאבדות במגזר הערבי הוא הגבוה ביותר בארץ בהשוואה למגזר היהודי - 24.4 ניסיונות אובדניים לעומת 11 ל-100,000 תושבים, בהתאמה. היצע שירותי בריאות הנפש בחברה הערבית קטן לעומת השירות הניתן לחברה היהודית וקיים עיכוב בקבלת השירותים הראשוניים. עם זאת, יש לציין כי נושא בריאות הנפש בחברה הערבית עדיין נחשב לנושא בעל רגישות תרבותית גבוהה ולכן קיימת בעיה של מיעוט פניות לטיפול או לייעוץ נפשי.
בסקר החדש צפו גם נתונים מדאיגים על מפגעים סביבתיים חמורים, שמשפיעים באופן ישיר על בריאותם של התושבים. כמעט חצי מהאזרחים הערבים הצביעו על קיומן של מזבלות לא מוסדרות המהוות מפגע חמור של ריח, ואחוז דומה דיווח על זיהום אוויר כתוצאה משריפת הפסולת בסמוך למקומות מגורים. נשאלים רבים הביעו חשש מהפצת מחלות מדבקות בשל בעלי חיים משוטטים.
על פי הדוח, מצבה הבריאותי של האוכלוסייה הערבית בישראל, אשר נכון לשנת 2014 מנתה 1,358,600 בני אדם, הוא בין הגרועים בישראל, בעיקר בקרב האוכלוסיה הבדואית בנגב. תוחלת החיים בקרב האוכלוסייה הערבית בכלל נמוכה בשלוש שנים בממוצע מזו של האוכלוסייה היהודית. בשנת 2014 נרשמה ירידה של יותר משנה בתוחלת החיים של גברים ערבים, זאת לעומת עליה קלה בתוחלת החיים של גברים יהודים. האוכלוסיה הערבית מהווה 17% מכל האוכלוסייה בארץ, ויותר מחצי ממנה מתגוררת בצפון.
(עדכון ראשון: 20:40)