(בווידאו: ראיון עם חנה אלעזר על תלמידים בני הקהילה האתיופית)
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות תדון בתחילת השבוע הבא במסמך שנחשף אתמול בוואלה! NEWS, לפיו תלמידים ישראלים ילידי אתיופיה סובלים מאלימות מצד מורים בשיעור כפול מעמיתיהם ילידי ישראל. נתוני המחקר אמנם עוררו סערה פוליטית, אך הם לא הפתיעו את חברי הקהילה האתיופית, שרבים מהם חוו על בשרם אלימות של צוותים חינוכיים.
"זיכרון הילדות שלי הוא מהיום שעליתי לכיתה א', שנתיים אחרי שעליתי ארצה", סיפר לוואלה! NEWS בני יאלו, תושב קריית מלאכי בן 29. "נכנסתי לבית ספר דתי ביבנה, שם התגוררנו, ושכחתי את הכיפה. המורה שלחה אותי למנהל שהחליט שהוא מטפל בי, והתחיל להרביץ לי בתוך המשרד שלו".
המחקר בדק את נתוני המיצ"ב בקרב תלמידים עולים ותלמידים בני עולים מארצות מוצא שונות. ממצאיו העיקריים חושפים כי 12% מהתלמידים ילידי אתיופיה בכיתות ז' עד ט' השיבו כי בחודש הקודם למילוי השאלון "מישהו מהמורים תפס אותי ודחף אותי או הכה אותי בכוונה בבית הספר". זאת לעומת 5% בלבד מהתלמידים ילידי ישראל באותן השכבות.
יאלו ציין כי למרות שעזב את בית הספר זמן קצר לאחר האירוע, הטראומה נצרבה בזכרונו. "אחרי לא הרבה זמן עזבתי את בית הספר הזה", אמר, "אבל הטראומה נחרטה בי והבטחתי לעצמי שלי זה לא יקרה יותר". עם זאת, הוא סיפר כי בבית הספר שאליו עבר בקריית מלאכי, היה מנהל "שהכי טבעי בשבילו היה לחנך באלימות את הילדים מהעדה. הייתי עד להרבה מקרים שהוא היה מרים ידיים על תלמידים. אני מסתכל היום בדיעבד ושואל את עצמי איך שתקנו".
עוד בוואלה! NEWS:
ילידי אתיופיה סופגים אלימות ממורים פי שניים משאר התלמידים
שני הרוגים ופצוע קשה בתאונה בין משאית לכלי רכב בכביש 6
מהאוויר, מהצפון או מהדרום: החל המרוץ לתפקיד סגן הרמטכ"ל
"מאז הטראומה שלי היו מצבים שכמעט הכו אותי אבל תמיד ידעתי להסתכל למורים בעיניים", המשיך, "בעדה כולם מכירים את הסיפורים האלה. אני זוכר מורה שהעיף כדורסל לתוך פרצוף של תלמיד". יאלו הוסיף כי "יש איזו תפיסה טבעית במערכת החינוך שככה צריך לחנך אותנו, שאנחנו מבינים כוח ולא מילים או דוגמה אישית. חושבים שצריך ללכת איתנו ביד קשה. נתקלתי אישית בהרבה מורים שהיד שלהם הייתה מונפת בלי מחשבה".
יאלו אינו היחיד שהיה עד לאלימות כלפי תלמידים בני העדה האתיופית. חנה אלעזר מהאגודה הישראלית למען יוצאי אתיופיה סיפרה כי כשעבדה בבית ספר היא נחשפה לא פעם לאלימות מצד הצוות כלפי בני העדה. "ראיתי מנהל שמכה ילד, ראיתי ילדים שנועלים אותם בשירותים, הדברים האלו קורים ואותנו הנתונים לא הפתיעו", אמרה.
סערה במערכת הפוליטית: "הנתונים מדאיגים מאוד"
נתוני המחקר גררו תגובות חריפות בקרב חברי הכנסת. יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות ח"כ ד"ר אברהם נגוסה (הליכוד) כינה את הנתונים "מטרידים" ואמר כי "מטריד עוד יותר שעל פי הפרסום, בחר משרד החינוך לטאטא את המציאות הכואבת מתחת לשטיח". הוא קרא למשרד לפרסם את הדוח במלואו ולהודיע כיצד יילחם בתופעה.
שרת העליה והקליטה סופה לנדבר אמרה כי "הנתונים העולים מהתחקיר מפחידים ומסוכנים ביותר לחברה הישראלית. הזדעזעתי לקרוא כי תלמידים יוצאי אתיופיה סופגים אלימות קשה ואפליה, ועוד על ידי הממסד עצמו ומערכת החינוך". גם היא קראה למשרד החינוך לפרסם את המחקר במלואו וליישם את המסקנות העולות ממנו.
ח"כ עמר בר-לב (המחנה הציוני) הודיע כי ידרוש לקיים דיון בנושא בוועדת החינוך של הכנסת. "אין בכוונתי לשתוק כאשר מערכת החינוך, הגוף שבתפקידו וביכולתו לצמצם את הפערים הללו, זונח את בעיית הגזענות והאפליה נגד הקהילה האתיופית", אמר. ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, שדנה רבות בסוגיה של אלימות כלפי יוצאי אתיופיה, מתחה ביקורת על משרד החינוך שבחר שלא לפרסם את הנתונים מיד לאחר ניתוחם. "הנתונים מדאיגים מאוד, ולו רק בגלל שהם מתארים תחושות של ילדים קטנים שחווים אלימות בבית הספר מצד המורים שלהם. הילדים האלה צריכים לשמוע חיזוקים ולהרגיש תחושת מסוגלות ולא להציג מסקנות קשות כאלו כמו אלו שמופיעות בדוח".
חברת הכנסת לשעבר פנינה תמנו-שטה אמרה כי "כל נורות האזהרה דולקות, ומשרד החינוך צריך להבין עכשיו יותר מתמיד שאופן ההתייחסות לתלונות חייב להשתנות ממה שהיה עד עתה. המערכת צריכה להגביר את הפיקוח, הנגישות להתלונן בלי חשש ופחד וחיזוק ההרתעה על ידי ענישה משמעתית ופלילית בעת הצורך במקרה שבוצעה עבירה של איש חינוך". תמנו-שטה קראה להורים לתלמידים שחווים אלימות או פגיעה כלשהי על רקע צבע עורם, להתלונן בלי לחשוש.
מנכ"ל עמותת טבקה - צדק ושיוויון ליוצאי אתיופיה, פנטהון אספה-דויט, אמר כי "משרד החינוך לא מציג פתרון לסוגיה חשובה זו וכתוצאה מכך משאיר את תלמידי ישראל בכלל ויוצאי אתיופיה בפרט חשופים להתעמרות של מורים". לדבריו, "אנו רואים במשרד החינוך שותף מלא לעוול שנעשה ובאחריותו לפעול ללא דיחוי ולעקור מהשורש תופעות פסולות וגזעניות כגון אלה, להרחיק לאלתר את אותם מורים ומורות מכל מסגרת חינוכית ולהחזיר את הביטחון לתלמידים. בשעה שמשרד החינוך מעסיק מחנכים פושעים וגזעניים כאלה, אין פלא שהאלימות בקרב בני נוער הולכת וגוברת, הרי מחנך הוא מודל לחיקוי ובאחריות משרד החינוך לבחור ולהעסיק במחנכים ראויים".
גם עמותת פידל, הפועלת לחינוך ושילוב חברתי של ישראלים יוצאי אתיופיה, הביעה דאגה מנתוני המחקר של משרד החינוך. "אנו קוראים למשרד החינוך לערוך בדק בית, ביקורות ושיחות חתך עם המורים על מנת למגר את התופעות של אלימות כלפי תלמידים וסימון תלמידים בשל מוצאם", מסרו. "מדובר בתופעה שצריך להוקיע מהחברה הישראלית כדי למנוע גזענות, לגיטימציה לאלימות, הסללה ואובדן האמון במסגרות חינוך".