שלושה אירועים מוחיים פקדו את א' כשהאחרון שבהם, שאירע בשנת 1996, הותיר אותו עם פגיעה מוחית קשה עד שמת תשע שנים לאחר מכן. אלא שבאופן מפתיע, כשנה לאחר האירוע האחרון והקשה ביותר הופיעה חתימתו של א' על צוואה המורה להוריש נכס בשווי שלושה מיליון שקלים לבנו, מבלי שאשתו ואחיותיו יזכו ליהנות מהירושה.
בנותיו של א', שלא ידעו על קיומה של הצוואה עד לפני כשנתיים משום שהבן שמר עליה בסוד, פנו לבית המשפט בדרישה לבטל את הצוואה בטענה שהיא הוכנה למעשה על ידי הבן ונחתמה באופן לא חוקי.
בפסק דין יוצא דופן שניתן לאחרונה, קבע שופט בית המשפט לענייני משפחה בירושלים כי הצוואה בטלה בשל מצבו הרפואי של האב בעת שנחתמה. "מהראיות שהוצגו בפני עולה באופן חד משמעי כי בעת עשיית הצוואה לא היה המנוח כשיר לצוות, שכן לקה בפגיעה קוגניטיבית משמעותית עקב כמה אירועים מוחיים שאירעו לו במהלך השנים", קבע השופט נמרוד פלקס בפסק הדין ודחה את כל טענותיו של הבן.
בצוואה המדוברת "הוריש" א' את כל רכושו לאחד מבניו, כשהוא מדיר למעשה את יתר בני המשפחה: אשתו, בנם הבכור והאחיות, ובשנים שלאחר מותו של א', מתו גם האח הבכור ואם המשפחה. מי שנותר לדרוש את יתר חלקי הירושה, בשווי מיליוני שקלים, הם הבן המדובר ובנות המשפחה שיצאו למאבק משפטי.
הבן טען במהלך המשפט כי בזמן החתימה על הצוואה, היה האב כשיר לחלוטין. הוא סיפר כי באותם ימים נהג א' לערוך קניות בעצמו, לנסוע באוטובוסים ולבקר אותו. לדברי הבן, האב אף יזם וטיפל בכל העניינים הנוגעים לצוואה. לעדותו של הבן נוספה גרסתו של הנוטריון שבפניו נחתמה הצוואה שטען כי הוא זוכר את מעמד החתימה והוסיף כי האב היה כשיר לחתום עליה. לדברים אלו הוסיף הבן הסבר המבוסס על מנהג העדה הכורדית, לפיו האב מוריש את רכושו דווקא לבניו ולא לבנותיו.
עוד בוואלה! NEWS:
אובמה מתח ביקורת על ה-FBI: "הנורמה היא שלא פועלים לפי מידע חסר"
"היערכות של גדוד": כך מתמודדים כוחות הביטחון עם עונת המסיק הנפיצה
"הנתונים מפחידים": הכנסת תדון באלימות מורים כלפי אתיופים
אלא שהאחיות ציירו בפני בית המשפט תמונה שונה לחלוטין. לדבריהן, תיאורי הבן שקריים, שכן מוחו של אביהן נפגע קשות באירוע האחרון שעבר, וכי הוא אובחן לאחר מכן כמי שזקוק להשגחה בכל תפקודיו. כמו כן, הוא אובחן כסובל מבעיות זיכרון, תפיסה, לימוד ושיפוט.
השופט פלקס קיבל את עדותן של האחיות, כשהוא מתבסס על עדותו של מומחה מטעם בית המשפט שבחן את מצבו של האב בתקופה שבה נחתמה הצוואה. המומחה קבע כי בשנים שכללו את חתימת הצוואה, א' לא שלט על סוגריו, דבר המעיד על "חסר קוגנטיבי קשה העולה בקנה אחד עם תהליך דמנטי מתקדם". המומחה אף שלל את גרסת הבן לפיה האב מצא בעצמו נוטריון, הגיע אליו באופן עצמאי ומסר לו את כל הפרטים הדרושים לשם עשיית צוואה.
"שנה קודם לעריכת הצוואה היה כושר ההתבטאות של המנוח כשל ילד קטן", קבע השופט פלקס. הוא דחה את גרסת האח וטען כי זו סובלת מסתירות פנימיות, שכן האח סיפר כי בתקופה שבה נחתמה הצוואה סבל אביו מפצעי לחץ, דבר המעיד על מגבלה בתנועה ועומד בסתירה לחופש התנועה שתיאר הבן. השופט אף קבע ממצאים קשים בנוגע לעדות הנוטריון, והטיל ספק ביכולתו לזכור את נסיבות הצוואה שנערכה 16 שנים לפני הדיון. בנוגע לטענת הבן לגבי הנוהג הקיים בענייני ירושה בעדה הכורדית, קבע השופט כי לא ניתן לשלול את קיומו של נוהג כזה, אך ציין כי זה כלל לא רלוונטי משום שהצוואה עצמה נחתמה כשהאב לא מבין את משמעותה.
בית המשפט קיבל את טענות הבנות לפיהן היה נתק ממושך בין האח לבין שני ההורים עד למותם, וכי דווקא האחיות היו אלו שסעדו את האב עד ליום מותו. בנוסף לביטול הצוואה פסק השופט כי על האח לשלם הוצאות משפט בסך של 50 אלף שקלים. עורכת הדין טליה כהן-אברהמי שייצגה את האחיות בירכה על פסק הדין והוסיפה: "שמחה שהאמת יצאה לאור, שנעשה צדק ושנמנעה עוולה גדולה מאוד".