ירח הדבש עם סעודיה הסתיים - ומצרים מתקרבת לרוסיה ולסוריה

(א-סיסי דחה את הביקורת על העברת האיים לסעודיה, אפריל)

עלי ממלוכ, ראש המודיעין הסורי, הוא אחד מיועציו הקרובים ביותר של בשאר אסד, המסייע לו בניהול המלחמה הרצחנית נגד בני ארצו. ולכן, כשבמאי אשתקד דיווח הטלגרף הבריטי כי הוא נעצר בחשד לתכנון הפיכה נגד המשטר, נדמה היה שעוד נדבך בצמרת בדמשק מתפרק. הנשיא היה אז עם הגב אל הקיר, וקשירת קשר מצד אחד מהגורמים הקרובים לו ביותר היא סימן מבשר רעות. אבל ראש המודיעין הופיע כעבור יומיים לצדו אסד ודיווח נוסף מתוך המדינה השסועה התברר כלא מדויק.

מאז, ממלוכ אמון בין היתר גם על ערוץ הקשר עם מצרים, מי שהייתה יריבתה הגדולה של סוריה בשיאו של "האביב הערבי" ועתה מחפשת את עצמה מחדש. ביקורו האחרון של ממלוכ בקהיר, שהתקיים בשבוע שעבר לצד בכירים סורים נוספים, מסמל כבר שלב חדש בהתחממות ביחסים. זהו צעד שעד לא מכבר קשה היה להעלות על הדעת, לנוכח תלותה של מצרים בערב הסעודית, מראשי מתנגדיו של אסד.

הממלכה הזרימה מיליארדרי דולרים למצרים מאז עלה עבד אל-פתאח א-סיסי לשלטון בהפיכה צבאית בקיץ 2013. במידה רבה, הגנרל שהחליף את איש "האחים המוסלמים" מוחמד מורסי ביסס את שלטונו הדכאני בזכות כספי הנפט של ריאד. זה לא הגיע ללא תמורה. מצרים, מנהיגת העולם הערבי במשך עשרות שנים, איבדה מחשיבותה בזירה הבינלאומית לטובתה של ערב הסעודית. עלייתו לשלטון של המלך סלמאן בינואר שעבר רק האיצה את התהליך - בנו וסגן יורש העצר הנסיך מוחמד הגביר את מעורבותה של ערב הסעודית בסכסוכים באזור כשהוא מנסה לרתום את מדינות ערב הסוניות לבלימת איראן.

לקריאה נוספת בנושא
"יום האדמה" במצרים: נעצרו 50 מתנגדים להעברת האיים לערב הסעודית
"יום רע לחאלב": רוסיה הטילה וטו על ההצעה הצרפתית למשבר בסוריה

ירח הדבש בין שתי המדינות הסוניות הוליד את הצטרפותה של מצרים לקואליציה הערבית בתימן, שמנהלת זה יותר משנה וחצי מלחמה במורדים החות'ים הנתמכים בידי טהראן. השיא הגיע כאשר סלמאן התקבל באפריל האחרון בהוד מפואר במצרים, חתם עם א-סיסי על הסכמים בסך 25 מיליארדר דולר - וקיבל במתנה שני איים בים האדום. משם, הברית החלה להשתבש.

קהיר קיבלה לידיה את המשמורת על האיים טיראן וסנפיר ב-1982, ולכן ניסתה להציג את העברתם לממלכה כמהלך מתבקש, ודאי שלא קריעת טריטוריית מולדת. בציבור, או מה שנשאר ממנו תחת משטרו מטיל המורא של א-סיסי, סברו אחרת וכמה הפגנות מחאה התקיימו נגד העברת שני איים שבים האדום. חלק מהמשתתפים נעצרו ונכלאו במשפטי בזק, אך גם ההסכם נבלם בבתי המשפט ומאז הוא תקוע.

עם קשר ישיר או לא, עצרה ערב הסעודית, שסובלת מצניחה במחירי הנפט ומשנה עתה את כלכלתה, את את משלוחי הדלק המוזל למצרים הרעבה לאנרגיה. שום גורם רשמי לא נתן הסבר ברור לכך, אך מאחורי הקלעים מזכירים את חוסר שביעות הרצון בריאד משורת הצעדים האחרונים של קהיר. על אף הפצרותיה הרבות של הממלכה, מצרים סירבה לשלוח כוחות קרקעיים לתימן, זכר לפלישה הכושלת בשנות ה-60, והסתפקה רק בכוח ימי. יתרה מכך, מצרים תמכה החודש בהחלטה שהעלה רוסיה במועצת הביטחון של האו"ם על סוריה. ערב הסעודית, שתמכה מנגד בהצעה שקידמה צרפת, הלמה בפומבי בקהיר על עמידתה לצד מוסקבה בנושא והקרע הפך גלוי לכל.

בתקופה שבה בית המלוכה הראוותני מהדק את החגורה ומקצץ את השירות הציבורי שלו, המטרת מזומנים על השלטון המושחת בקהיר שלא ביצע את הרפורמות שהתחייב להן ולא קיים את ההבטחות שפיזר עלולה לעורר זעם בקרב האזרחים - מדוע שממשלתם תשקיע בבור השחור של א-סיסי כשהם נאנקים תחת עול גזרות ולא מקבלים דבר בתמורה?

אל הוואקום הזה נכנסה רוסיה, שמנסה לקבל דריסת רגל מחודשת במצרים שהפנתה לה עורף והייתה תחת השפעה אמריקנית מאז ימיו של אנוואר סאדאת. א-סיסי קיבל חיבוק חם מוולדימיר פוטין עוד בחודשיו הראשונים בהנהגה, כשהממשל האמריקני התקשה לעכל את מאות המפגינים שקטלו כוחות הביטחון של מצרים בעודם מנסים להשתיק את המחאה של תומכי הנשיא המודח מורסי.

בשל חשיבותה של מצרים למאבק בדאעש ובטרור, בלעה ארצות הברית את הגלולה המרה והמשיכה לספק לה סיוע צבאי - אולם בקהיר לא צריכים להיזכר בנשכחות כדי לחשוש מוושינגטון. רק לפני חמש שנים וחצי נפל חוסני מובארק לאחר הפגנות ענק נגדו, בעוד הבית הלבן רק צופה מהצד ומסיר את תמיכתו בשליט הוותיק ובעל הברית הקרוב.

מצרים של היום יושבת על חבית נפץ דומה, והמצב הכלכלי רק החריף בשנים האחרונות. הלירה המקומית בצניחה חופשית, הממשלה קיצצה בסבסודי מוצרי יסוד ומרבים מהם יש מחסור חמור. סוכר, שמן בישול ומזון לתינוקות נעשו למצרך נדיר ומבוקש במקביל לקריסת ענף התיירות החיוני. צפון חצי האי סיני הוא קן טרור ואזור מלחמה ואילו בדרום לא מצליחים להתאושש מהפלת המטוס הרוסי בשנה שעברה. ההערצה לא-סיסי, שהתקרבה לזו של גמאל עבד א-נאצר, התפוגגה. ואם הכסף של המפרץ לא מושיע, אז ייתכן ששווה לשוב לחיקו של הקרמלין.

הסיוע הרוסי מצריך גם פשרות בנושא הסורי. עוד בשנה שעברה רמז א-סיסי כי לא יתנגד להישארותו של אסד בשלטון, ועורר את חמתן של מדינות המפרץ. לשני השליטים יש לא מעט במשותף. מלחמתם בארגונים אסלאמיים קיצוניים - לצד דיכוי אזרחיהם - היא זו שמצדיקה בעיניהם את המשך אותו דיכוי, וחוזר חלילה. מצרים הביעה תמיכה ברוסיה כשזו החלה במעורבותה הצבאית בסוריה והתעלמה מהתפקיד ששיחקה הצלחת המהפכה בשטחה בהצתת המחאה בסוריה, אי-שם במרץ 2011.

השינוי המהותי בשבועות האחרונים היה בפומביות שניתנה להתקרבות בין קהיר לדמשק. כבר לא פגישות סתרים בין בכירי המשטרים, אלא מפגש מתוקשר היטב עם מקורב לנשיא סוריה. שתי המדינות מוכות המלחמה לא יקימו לתחייה את הרפובליקה הערבית המאוחדת, אולם מאמצי רוסיה – שקיימה החודש תרגיל צבאי רחב היקף וראשון אי-פעם על אדמת מצרים - להרחיב את הקואליציה האזורית שלה ממשיכה לשנות את מאזן הכוחות.

גורמים מצריים נפגשו לאחרונה עם נציגי החות'ים ובקהיר שומרים על קשרים גם עם איראן ועם עיראק החברות בציר היריב לזה הסעודי. מנגד, ערב הסעודית התקרבה לטורקיה של רג'פ טייפ ארדואן, שעד היום אינו מכיר במשטרו של א-סיסי ונותר תומך נלהב של "האחים המוסלמים" המוגדרים ארגון טרור במצרים ונרדפים עד חורמה.

מצרים המצהירה על מאבקה בדאעש כמטרה שבראש סדר העדיפויות שלה רואה קשר ישיר למיגורו בסוריה, וסבורה כי ניצחון המורדים הנתמכים בידי ערב הסעודית לא יעצרו את התפשטות הקיצוניות הדתית באזור. לכן, שלטונו אסד הוא ברירת מחדל שא-סיסי מוכן לקבל. ללא שיפור המצב, גם שלטון הפחד של נשיא מצרים יתקשה לעצור את זעם האזרחים. מבחינתו, רק הניצחון על הטרור יכול לאושש את הכלכלה ולהציל את כיסאו, ויהיה המחיר אשר יהיה.