פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בכפוף לשימוע: סטס מיסז'ניקוב ופאינה קירשנבאום יעמדו לדין בגין שוחד

      היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה החליטו על העמדתם לדין של שניים מבכירי ישראל ביתנו בעבר, יחד עם 14 אישי ציבור נוספים, כחלק מפרשת השחיתות הציבורית 242. שר התיירות לשעבר חשוד גם בשימוש בקוקאין

      בכפוף לשימוע: סטס מיסז'ניקוב ופאינה קירשנבאום יעמדו לדין בגין שוחד
      צילום: דוד קורן, עריכה: גדי וינסטוק

      (בווידאו: המשטרה ממליצה להעמיד לדין את פאינה קירשנבאום ו-35 חשודים נוספים, אוקטובר 2015)

      היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, ופרקליט המדינה שי ניצן, החליטו היום (שני) כי יש תשתית ראייתית להעמיד לדין את שר התיירות לשעבר סטס מיסז'ניקוב, סגנית השר לשעבר פאינה קירשנבאום, ועוד 14 בכירים בגופים ציבוריים, זאת בכפוף לשימוע. על פי הודעת הפרקליטות, השר וסגנית השר לשעבר עשויים לעמוד לדין בגין עבירות שחיתות.

      המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הודיעה היום לבאי כוחם של 16 חשודים בפרשה 242, כי נשקלת העמדתם לדין בגין עבירות שונות, וזאת בכפוף לשימוע שייערך להם. שר התיירות לשעבר מיסז'ניקוב חשוד בעבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים, החזקה ושימוש בקוקאין ושיבוש מהלכי משפט. סגנית שר הפנים ומזכ"לית מפלגת ישראל ביתנו לשעבר קירשנבאום חשודה בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מס.

      עוד בוואלה! NEWS:
      המלחמה נגד דאעש עולה שלב: צה"ל החל להשתמש ברחפנים ברמת הגולן
      התפתחות דרמטית בחקירת רצח האם שנורתה למוות לעיני ילדיה
      נשיא צרפת הולנד שובר ימינה - ומבטיח לסגור את "ג'ונגל" המהגרים

      פאינה קירשנבאום (ראובן קסטרו)
      סגנית השר לשעבר פאינה קירשנבאום (צילום: ראובן קסטרו)

      בין הבכירים הנוספים שעשויים לעמוד לדין בפרשה נמצאים מנהל אגף הארגון של מפלגת ישראל ביתנו דוד גודובסקי, מנכ"ל משרד החקלאות לשעבר רמי כהן ורעייתו בתיה כהן, ראש המועצה האזורית תמר דב ליבינוף, יו"ר עמותת איילים מתן דהן וסגנו דני גליקסברג ואחרים. החקירה נוהלה על ידי יחידה 433 במשטרה שנאבקת בתופעות השחיתות הציבורית. היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה ציינו כי "חקירה זו היתה החקירה המשמעותית האחרונה אותה הוביל תנ"צ אפרים ברכה, בכישרון הרב שאפיין אותו".


      עו"ד יובל ששון ממשרד מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות', המייצג את סטס מיסז'ניקוב מסר בתגובה: "טיוטת כתב האישום מגלה כי מעצרו של מיסז'ניקוב בדצמבר 2014 במסגרת פרשת ישראל ביתנו היה מעצר שווא, שככל הנראה כל מטרתו היה משיכת כותרות. הטיוטה אינה כוללת ולו אישום אחד הנוגע לאותה פרשה. מדובר במחזור של טענות שנבדקו לפני שנים על ידי מבקר המדינה וקיבלו מענה מפורט וענייני. לכך הוסיפו אישום שלא ניתן אלא לכנותו כניסיון אחרון, נואש וזדוני להשחיר את פני מרשי. אישום אשר אנו בטוחים כי ייעלם כלעומת שבא. אנו בטוחים כי בשימוע נמצא אוזן קשבת בפרקליטות וכי יעלה בידינו להפריך את הטענות אחת לאחת כמו גם את סיפורי הבדים שנטוו נגד מרשי."

      לפני כשנה המליצה המשטרה להעמיד לדין 36 חשודים בפרשת השחיתות במעורבות בכירים במפלגת ישראל ביתנו. עם תום החקירה באגף החקירות והמודיעין להב 433 ביחידה הארצית לחקירות הונאה, נמסר כי עולה שקירשנבאום והחשודים הנוספים פעלו בתבנית שיטתית ומתוכננת היטב להקצאת תקציבי מדינה לגופים ממומנים שונים, בתמורה לקבלת רווח מתוך התמורה, בין בצורת קבלת טובת הנאה אישית ומפלגתיות, לרבות באופן של העסקת פעילי מפלגה ובין בצורת הנחייה לתשלומי "דמי ייעוץ" למקורבים.

      העבירות המיוחסות למעורבים בפרשת השחיתות אינפו (עיבוד תמונה)

      במשטרה שרטטו במהלך החקירה הארוכה "פירמידה" לכל אחת מ-15 תתי-הפרשות. לפי התמונה שהתקבלה במשטרה, קירשנבאום עמדה בראש כל פירמידה, כמי שעל פי החשד קיבלה כספים לחשבונות הבנק שלה. מממצאי החקירה עולים קיומם של קשרים שוחדיים בין קירשנבאום ומקורבים נוספים לבין עמותות, מועצות וחברות עירוניות, כך שבתמורה להקצאת תקציבי מדינה, רובם מתוך הכספים הקואליציוניים של מפלגת ישראל ביתנו, קיבלה סגנית השר לשעבר עבור מפלגתה כספים שנועדו לצרכים פוליטיים. מחומר החקירה עולה כי בוצעו העברות תקציבים למועצות אזוריות ואיגודים ציבוריים מתוך כספים קואליציוניים שבשליטת המפלגה בתמורה לקבלת מיליוני שקלים במזומן באמצעות תשלום "דמי ייעוץ" ל"מאכרים", מבלי שניתנו בתמורתם שירותי ייעוץ בפועל.

      פרשת 242 עוסקת בלא מעט פרשות, אחת מהן נוגעת לאותה דקת פרסומת המשודרת מדי ערב לפני מהדורות החדשות בערוצים 2 ו-10. דקה זו, המכונה "דקה לשמונה", נרכשה בשנת 2010 על ידי חברת גריי קונטנט, שבבעלות של משרד הפרסום אדלר חומסקי, מחזיק ב-85% מהשליטה, ושל מנכ"ל החברה, המחזיק ב-15% הנוספים. היועץ של גריי קונטנט היה היחצ"ן רונן משה, שבעבר היה יועצו הצמוד של בנימין בן אליעזר והיה אחראי לאתר גופים ממשלתיים שיפרסמו ב"דקה לשמונה".

      משה, כך על פי החשד נגדו, פנה למשרד החקלאות שם עבדו טלי קידר ואמנון ליבמן כיועצי תקשורת, והציע להם לקנות פרסום בדקה לשמונה. תמורת הבטחתם לסייע, סוכם על פי החשד כי ישולם להם 90 אלף שקלים במזומן. על פי החשד, משה נתן לליברמן 30 אלף שקלים בשטרות של 200, והוא חילק זאת בינו לבין קידר. מאוחר יותר העביר לו עוד 24 אלף שקלים וגם הם חולקו. לפי עדותו של ליברמן, שמשמש עד מדינה, הופעלו עליו לחצים לשלם את יתרת הסכום, אולם זה לא קרה.

      עוד עולה מחומר החקירה כי בין השנים 2011 ועד 2014 תמכה קירשנבאום בעמותת "איילים" באמצעות העברת כספים מתקציב המדינה שנמסרו לשליטתה של מפלגת "ישראל ביתנו" במסגרת הסכמים קואליציוניים, בסך של כ-15 מיליון שקלים. זאת בתמורה לכך שהעמותה תעסיק מקורבים, תחזיר חלק מהכספים במזומן באמצעות גודובסקי, תשכור את שירותיו של אתר אינטרנט מסוים, תממן פעילות יחסי ציבור של סגנית השר לשעבר ותממן רכישת מדליות עבור וטרנים יוצאי חבר המדינות. מממצאי החקירה עולה כי לאורך תקופת התמיכה בעמותה, פנה גודובסקי לעמותה בדרישות רבות לקבל שוחד עבור העברת הכספים ואף התנה בחלק מהמקרים את העברת כספי התמיכה במילוי דרישותיו. ראשי העמותה, בהם המנכ"ל דהן, לעיתים נענו לדרישותיו ולעיתים סירבו להן.

      השר לשעבר סטס מיסז'ניקוב בהארכת מעצר בבית המשפט בראשון לציון (ניב אהרונסון)
      השר לשעבר סטס מיסז'ניקוב בדיון בהארכת מעצרו, דצמבר 2014 (צילום: ניב אהרונסון)

      בתום חקירה סמויה של כשנה, פתחה היחידה בשלהי דצמבר 2014 בחקירה גלויה, באישור היועץ המשפטי לממשלה דאז יהודה וינשטיין, אשר ליווה אישית את החקירה באופן צמוד. החקירה הגלויה כללה מספר שלבים, בהם בוצעו פעולות חקירה בהיקפים נרחבים ובהם חיפושים, תפיסת עשרות אלפי מסמכים, ביצוע מעצרים, חקירת כ-480 מעורבים, חלקם באזהרה, בניהם נבחרי ציבור ועובדי ציבור בכירים, מהם נגבו מעל 900 הודעות. כמו כן, עד כה נתפסו רכוש ונכסים בשווי המוערך בכ-25 מיליון שקלים לצרכי בקשת חילוט. במהלך גיבוש הראיות לצורך הגשת כתבי האישום גייסו במשטרה שבעה עדי מדינה, ובהם גרשון מסיקה, שהתפטר מראשות המועצה האזורית שומרון.

      ראשיתה של חשיפת הפרשה בממצאי דוח מבקר המדינה לשנת 2013 המתייחסים לאופן התנהלותו של מיסז'ניקוב במכרזים שונים שהיו בתחום אחריותו, הנאמדים בסכום של מיליוני שקלים, תוך הטייתם למקורביו. ממצאי החקירה מצביעים על כך שמיסז'ניקוב העביר תקציבים של מיליוני שקלים לתקצוב פרויקטים שונים בתמורה ובתנאי לכך שהגורמים המתוקצבים יעסיקו את מקורבתו, יוליה רוט, זאת בתקופת כהונתו כשר התיירות. עוד העלו ממצאי החקירה כי מי ששימשה כראש לשכתו של השר לשעבר במשרד התיירות, לימור ברזילי, פעלה באופן שיש בו ביודעין כדי לשבש את החקירה.