פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      צעד גדול לאירופה, שמלווה בחשש: הגשושית "סקאפרלי" הגיעה למאדים

      הניסיון האירופי הראשון להנחית כלי חלל על מאדים זה יותר מעשור כונה על ידי סוכנות החלל האירופית "הצלחה". זאת, אף שהמדענים לא יודעים מה מצב הגשושית ומקווים שלא נפל פגם בנחיתתה, שכן הקשר עמה נותק

      צעד גדול לאירופה, שמלווה בחשש: הגשושית "סקאפרלי" הגיעה למאדים
      קרדיט: סוכנות החלל האירופית

      החיפוש אחר חיים על מאדים עשה אתמול (רביעי) צעד גדול כשגשושית החלל "סקאפרלי" הגיעה לכוכב האדום, במסגרת הניסיון האירופי הראשון להנחית כלי חלל מאז כישלונו ההירואי של "ביגל 2" לפני יותר מעשור. החללית בצורת דיסק ששוקלת 577 קילוגרמים ככל הנראה נחתה במאדים בתום מסע מסוכן, אך המדענים עדיין מחכים לברר מה מצבה הנוכחי ומקווים שלא נפל פגם בנחיתתה.

      בשש הדקות של הנחיתה נפתח מצנח החללית והופעלו מדחפים כדי להאט את המהירות שבה נעה, שנאמדה ב-21 אלף קמ"ש בשעה. "אנחנו נצטרך לחכות קצת כדי לראות מה קרה בנחיתה. אך המשימה כבר מוגדרת הצלחה", אמר מנהל סוכנות החלל האירופית (ESA) יאן וורנר במרכז המבצעים של הסוכנות בדרמשטאט שבגרמניה. עם זאת, מנהל המבצעים של הסוכנות היה פחות אופטימי. "זה ברור שאלה לא סימנים טובים", אמר פאולו פרי, בהתייחס לעובדה שהקשר עמה נותק.

      לקריאה נוספת:
      בדרך למאדים: רוסיה והאיחוד שיגרו חללית שתנסה לאתר חיים על הכוכב
      אחרי שנה: המדענים שדימו חיים על מאדים יצאו מהכיפה המבודדת

      החללית שיאפארלי האירופית שנחתה על כוכב מאדים בניסיון לחפש עליו חיים, 19 באוקטובר 2016 (רויטרס)
      הדמיה של החללית סקאפרלי (צילום: רויטרס)

      החללית קרויה על שמו של ג'ובאני סקאפרלי, האסטרונום האיטלקי שב-1877 החל למפות את הטופוגרפיה של מאדים, והרחיב את המחקר בנושא תעלות הכוכב. "מאדים העניק השראה לבני אדם זה מאות שנים", אמר וורנר לרויטרס.

      החללית "סקאפרלי" היא חלק מתכנית חלל אירופית רוסית בשם "אקסו-מארס", שתרה אחר סימנים לחיים בעבר ובהווה על מאדים. התכנית היא הניסיון האירופי השני להנחית חללית על הכוכב האדום. "ביגל 2" של בריטניה שוגרה ב-2003 לכוכב אך מעולם לא יצרה קשר משום שהפאנלים הסולאריים שלה לא הופעלו עם הנחיתה. באותה תקופה הוכתרה המשימה "כישלון הרואי".

      החללית שיאפארלי האירופית שנחתה על כוכב מאדים בניסיון לחפש עליו חיים, 19 באוקטובר 2016 (רויטרס)
      מודל אמתי של החללית (צילום: רויטרס)

      המטרה הראשונה של "אקסו-מארס" היא לגלות אם התקיימו בעבר חיים על מאדים. החללית שעליה הורכבה הגשושית סקאפרלי, נקראת Trace Gas Orbiter, והיא נושאת מתקן חקר אטמוספרי שאמור לחקור עקבות גזים כמו מתאן על הכוכב.

      מדענים סבורים כי מתאן, הכימיקל שנמצא על כדור הארץ ומאשר קיום חיים, עשוי להימצא בכוכב בגלל נוכחות של מיקרו-אורגניזמים שנכחדו לפני מיליוני שני והותירו גז קפוא על פני האדמה; או לחילופין בשל אורגניזמים חיים המייצרים מתאן.

      הנחיתה על מאדים, שנמצא 56 מיליון קילומטרים מכדור הארץ, הפכה למשימה קשה ידועה לשמצה עבור הרוסים והאמריקנים. לאחרונה התחייב נשיא ארצות הברית ברק אובמה לשלוח בני אדם לכוכב עד 2030. במקביל, היזם אלון מאסק, שבבעלותו חברת SpaceX, מפתח טיל מאסיבי וקפסולה לאכלוס קבוצת בני אדם ומשא שיגיעו למארס במטרה ליישב את הכוכב. לדבריו, מאסק, שטיל שלו התפוצץ לאחרונה יחד עם הלוויין הישראלי "עמוס 6", יוכל לשגר את הצוות הראשון ב-2024.

      (עדכון ראשון: 23:50)