עקב טענות לעינויים בשב"כ: בריטי שהואשם בסיוע לחמאס ישוחרר

בית המשפט הצבאי ביהודה (עופר) הורה לאחרונה לשחרר ממעצר אזרח בריטי, בן 49 יליד לבנון, שהואשם על ידי התביעה הצבאית בהעברת כספים לחמאס, בנימוק שהודאתו במעשים אינה קבילה שכן היא הוצאה ממנו בעת שהיה כבול באופן מכאיב למשך כמה שעות ותחת איומים. בהחלטתו, מתח בית המשפט ביקורת קשה על התיק, שהוגדר על ידי התביעה "תיק דגל".

פאיז מחמוד אחמד שרארי נעצר על ידי כוחות הביטחון ב-15 בספטמבר כשניסה לצאת מישראל, אך הפרשה החלה עוד לפני יותר מעשור. במשך כשלושה שבועות נמנעה משרארי פגישה עם עורך דינו, ורק ב-6 באוקטובר, לאחר שהודה בחקירתו בכל החשדות שיוחסו לו, הותר לו לפגוש אותו. שרארי התלונן כבר בשלב המעצר על אופי החקירה ואף אמר לחוקריו שיודה במעשים ובלבד שהיא תסתיים. הוא התלונן על כאב שחש בידיו בשל כבילתו, על בעיות נשימה ועל לחץ נפשי ופיזי.

בתוך זמן קצר מסיום החקירה הגישה הפרקליטות הצבאית כתב אישום נגדו המבוסס על דבריו בחקירה. כתב האישום שהוגש נגדו פירט כיצד באחד מביקוריו בלבנון, שאותם נהג לערוך מאז 2005, פגש שרארי את חליל חאמד חראז, פעיל חמאס האחראי על העברת כספים מחו"ל לשלוחת ארגון הטרור בגדה.

עוד בוואלה! NEWS:
נער פלסטיני הורשע בסיוע להרג לבלוביץ' ונידון ל-9 שנות מאסר
בית המשפט נדרש להכריע: האם דאעש ארגון אויב?
אושר הסדר הטיעון לאב שפגע מינית בבנותיו: "אין עונש שירפא פגיעה"

במהלך השנה הנוכחית ביקש חראז משרארי להבריח לגדה המערבית שני מכשירים סלולריים ו-50 אלף אירו ולהניחם בבית קברות בכפר בית רימא שבשומרון, כש-5,000 אירו מהסכום היו אמורים לשמש לשכרו. את שני המכשירים והכסף הוא קיבל משליח שפגש בירדן. בספטמבר האחרון פגש אדם מטעמו של חראז את שרארי בבריטניה והעביר לו שני מכשירים סלולריים נוספים שגם אותם נדרש להבריח לשטח ישראל. שרארי ביצע את המוטל עליו, והניח את שני המכשירים הסלולריים ואת הכסף בבית הקברות. את שני המכשירים הנוספים הוא מסר לאדם שהגיע לבית הוריה של אשתו, המתגוררים בבית רימא.

בגין מעשים אלו האשימה התביעה הצבאית את שרארי בשורה של עבירות ביטחוניות חמורות, בהן מגע עם אויב, ביצוע שירות עבור התאחדות בלתי מותרת והכנסת כספי אויב לאזור. שתי האשמות נוספות שעמדו נגדו ספגו ביקורת על ידי בית המשפט הצבאי: על כך שלכאורה נטל חלק באימונים צבאיים במחנה פליטים בלבנון מבלי שדיווח זאת לרשויות בישראל כשחצה את מעבר הגבול באלנבי, ועל כך שהעביר כספים מירדן ושנועדו לקרובי משפחתו של חראז המתגוררים בלונדון.

"ארגון חמאס עושה ניסיונות רבים וציניים בשימוש באזרחים זרים על מנת לבצע פעולות תומכות טרור באזור", הצהיר התובע הצבאי בדיון בבקשתו למעצר שרארי עד תום ההליכים. "התיק הזה הוא תיק דגל מבחינת התביעה והחומרה שלו".

ואולם להפתעת התביעה, השופט הצבאי, סא"ל עזריאל לוי, קבע כי הודאות הנאשם בחקירתו אינן קבילות. "אין ספק שהודאת הנאשם, שניתנה כשעה לאחר תום חקירתו האחרונה בשב"כ, הושפעה דרמטית משיטת החקירה נגדו, שכללה גם כבילה כואבת וממושכת, איומים וניצול בוטה של חולשתו המופגנת של הנאשם", קבע השופט. השופט לוי אף ציין כי חוקריו של שרארי "איימו עליו פעם אחר פעם בכך שחקירתו ומניעת המפגש עם הסנגור נמשכו עד שהודה".

לנוכח דברים אלה קבע השופט כי "הראיות שהוצגו בפני בית המשפט די בהן להצביע על כך שההודאה לא נמסרה בצורה חופשית ומרצון, תוך קיפוח בלתי סביר של זכויותיו (של שרארי), ולפיכך, אני יכול לקבוע כבר בשלב זה, כי הודאותיו של הנאשם אינן קבילות, או למצער, משקלן הוא אפסי".

בהחלטתו, התייחס השופט לוי לאחד מפסקי הדין שניתנו בבית המשפט העליון בעניינו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, אז נקבע כי היו מעשים שביצע אולמרט שעשויים היו להתפרש כפליליים, אך לא נמצאו הראיות שתמכו בכך. השופט לוי קבע כי גם במקרה של שרארי, ניתן להסביר את העובדות בעניינו באופן שאינו מהווה באופן חד-משמעי עבירה פלילית. לדבריו, הבעייתיות שעולה מכתב האישום היא כאמור נסיבות הודאתו בחקירה וכן העבודה שלא נמצא כסף בבית הקברות ואף ראיה אחרת התומכת בעמדת התביעה.

עוד בדיון על בקשת המעצר עד תום ההליכים, ולפני שכתב את החלטתו, הציע השופט לתביעה הצבאית להתלות את ההליכים בתיק ולהסתפק בגירושו שרארי לבריטניה, אך הצעתו נדחתה. בהחלטת השחרור מתח השופט לוי ביקורת על כך שהצעתו נדחתה בהסתמך על טיעונים "מפי שמועה". בדבריו הוא התייחס לציטוטים מעמדת החוקרים ומעמדת היועץ המשפטי של השב"כ. "סוג זה של טיעונים היה ראוי שלא יובא בפני בית המשפט", טען בתוקף.

אם לא די בכך, השופט לוי גם מתח ביקורת חריפה על האופן שבו נוסח כתב האישום נגד שרארי ועל ריבוי הסעיפים "המלאכותי" בו. בין היתר הוא קבע כי שרארי כלל לא היה צריך לדווח לישראל על כך שעבר אימונים צבאיים בלבנון, משום שלא יוחסה לו כל כוונה לעשות שימוש בהכשרתו לביצוע פיגועי טרור בישראל. הוא ציין גם כי לא ניתן להאשימו בהעברת כספי טרור בכל הנוגע לסכום הכסף שהתבקש להעביר לקרוביו של איש חמאס בלונדון.

בעקבות ההחלטה החריגה, ועל אף הקביעות החריפות של השופט בעניין התנהלות התביעה, הגישה השבוע הפרקליטות הצבאית ערר על ההחלטה לשחרר את שרארי לחופשי. עורכי הדין רמזי קטילאת וחמזה קוטינה, שייצגו את שרארי, בירכו על החלטת בית המשפט. "בית המשפט קיבל את עמדתנו, ולפיה, מרשנו הודה בעקבות שיטות חקירה שפגעו ברצונו החופשי. מה גם שלא נמצא כל תימוך חיצוני להודאתו. בנסיבות אלו, לא מן הנמנע כי לאחר ניהול משפטו מרשנו יזוכה, אך בשלב זה הורה בית המשפט כי ישוחרר בתנאים".

משב"כ נמסר בתגובה: "נגד פאיז שרארי הוגש כתב אישום לבית המשפט הצבאי ביהודה בגין עבירות חמורות נגד ביטחון האזור. במסגרת ההליך המתנהל נגדו כאמור מסר בית המשפט החלטתו שלא להחזיקו במעצר עד תום ההליכים והורה על שחרורו בתנאים מגבילים. נגד החלטה זו הוגש ערר לבית המשפט הצבאי לערעורים, והחלטה בערר זה טרם ניתנה. מעבר לאמור לעיל יודגש כי הטענות בדבר שימוש בעינויים במהלך חקירתו של פאיז שרארי הן חסרות שחר ומשוללות כל בסיס".

מהוועד הציבורי נגד עינויים נמסר בתגובה לפרסום, כי אף שלא מוכרות לו נסיבות המקרה, "מניסיוננו שימוש בעינויים קיים ואינו דבר חריג בחקירות. איזוק מכאיב היא שיטה נפוצה בחקירות שב"כ ומטרתה לגרום לנחקר סבל וכאב חמורים. העובדה שבית המשפט הצבאי, לפי הכתוב בכתבה, פסל את הודאת הנחקר - עולה בקנה אחד עם הוראות האמנה נגד עינויים הקובעות שראיות שהוצאו בעינויים אינן קבילות".