פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      משאל העם בבוסניה פותח מחדש את פצעי המלחמה ההרסנית

      תושבי הרפובליקה הסרבית מצביעים על קיומו של חג לאומי, שנפסל על ידי בית המשפט העליון במדינה. במערב חוששים כי מדובר בהכנה לקראת פרישת המחוז הנוצרי מהמדינה המוסלמית, שטרם התאוששה מהסכסוך הקטלני בשנות ה-90

      משאל העם בבוסניה פותח מחדש את פצעי המלחמה ההרסנית
      עריכה: שניר דבוש

      (40 שנות מאסר למנהיג הסרבים בבוסניה שהורשע בפשעים נגד האנושות, אפריל)

      הבוסנים הסרבים מצביעים היום (ראשון) במשאל עם על חג לאומי שנוי במחלוקת, בניגוד לפסיקתו של בית המשפט העליון בבוסניה ולחץ מערבי שהופעל במטרה לעצור את התהליך שעלול לעורר מחדש את המתיחות האתנית במדינה הבלקנית המפולגת. ההצבעה החלה בשעה 7:00 לפי שעון מקומי ותסתיים הערב, בשעה 19:00. תוצאות ראשונות צפויות להתפרסם 48 שעות לאחר תום ההצבעה.

      משאל העם, שיכריע אם לציין את "יום האומה" ב-9 בינואר ברפובליקה הסרבית בבוסניה, יהיה הראשון מאז המשאל ב-1992, שהוביל להיפרדות מיוגוסלביה והצית את המלחמה שגבתה את חייהם של מאה אלף איש.

      בית המשפט החוקתי בסרייבו קבע כי החג הוא לא חוקי מאחר שהוא מתנגש עם חג של הנוצרים האורתודוכסים הסרבים, ולכן הוא מפלה את המוסלמים הבוסנים ואת הקרואטים הקתולים החיים ברפובליקה הסרבית, אחת משתי היישויות המרכיבות את בוסניה. בית המשפט גם אסר על קיום משאל האם.

      9 בינואר הוא היום שבו הכריזו הסרבים הבוסנים על עצמאות מבוסניה ב-1992, מהלך שדרדר את המדינה למלחמה הרסנית שהתאפיינה במעשי רצח המוניים וברדיפה של בוסנים ושל קרואטים בטריטוריה שנועדה להיות מאוכלסת אך ורק בסרבים. היה זה העימות הקטלני ביותר באירופה מאז מלחמת העולם השנייה.

      לקריאה נוספת בנושא
      מנהיג הסרבים בבוסניה הורשע ברצח עם ונידון ל-40 שנות מאסר
      יותר מוסלמים: בוסניה חשפה את גודל האוכלוסייה שלה אחרי רבע מאה

      שלט של מנהיג הרפובליקה הסרבית בבוסניה לקראת משאל עם, 21 בספטמבר 2016 (רויטרס)
      שלט של מנהיג הבוסנים הסרבים מילוראד דודוק (צילום: רויטרס)

      ממשלת המחוז הסרבי מסרה כי תפעל בהתאם לפסיקת בית המשפט וכי היא תשנה את החוק כדי להבטיח שהחג אינו מפלה מיעוטים אחרים, אך רק לאחר ההצבעה. "היום הזה חשוב עבורי, מאחר שהוא מסמל את הסיבה שבגינה השתתפתי במלחמה ואיבדתי את זרועי", אמר נובאק קז'קוט, בן 45, פצוע מלחמה, בזמן שהמתין בתור להצביע בבירת המחוז בנז'ה לוקה. "אנחנו לא שוללים את זכותם של הבוסנים המוסלמים לציין את חגיהם, אך גם הם לא יכולים למנוע זאת מאתנו".

      הסרבים מציינים את היום הלאומי באמצעות תליית דגלים סרביים וקיום טקסיים דתיים במוסדות ציבור, ולפי התושבים שאינם סרבים מדובר בצעד מפלה. רבים סבורים כי ההחלטה של מנהיג הבוסנים הסרבים מילוראד דודוק שלא לציית להחלטת בית המשפט היא ניסיונו להוכיח את חולשת השלטונות המרכזים בסרייבו ולהכשיר את הקרקע לקראת הצבעה על היפרדות מהמדינה.

      20 שנה לטבח בעיר סרברניצה בבוסניה, שרידי גופות חדשות שנמצאו לאחרונה נקברו לצד הגופות שכבר נקברו בעיר, יולי 2015 (רויטרס)
      קברים של קורבנות טבח סרברניצה, בשנה שעברה (צילום: רויטרס)

      דיפלומטים מערביים הזהירו כי משאל העם מפר את הסכמי דייטון מ-1995, שהביאו לסיום מלחמת בוסניה. כמה פוליטיקאים בוסנים מוסלמים אמרו כי ההצבעה תחליש את המבנה הפוליטי העדין של המדינה, שנוצר כדי לשמור על המדינה יחד לאחר המלחמה ההרסנית. האפשרות שתפרוץ מלחמה חדשה הגבירה את המתיחות באזור, והמשטרה במחוז הסרבי העלתה את רמת הכוננות במלך סוף שבוע.

      "מה שקורה מזכיר לי את 1992", אמר נוסרטה סיבאץ', בוסני מוסלמי שהוחזק במחנה מעצר סרבי במערב המדינה בזמן המלחמה.

      בעוד ארצות הברית, שהביאה להסכמי דייטון, והאיחוד האירופי קראו לרפובליקה הסרבית לבטל את ההצבעה מחשש שתגרום לחוסר יציבות, רוסיה תומכת במשאל העם. "המערב ורוסיה שוב בוחרים בצדדים, ובכל פעם שמעצמות מעורבות, האנשים סובלים", אמר מנהיג האופוזיציה של הבוסנים מלאדן בוסיץ' בשיחה עם סוכנות הידיעות רויטרס.