פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שדי רצח העם רודפים את סרברניצה אחרי זכייתו של לאומן סרבי

      מלדאן גרוז'יצ'יץ', שאינו מכיר בטבח 8,000 מוסלמים בעיירה הבוסנית כרצח עם, יחליף את את ראש העיירה המוסלמי שטוען כי הבחירות זויפו. המוסלמים, שהפכו למיעוט, רואים בכך כישלון של הסכמי השלום והדיפלומטיה המערבית. "הכל כאן סרבי"

      שדי רצח העם רודפים את סרברניצה אחרי זכייתו של לאומן סרבי
      עריכה: שניר דבוש

      (מנהיג הסרבים בבוסניה הורשע ברצח עם ונידון ל-40 שנות

      הדיזה מהמדוביץ' הייתה מבין הבוסנים המוסלמים הראשונים ששבו לעיירה סרברניצה בתום המלחמה, כשהיא נחושה לחיות קרוב לקבריהם של בעליה ושל שני בניה שנרצחו בטבח שבוצע ב-1995 על ידי כוחות סרביים והפך את המקום לשם נרדף לרצח עם. אתמול (שני) אישרו הרשויות כי בראש העיירה - שבה נטבחו 8,000 גברים וילדים מוסלמים על ידי לאומנים סרבים שרצו להקים מדינה נפרדת - יעמוד סרבי, לראשונה מאז אותו טבח.

      עבור רבים מקרוביהם של הקורבנות, הבחירה במלדאן גרוז'יצ'יץ', לאומן סרבי שמכחיש כי הטבח היה רצח עם חרף פסיקה של בית המשפט הפלילי הבינלאומי הקובעת את ההיפך, מוכיחה כי הטיהור האתני במהלך המלחמה השיג את מטרותיו. "הכל בסרברניצה הוא סרבי: האדמה, שדות המרעה, החברות הציבוריות", אמרה מהמדוביץ', שהדגישה את כישלון הדיפלומטיה המערבית לשמור על הרכב האוכלוסייה ההטרוגני שאפיין את בוסניה בטרם פרצה המלחמה ב-1992.

      הסכמי דייטון, שהושגו בחסות ארצות הברית והביאו לסיום המלחמה, ייסדו מבנה ממשל פדרלי ומסובך, שבו ממשלה מרכזית חלשה אמורה לשמר את בוסניה כישות רב-תרבותית. עם זאת, מבקרי ההסכם טוענים כי הרפובליקות האוטונומיות המרכיבות את המדינה הנציחו את המצב בשטח שנקבע על ידי הכוחות הסרביים והקרואטיים, שרצו להקים ישויות נפרדות מבוסניה.

      לקריאה נוספת בנושא
      משאל העם בבוסניה פותח מחדש את פצעי המלחמה ההרסנית
      יותר מוסלמים: בוסניה חשפה את גודל האוכלוסייה שלה אחרי רבע מאה

      אישה מוסלמית מתפללת בבית קברות בסרברניצה, בוסניה, שם קבורים בעלה ושני בניה שנרצחו במלחמה, אוקטובר 2016 (רויטרס)
      חזרה לעיירה כדי להיות ליד בעלה ובניה הקבורים. הדיזה מהמדוביץ' (צילום: רויטרס)

      הסכמי דייטון, שהושגו בחסות ארצות הברית והביאו לסיום המלחמה, ייסדו מבנה ממשל פדרלי ומסובך, שבו ממשלה מרכזית חלשה אמורה לשמר את בוסניה כישות רב-תרבותית. עם זאת, מבקרי ההסכם טוענים כי הרפובליקות האוטונומיות המרכיבות את המדינה הנציחו את המצב בשטח שנקבע על ידי הכוחות הסרביים והקרואטיים, שרצו להקים ישויות נפרדות מבוסניה.

      סרברניצה, שהייתה בעלת רוב מוסלמי לפני המלחמה, נותרה בשטחה של הרפובליקה הסרבית לאחר הסכם השלום. 55% מתוך 7,500 תושביה כיום הם סרבים והיתר הם בוסנים מוסלמים. המחוז האוטונומי השני של בוסניה הוא הפדרציה הבוסניאקית-קרואטית. גרוז'יצ'יץ' אמר כי הגיע הזמן לסיים את האפליה נגד הסרבים בעיירה והוא הכחיש כי הטריבונל המיוחד שהוקם למלחמת יוגוסלביה הוכיח כי הטבח היה רצח עם. "כשהם יוכיחו שזאת האמת, אהיה הראשון לקבל זאת".

      יריבו וראש העיירה היוצא, קאמיל דוראקוביץ' המוסלמי, הבטיח לערער על התוצאות שלטענתו "זויפו". זולפו סהילוביץ', פוליטיקאי מקומי שהצליח להימלט מהמקום בטרם הטבח, הביע חחש מעתידם של הבוסנים בסרברניצה. "אנחנו חוששים שהבוסנים והאזרחים האחרים החושבים בצורה שונה מזאת של המפלגות הלאומניות הסרביות יושפלו, ייאוימו ויופלו", אמר.