פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מגבה את מירי רגב, נושא עיניו לאובמה: נתניהו בריאיון מיוחד

      בריאיון ראשון מאז הבחירות, אמר ראש הממשלה לוואלה! NEWS כי היה "פועל בדיוק כמו רגב" לנוכח השמעת שירי דרוויש, סיפר כי לא שוחח עם נשיא ארה"ב על הפלסטינים במועצת הביטחון - וטען כי שורש הסכסוך מעולם לא היה ההתנחלויות

      מגבה את מירי רגב, נושא עיניו לאובמה: נתניהו בריאיון מיוחד
      צילום: עודד בינו ואורן בלנקשטיין

      לאחר שנאם בעצרת הכללית של האו"ם, פגש את נשיא ארצות הברית ברק אובמה ונועד גם עם שר החוץ האמריקני ג'ון קרי, התראיין אמש (שבת) ראש הממשלה בנימין נתניהו לראשונה מאז הבחירות. בריאיון מיוחד לוואלה! NEWS, התייחס ראש הממשלה לסערת טקס פרסי אופיר, סיפר על יחסיו מול ממשל אובמה לקראת סיום הכהונה בנובמבר, הבהיר כי הסכסוך עם הפלסטינים עמוק מאשר סוגיית הבנייה בהתנחלויות והגדיר את עצמו פמיניסט.

      "מה זה מחמוד דרוויש? זה מה שיש להם להראות שם?", תמה נתניהו. "דרוויש קונן על הקמת מדינת ישראל ושאף להיעלמותה. אני צריך להעלות אותו בפרס ישראלי רשמי? זה המשורר הלאומי של הפלסטינים, שמדבר על היעלמותה של מדינת ישראל ועל העוול הנורא שבעצם כינונה. כן, הייתי עושה בדיוק אותו הדבר", הוסיף, בהתייחס לעזיבה המחאתית של שרת התרבות מירי רגב את הטקס באשדוד בעת הקראתן של כמה שורות משיר של המשורר הפלסטיני מחמוד דרוויש.

      נפגשת השבוע עם הנשיא אובמה. זו הייתה כנראה פגישתכם האחרונה בכובעים האלה.

      "זה נשמע כמו הסעודה האחרונה. זו הייתה פגישה מאוד טובה, מאוד לבבית, מאוד אמיתית, מאוד כנה ובמקרה הזה גם אירוע משמח - כי כמה ימים קודם לכן חתמנו על הסכם הסיוע לעשור הקרוב וזה דבר מאוד משמעותי".

      לקריאה נוספת:
      נתניהו ייפגש ביום ראשון עם הילרי קלינטון ועם דונלד טראמפ
      קרי נפגש עם נתניהו בניו יורק: "נוכל להגיע להישגים בחודשים הקרובים"
      נתניהו לאבו מאזן: אתה יכול להמשיך להפיץ שנאה - או לקדם שלום

      ראש הממשלה בנימין נתניהו וכתבת וואלה טל שלו בניו יורק, 23 בספטמבר 2016 (צילום מסך)
      "מה שמונע הסדר זה הסירוב העיקש של הפלסטינים להכיר במדינת לאום יהודית בגבולות כלשהם. זו האמת"

      באמת הייתה תמונת סיום מחויכת, אבל בשמונה השנים האחרונות היו יחסים מאוד טעונים ביניכם. יש משהו שהיית עושה אחרת ביחסים מול ממשל אובמה?

      "המחלוקות, במידה שהיו, לא היו על בסיס עוינות אישית. אני לא חושב שהיא קיימת, בניגוד למה שחושבים. יש שם הערכה אישית הדדית יותר ממה שחושבים. המחלוקת הייתה סביב נושאים ענייניים: איראן וגם ההתנחלויות. בכלל, התפיסה של הדרך לשלום בינינו לבין הפלסטינים והמכשול שבה. אלה היו דברים אמיתיים שבהם אני, כראש ממשלת ישראל, בראש ובראשונה מייצג את האינטרס של מדינת ישראל.

      "אני חושב שהדברים הללו לא העיבו על היחסים, בניגוד לכל התחזיות של כל מיני מומחים מטעם עצמם. הראיה הטובה ביותר היא הסכם הסיוע שכולם אמרו שלא ייחתם, או ייחתם ויהיה מוקטן. הוא לא היה מוקטן. הסכם השיא של כל הזמנים, וזה משקף את העובדה שהידידות בין ישראל לארצות הברית היא איתנה, היא חוצה מפלגות, היא חוצה אדמיניסטרציות והיא חוצה גם ממשלות".

      במבט לעתיד, האם יש לך הערכה כיצד הוא מתכוון לסיים את הכהונה שלו בהקשר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני?

      "לא דיברנו על הפיל שבחדר, על אם אובמה יאפשר החלטה במועצת הביטחון נגד מדינת ישראל וההתנחלויות. ציטטתי בנאום שלי את האמירה שלו, המאוד נחרצת, שהדרך לשלום אינה עוברת דרך החלטות בגופים בינלאומיים - ומועצת הביטחון זה גוף בינלאומי. היא עוברת דרך משא ומתן ישיר בין הצדדים. בכל תקופת כהונתו כנשיא, הפעם היחידה שבה הוא הטיל וטו על החלטה של מועצת הביטחון הייתה ב-2011 במועצת הביטחון נגד ישראל, כך שאני יכול רק לקוות שהוא והממשל האמריקני ידבקו במדיניות ארוכת השנים והעקבית הזו של ארצות הברית".

      יש בכל זאת שלל תרחישי אימה שמסתובבים בנוגע למועצת הביטחון. איך תנסה להשפיע על מהלך אחרון?

      בדרכים שונות.

      ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש עם נשיא ארצות הברית ברק אובמה בניו יורק. (לשכת העיתונות הממשלתית , קובי גדעון)
      "אין עוינות אישית, בניגוד למה שחושבים". נתניהו ואובמה, השבוע (צילום: קובי גדעון, לע"מ)

      דיברת על כך שההתנחלויות אינן מכשול לשלום. אתה אומר את זה לאורך השנים, אבל אנחנו לא רואים שהשחקנים המרכזיים בעולם המערבי משתכנעים; שומעים עדיין גינויים חריפים מאוד מוושינגטון, מהאו"ם ומהאיחוד האירופי בנוגע לתכניות הבנייה. אתה מכיר מנהיגים בעולם שאומרים "לא אכפת לנו" באופן פרטי?

      "יותר מאחד, אבל כולם כבולים בפוליטקלי קורקטנס. זה לא מפתיע אותי, זה לוקח זמן עד שהאמת יוצאת לאור. זה לא נכון לומר שזה שורש הסכסוך או שזה מונע הסדר. מה שמונע הסדר זה הסירוב העיקש של הפלסטינים להכיר במדינת לאום יהודית בגבולות כלשהם. זו האמת. הרי היו להם קרוב לחמישים שנה, 1967-1920, שבהן התנחלויות לא היו וההתקפות עלינו נמשכו כל העת. למה? הרי אם זה שורש הסכסוך אז איפה זה היה כל השנים? כשיצאנו מעזה המשיכו לירות עלינו אלפי טילים, למה? אם נצא לקווי 67 מבלי שהם יוותרו על זכות השיבה ומבלי שהם יכירו במדינת לאום יהודית, זה יימשך. זה שורש הסכסוך.

      "איך יכול להיות שכל העולם חוזר על השטות הזו? זו ממש טעות יסודית ברורה עם הוכחות היסטוריות ועכשוויות. איך הם אומרים את זה בכובד ראש וחוזרים על הדבר הזה? איך הם חזרו על ההבל הזה ששורש הסכסוך במזרח התיכון הוא הבעיה הפלסטינית? אמרתי כבר לפני עשרות שנים שזה הבל הבלים, והיום זה ברור לכל. הבחור שהצית עצמו בתוניסיה והבעיר את האביב הערבי, חשב על בעיה הפלסטינית? ברור שלא. לוב התרסקה בגלל הבעיה הפלסטינית? תימן? עיראק? סוריה? ברור שלא. הסכסוכים הללו נובעים ממאבק עצום שקיים בעולם הערבי בין כוחות המחר והאתמול, המודרנה והאסלאם הקיצוני שרוצים לחזור לימי הביניים המוקדמים. זה שורש הסכסוך האמיתי שמטלטל את העולם כולו. באותה מידה – ההתנחלויות זה נושא למשא ומתן ולא שורש הסכסוך. ואף פעם לא היה".

      קרקעות בעמונה, אוגוסט 2016 (מגד גוזני)
      "אם נצא מהשטחים מבלי שהם יכירו במדינת לאום יהודית, זה יימשך. זה שורש הסכסוך". מאחז עמונה

      הסכם הסיוע גרר תגובה מאוד חריפה מסנאטור שהוא אחד הידידים הטובים של ישראל. למה לינדזי גראהם כל כך כועס?

      "אני מקבל את זה באהבה. לינדזי הוא אחד התומכים הגדולים ביותר שיש לישראל והוא רצה לתת יותר. זה מעניין, כי הוא לא היה יכול להוסיף את המיליארדים שהמבקרים בישראל דיברו עליהם מסיבה פשוטה: אין אותם. בארצות הברית יש מגבלה תקציבית, וכדאי שהמבקרים השונים ילמדו את החוק האמריקני. כמו שלנו יש מגבלה, גם להם יש. ולכן התוספת שהוא במאמצים כבירים יכול היה להביא זה בערך מאה מיליון דולר בשנתיים הקרובות. זה לא בדיוק המיליארדים שדיברו עליהם, כי אם אתה לוקח שם אתה צריך לקחת ממקום אחר. הגענו כאן כמעט לתקרה.

      "זה הסכם יוצא מן הכלל, מעולם לא קיבלנו הצעה ליותר, וכן קיבלנו הצעה לפחות מכך. אני שמח שזה יצא בממדים הגדולים הללו כי זה מאוד חשוב למדינת ישראל, לצה"ל ולמערכת הביטחון. יש תשתית פיננסית מאוד איתנה שבאמצעותה אנחנו יכולים להמשיך לבצר את הכוח הצבאי שלנו ולפתח מערכות הגנה נגד טילים. מדובר בסדר גודל של 20 מיליארד שקל לפיתוח כיפת ברזל החץ, קלע דוד, דברים שיש להם השפעה על הביטחון של כל אזרח ואזרחית במדינת ישראל".

      אתה נוהג לדבר הרבה על אינטרנט וחדשנות, ולמעשה מי שמכיר אותך יודע שבכלל אין לך טלפון נייד. איך אתה נחשף לחדשנות הטכנולוגית ולמה שקורה באינטרנט?

      "אני נחשף הרבה, אבל לא חושף את עצמי. אלה שני דברים שונים. אני עוקב, אני קורא הרבה ומדבר עם האנשים המובילים בעולם בנושא הזה. יש פה שינויים כבירים שמתחוללים - הכל הופך לדיגיטלי, הכול מתחבר לרשת, וכאן ההזדמנות הגדולה של ישראל - במיוחד בתחום הביטחון הקיברנטי. צריך הגנה נגד חדירה, נגד חבלה, נגד גניבה וכתוצאה ממדיניות ברורה שאני מוביל, ישראל היא מעצמת סייבר עולמית. זה ייתן לנו הרבה מאוד עוצמה ביטחונית וכלכלית בהמשך".

      נשיאת העליון נגד "שיימנג" לשופטים: "לא ייתכן שיסיתו נגד שופט בגלל עונש שגזר" (מור שאולי)
      נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור (צילום ארכיון: מור שאולי)

      ביום חמישי שיבחת את שוויון הנשים. אמרת שאישה יכולה להיות נשיאת בית משפט עליון, יכולה להיות טייסת קרב, אבל אנחנו לא יכולות להיות כנראה יועצות בכירות בסביבתך, כי אנחנו לא רואות שבסביבה הקרובה שלך יש נשים בתפקידים בכירים. האם זה המסר שצריך לצאת לנערות וילדות צעירות בישראל?

      "אני אשמח לקבל הצעות - אם את מציעה הצעות קונקרטיות, נדון בהן, אבל אני בוחר את האנשים קודם כל על סמך הכישורים שלהם. לאחרונה מיניתי את עורכת הדין מיכל הלפרין לממונה על ההגבלים העסקיים. לא עשיתי את זה בגלל שהיא אישה, עשיתי את זה כי היו שני מועמדים מצוינים, חשבתי שיש לה יתרון והיא מונתה. לפני כן מיניתי את עו"ד מרים כבהא לנציבת שוויון ההזדמנויות בעבודה, כשהייתי שר הכלכלה. עורכת דין מאוד מוכשרת, שבמקרה באה גם מהמגדר אבל גם מהמגזר - ערבייה ישראלית. את חושבת שבחרתי בה בגלל המגדר או המגזר? לא, אלא כי היא הכי טובה, הכי מתאימה לזה. יש שתי שרות מטעם הליכוד בממשלה, הן בהחלט הרוויחו את מקומן ביושר, ויש ארבע נשים בממשלתי. האם זה מספיק? לא, יהיו יותר. ויהיו גם יותר בתפקידים אחרים".

      אתה מגדיר את עצמך פמיניסט?

      "אני די פמיניסט. התשובה היא כן. במובן הזה, אם הכוונה היא להסתכלות על הזדמנות שווה ותחילת היכולות, בוודאי. אני חושב שגם בממשלות שאני מכהן בהן יש מספר שיא של מנכ"ליות, זה גם בא כתוצאה מרוח מפקד. החיים הפוליטיים הם לא בדיוק צבאיים, אבל זו רוח העומד בראש המערכת".

      אולי יום אחד גם תהיה לנו רוח המפקדת.

      "כבר הייתה, ציינתי את זה בנאום. התייחסתי גם לדבר אבסורדי - ברור שיש מקום לשיפורים, אבל לבוא בוועדה המיוחדת למעמד האישה של האו"ם ומכל מדינות העולם, להאשים את מדינת ישראל, בשעה שנשים נרצחות, נאנסות ומשתעבדות, משועבדות ברחבי העולם בכל מיני רודנויות כאלה ואחרות? האבסורד הזה עומד להסתיים, ואמרתי את זה בנאום כי צריך להבין שזה אמיתי.

      "בכנס הטכנולוגיה הישראלית באפריקה ישבו מנהיגים אפריקנים ושיבחו את ישראל. הם יצאו מגדרם. אותה אפריקה שהייתה חסומה בפנינו, כעת באה אלינו. החזון שלי הוא לשבור את הרוב האוטומטי של ישראל באו"ם, כי בעולם הוא נשבר גם כך. אני רוצה לשבור את זה בפורומים הבינלאומיים, לא רק ביחסים הבילטראליים עם המדינות, אלא ביחסים הרב-צדדיים בגופים כמו האו"ם. זה לא חזון אחרית הימים, זה הולך לקרות. לא יודע אם בשנה הקרובה או בחודשים הקרובים, אבל זה יקרה. בסוף, האו"ם ייצג את המדינות החברות בו, והאבסורדים האלה גם לגבי נשים וגם שאר הדברים שאנחנו מואשמים בהם יתנדפו, ואני מאוד מאוד אופטימי.

      "שאל אותי מנהיג אפריקני בישיבה מקדימה שהייתה לנו: 'איך אתם עושים את הפלא הזה שנקרא מדינת ישראל? מה ה-DNA שלכם?'. זו שאלה שלא הייתי מוכן לה. אמרתי לו שה-DNA שלנו הוא DNA של עץ עתיק ששולח ענפים לשמיים, והענפים האלה צומחים ועולים מעלה בגלל שיש בהם סקרנות מוטבעת בתרבות הלאומית שלנו. יש גם את השורשים של העץ, שנטועים עמוק בקרקע הלאומית שלנו, בארץ שלנו. והשילוב, שהוא מורשת וחדשנות - הוא כל כך עוצמתי. באפריקה מכירים בזה. אז כדאי שגם אנחנו נכיר בזה ונברך על זה. יש לנו הרבה על מה לברך. לא רק לשנה הבאה, אני מברך את כל אזרחי ישראל בשנה טובה עם הרבה ביטחון והרבה שגשוג, ומי יודע, אולי גם שלום".

      (עדכון ראשון: 20:00)