נשיא ארצות הברית ברק אובמה אמר היום (שישי) בדברי ההספד שנשא לנשיא התשיעי שמעון פרס כי נוכחותו של יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן בטקס בהר הרצל היא "תזכורת לנושא הלא גמור של השלום" ונפרד ממנו בעברית. לפניו נשא דברים גם נשיא ארצות הברית לשעבר ביל קלינטון. פרס נטמן בחלקת גדולי האומה בהר הרצל בסיום הטקס.
לדברי אובמה, "כבוד גדול להיות בירושלים ולהיפרד מחברי שמעון פרס. הוא הראה לנו שצדק ותקווה הם הלב של הרעיון הציוני. חיים בטוחים לאומה שיכולה להגן על עצמה בעצמה". אובמה המשיך בדברי ההספד שלו. "הוא חי חיים מלאים של חברים ובעלי ברית, חיים מלאים שמונעים מהנאות קטנות ומחלומות גדולים. אלה היו החיים של שמעון פרס. זו מדינת ישראל. זה הסיפור של העם היהודי במאה האחרונה. הוא התאפשר על ידי דור המייסדים, ובו שמעון פרס. שמעון אמר פעם שהמסר של היהודים למין האנושי הוא שאמונה וחזון יכולים לגבור על כל הקשיים".
לקריאה נוספת על הלוויתו של הנשיא התשיעי:
כבוד אחרון: ישראל ערוכה לפרידה מהנשיא התשיעי שמעון פרס
הרכבת האווירית בשיאה: מנהיגי העולם נוחתים לקראת הלוויית פרס
חשיפת מטוס הלביא, החתימה על הסכם אוסלו ויום הולדת 90: פרס בתמונות
נשיא ארצות הברית אמר כי פרס "הרגיש שהוא מוקף באיומים. כשמשפחתו קיבלה את האפשרות להגיע לפלשתינה, שמעון נשאר יהודי. בעזרת האמונה הוא מצא את הבית, את המטרה, את הערך לחייו. הוא היה נער כשסבו נשרף על ידי הנאצים. כך, מגיל צערי הוא היה עד לאכזריות שבה קבוצה אנשים יכולה לעשות דה הומניזציה לקבוצה אחרת, לאנטישמיות".
לדברי אובמה, "הוא עשה החלטות קשות, הוא הפריח את השממה, ובמדינה הקטנה הזאת הוא הפך את העולם למקום טוב יותר לא רק למי שכאן, אלא לכולם מסביב לעולם. בשביל הדור הצעיר, שמעון כנראה ייזכר בגלל תהליך השלום שמעולם לא הגיע לסיום. המבקרים יטענו שהוא לא הכיר בכישלונות או שיגידו שהוא סירב לראות את המציאות, הם יקראו לו נאיבי, אבל אני יודע מהשיחות שלי עמו שהוא מעולם לא היה נאיבי. לראיה, המשפחה שלו שנעלמה בשואה, הוא הבין בדיוק כמה קשה השלום יהיה. הוא אמר 'ניצחנו את כולם, אבל לא ניצחנו את הניצחון הגדול ביותר להשתחרר מהצורך לנצח'".
פרס האמין, לפי אובמה, "שישראל היא לא רק בית לאומי ליהודים, אלא למוסר ולערכים של היהדות. 'היהודים לא נולדו לשלוט באחרים', הוא אמר. מהיום הראשון אנחנו נגד עבדים ואדונים. הוא מצא חדר בלב לאחרים שסבל. הוא ידע איך זה להיות מטרת ההתאכזרות. גם במשא ומתן הוא התעקש שהפלסטינים צריכים להיות שווים ליהודים. בגלל חוש הצדק שלו, ההבנה של ביטחון ישראל, ההבנה של המשמעות של ישראל, הוא האמין שהציונות היא ההגנה הטובה ביותר".
הנשיא אמר כי "התכנסנו כאן בידיעה ששמעון מעולם לא ראה את חלום השלום מתגשם. האזור עובר תקופה כאוטית. ועדיין, הוא לא חדל מלחלום ולא חדל מלעבוד. כשהגעתי לעבוד עם שמעון, הייתי הנשיא האמריקני העשירי מאז קנדי שישב עמו. העשירי שהוקסם ממנו, מהתכניות שלו לעתיד. בדרכים רבות הוא הזכיר לי ענקים אחרים שפגשתי, כמו נלסון מנדלה, המלכה אליזבת. מנהיגים שראו כל כך הרבה עד שהם כבר לא מרגישים צורך להיות פופולריים. כמו שמעון, הם דבקים בדעתם גם אם היא נוגדת את הכלל".
אובמה הוסיף כי "כאמריקני, כנוצרי, כאפרו-אמריקני שנולד בהוואי, יכולתי באיזשהו מקום לראות את עצמי בסיפורו ואולי הוא יכול היה לראות את עצמי בסיפורי כי שנינו חיינו חיים כל כך לא רגילים. הסיפור של שמעון, הסיפור של ישראל, מה שהעם היהודי עבר, אני מאמין שהוא אוניברסלי. זה סיפור של אנשים שבמשך דורות לא ויתרו על הצורך הבסיסי לשוב הייתה. של האנשים שסבלו את תאי הגזים, ועדיין לא ויתרו מעולם על האמונה בטוב.
אומות לא נבנות על ידי ציניקנים. אלא כי אנשים יכולים ללמוד מהעבר על הקשיים של ההווה. הוא מעולם לא היה ציני, האמונה שלו הייתה האופטימיות. אנחנו צריכים לא רק לכבד אותו, אלא גם לאהוב אותו. אחרון מנהיגי דור המייסדים הלך, והוא שינה את חייהם של אלפים, אבל הבין שמוטב לחיות לא רק בהסתכלות על העבר, אלא בהסתכלות על הדברים שעוד לא הוגשמו". נשיא ארצות הברית סיים את דבריו ואמר: "תודה רבה, חבר יקר".
אובמה נחת הבוקר בנתב"ג ונסע בשיירה לטקס, על אף שבמשטרה המליצו על טיסה במסוק. הוא ישוב לארצות הברית לאחר ההלווייה ולא ייפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו.
(עדכון ראשון: 10:55)
לפני אובמה, נשא דברים גם הנשיא לשעבר ביל קלינטון. "המבקרים שלו האשימו אותו בנאיביות, בחולמנות, באופטימיות יתר. הם טעו בנאיביות: הוא ידע היטב מה הוא עושה עם האופטימיות שלו. הוא ידע היטב מה הוא עושה עם חולומותיו. הוא לא ויתר על דבר", אמר קלינטון, ידידו הקרוב של פרס לאורך השנים. "שמעתי את נתניהו מדבר על החברות שלהם. היה ביניהם קמפיין מורכב מאוד, אבל שמעון תמיד שמר על הדלת פתוחה".
הוא הוסיף: "פרס דמיין את כל מה שכולנו יכולים לעשות, הוא התחיל את חייו כתלמיד והפך למורה ולחולם הגדול ביותר. הוא חי במצב של תדהמה מתמשכת מהפוטנציאל הבלתי נדלה של כולנו להתעלות על הכעסים, הפחדים והשנאה, להפיק את המרב מהיום ולרתום את ההבטחה של מחר. אין ספר שהיה קשה לפעול כך.
"להמשך חיינו, בכל פעם שאנחנו מגיעים למבוי סתום, כשאנחנו רוצים לעשות טוב -אבל היד שאנחנו מושיטים נפגשת רק במבט קר, אני רוצה שנזכור את החיוך של שמעון פרס - ונדמיין".
קלינטון נחת בישראל אתמול בבוקר והגיע למשכן הכנסת, שם הוצב ארונו של פרס. הוא עמד דקה דומיה לצד הנשיא ראובן ריבלין ויו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, ואמש הוא נועד עם נתניהו במעונו בירושלים. בפגישה השתתפו גם ממלא מקום ראש המועצה לביטחון לאומי יעקב נגל ועו"ד יצחק מולכו.
