(בחודש שעבר: הכנסת אישרה כי התאגיד יתחיל לפעול באפריל 2017)
סגירת תאגיד השידור הציבורי תחסוך לקופת המדינה 1.8 מיליארד שקלים כך עולה מהצעת החוק של יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן (הליכוד), שהונחה היום (שלישי) על שולחן הכנסת. לפי הצעת החוק, שמתפרסמת לראשונה בוואלה! NEWS, יבוטל חוק השידור הציבורי הישראלי מ-2014, שקבע את הרפורמה בשידור הציבורי - פירוק רשות השידור והקמתו של תאגיד השידור הציבורי - ובמקומו ייכנס מחדש לתוקפו חוק רשות השידור מ-1965, שמיסד את עבודת הרשות עד 2014, כשחלק מסעיפיו יבוטלו או ישונו.
תאגיד השידור הציבורי, כך לפי הצעת החוק, "אינו ישים ואינו כלכלית ויכביד על הקופה הציבורית", שכן עלות פיטורי עובדי רשות השידור הכוללת את פיצויי הפיטורים ותנאי הפרישה של העובדים הנוכחיים - עומד על למעלה ממיליארד שקלים. מבדיקה כלכלית שערך ביטן עולה כי בתוספת מאות מיליוני השקלים שיידרשו לפתיחת התאגיד החדש, הצעת החוק שלו צפויה לחסוך בפועל כ-1.8 מיליארד שקלים מתקציב המדינה הדו-שנתי לשנים 2017-2016.
עוד בוואלה! NEWS:
הכנסת אישרה: שידורי התאגיד הציבורי יחלו באפריל 2017
"האזרח צריך שלא יכתיבו לו במה לצפות": סערה במליאה
סערה בממשלה על חוק התאגיד; שקד: "נמאס מההתבכיינות שלכם"
"ב-2014 נחקק חוק השידור הציבורי מתוך כוונה לייעל ולשפר את השידור הציבורי בישראל", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק. "מטרת הקמת התאגיד חדש הייתה בפועל לאפשר את פיטוריהם של כל עובדי רשות השידור, וקליטה של מחציתם, במסגרת התאגיד החדש, בתנאי שכר חדשים. בנוסף, בוטלה, בחוק החדש, אגרת רשות השידור ונטל המימון עבר בחלקו לתקציב המדינה". שנתיים מאז אישור הרפורמה, טוען ביטן בדברי ההסבר, התברר כי החוק יכביד על הקופה הציבורית. בנוסף, הוא טוען כי העיכוב בעליית התאגיד החדש לשידור והעובדה שהכנסת נאלצה להאריך את זמן תחילת השידורים ארבע פעמים, "גרם להוצאות מיותרות ובזבזניות הנובעות מאחזקת שני תאגידים, הן הישן והן החדש, בו זמנית, במשך כל התקופה כאמור".
לפי הצעת החוק של ביטן, רשות השידור תשדר אקטואליה ותוכניות בענייני היום ברשת ב', בטלוויזיה ובאינטרנט, וקול ישראל ימשיך לפעול בשורה של אפיקים, הכוללים בין היתר את רשת ב', רשת ג', ערוץ 88, קול המוסיקה, ותחנות רדיו בערבית, רוסית ואמהרית. כמו כן, הצעת החוק קובעת כי ערוץ 33, המשדר כיום בעיקר שידורים חוזרים ושידורים בשפה הערבית, יהפוך לערוץ יצירה ישראלית, בו ישודרו הפקות מקור מתחום הדרמה והדוקו לעידוד היצירה הישראלית.
לפי הצעת החוק שאושרה בכנסת רגע לפני היציאה לפגרת הקיץ, תאגיד השידור הציבורי צפוי לעלות לאוויר בין ינואר לאפריל 2017. אך במקביל לסערה על דחיית שידורי התאגיד שפרצה בחודשים האחרונים, מקדם ביטן יוזמה לבטל את התאגיד לגמרי, ולהישאר עם רשות השידור הקודמת. לטענתו, קידום התאגיד יעלה למשלם המסים הרבה יותר מאשר שימוש ושדרוג רשות השידור הקודמת. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, עצמו הכריז בעבר כי היוזמה של ביטן אינה על דעתו. עם זאת, בשבועות האחרונים הוא הביע לא פעם חרטה על ההחלטה להקים את התאגיד, התנער מהקמתו ואף טען כי המהלך "חמק" לו במהלך מבצע "צוק איתן".
נתניהו אף הביע את הסתייגותו מהטיה פוליטית של עובדי התאגיד החדש. "אני חושב שיש בעיה, הבעיה היא שאתה מעמיד כסף בלתי מוגבל לאנשים. נניח שיביאו את כל 'שוברים שתיקה' והם יאיישו את כל התפקידים השונים?", אמר בריאיון לערוץ 10 בסוף השבוע. "זאת בעיה שמתמודדים איתה בשידור הציבורי בבריטניה ובארצות הברית. אין לי תשובה פשוטה לזה. יכול להיות שהיינו צריכים לתת את דעתנו על זה אבל איך אומרים אנחנו בתוך התהליך".
ביטן סבור כי יש לו רוב בכנסת כדי להתקדם עם המהלך, אך החוק שלו צפוי לעורר מהומה בקואליציה שכן שר האוצר ומפלגת כולנו תומכים בלהט בעליית התאגיד לשידור. מצד שני, יו"ר הבית היהודי, נפתלי בנט, שהיה מהמבקרים הקולניים של דחיית עלייתו לשידור של התאגיד, הבהיר השבוע כי הוא לא מתכוון להתעמת עם ראש הממשלה בנושא. "נזרום עם ראש הממשלה", אמר בראיון ל"גלי ישראל". "לא נריב, זה לא נושא ליבתי מבחינתנו".