ראשי הסיעות החרדיות לא תיארו לעצמם שדרישה שקטה לעצור את עבודות הרכבת בשבת תהפוך אותם בעל כורחם לשחקנים מרכזיים בקרב הפוליטי בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לשר התחבורה ישראל כץ. גם אם לא יודו בכך, הרי שברור שעבורם שבת היא עניין ערכי, אך לא כזה שיפרקו למענו את הממשלה. למה? ההפסד גדול מהרווח. מאז חזרו לממשלה לפני כשנה וחצי עמלו החרדים להחזיר את כל מה שנלקח מהם בתקופת הממשלה הקודמת: חוק הגיוס, תקציבים לישיבות, קצבאות הילדים ועוד שלל חוקים שמאפשרים הטבות לחינוך החרדי. את כל זה לא מאבדים רק בגלל עשרה עובדים בתחנת רכבת בתל אביב או בחיפה.
ש"ס ויהדות התורה לא הניפו את הדגל נגד הממשלה הנוכחית; מי שעשה עבורם את המלאכה היו העיתונאים החרדים. למעשה, הפוליטיקאים נגררו לשם בכוח. עד לפגישת נתניהו והעיתונאים החרדים ביום שלישי לפני כשבועיים אף שר או ח"כ חרדי, מלבד מכתב של משה גפני, לא "זעם" על עבודות הרכבת שתוכננו בשבת. מעטים הם אלה שדיברו על כך בחדרים סגורים. בסיום המפגש עם נתניהו, התסיסה התקשורת החרדית את הנושא. הח"כים החרדים הבינו שפניהם כבר לא לפשרה. כבר יש מי ששומר ומפקח על כל צעד או מהלך שיעשו. והפעם, אלה לא הרבנים.
לקריאה נוספת:
מתקפה מתוזמנת של הח"כים החרדים נגד כץ: "הצית גל הסתה זדוני"
נתניהו עקץ את כץ בישיבת הממשלה: "צריך למנוע משברים, לא ליצור אותם"
"מכעיס איך דברים מתנהלים פה": תורים ארוכים של חיילים השתרכו בתחנות
הפוליטיקאים החרדים, ובהם השרים יעקב ליצמן ואריה דרעי וח"כ גפני, עשו הכול בשנתיים האחרונות כדי לא להצטייר כסקטוריאליים. כהוכחה לכך אפשר להיזכר בישיבת ועדת הכספים בחודש אוקטובר אשתקד. יו"ר הוועדה גפני זימן את ליצמן כדי להציג את תקציב הבריאות שם לא חסך ממנו מחמאות. "אוכל לומר שאנחנו הוצגנו, נציגי יהדות התורה, כסקטוריאליים הרבה מאוד שנים, והרב ליצמן הוכיח שהפעילות שלו, כמייצג של כולנו, היא איננה סקטוריאלית, אלא דואגת לכל אזרחי ישראל", אמר. לליצמן, שזכה באותה תקופה למחמאות רבות על תפקודו וקיבל את הכינוי המחמיא "המאמי הלאומי", לא נותר אלא להנהן בראשו ולהסכים.
גם דרעי עמל קשות על התדמית שדואגת לחלשים ולפריפריה. היה לכך מחיר קשה מצדו: התקשורת החרדית כמעט שהתעלמה מהישגיו - ההנחה בתחבורה הציבורית והוזלה במחירי החשמל והמים כמעט ולא אוזכרו שם. הוא לא התייאש, המשיך בדרכו, וידע שהתדמית הציבורית הזו חשובה וצריך להחזיר הביתה את קהל הבוחרים שאבד לו מאז מותו של הרב עובדיה יוסף. כמעט שלא הייתה הזדמנות שבה החרדים לא התגאו בכך שהם כבר לא מגזריים: בכלי התקשורת, בביטאונים המפלגתיים ובשיחות עם בחורי ישיבה באירועים פרטיים.
לרכבת ישראל היו היתרים לעבוד בשבת במשך שנים ארוכות, אפילו בתקופה של נפתלי בנט ודרעי כשרי הכלכלה. החרדים לא ממש אשמים בכאוס שנגרם אתמול בכבישים, ברכבת או בתחבורה הציבורית, אבל בסוף, החיילים והאזרחים שנתקעו בפקקים או נדחסו באוטובוסים לא ממש עושים את ההבחנה בין המאבק הפוליטי של כץ ונתניהו לדרישת החרדים להפסיק את כל העבודות בשבת. הם רואים בפוליטיקאים החרדים חלק משמעותי בכך שנאלצו לעבור את הסיוט הזה. אחרי שכבר התערבבה השבת בפוליטיקה, והחרדים ניכסו לעצמם את השבת, ספק אם כבר יכולים להתגאות על כך שהם דואגים לכל המגזרים. המאבק על השבת אולי לא שם אותם באותו מקום שהיו עד לפני שנתיים, אך אין ספק כי הוא מחזיר אותם כמה צעדים אחורה.
(עדכון ראשון: 20:53)