פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שוויון, חירות, אחווה - ורק לא בורקיני

      הצרפתים החליטו לשים בצד את הליברליזם החילוני ויצאה למאבק בגרעין הטרור האסלאמי. קורבן ראשון: נשים עם בגד ים "לא תקין" פוליטית. דעה

      משפחה מוסלמית בחוף הים של מרסיי, 17 באוגוסט 2016 (רויטרס)
      חופי מארסיי. הראשונות לשלם את המחיר הן הנשים (צילום: רויטרס)

      ההתמקדות בסוגיית הבורקיני והבחירה בהיטפלות לנשים, כשצרפת ניצבת מול איומים ביטחוניים חסרי תקדים מבית, מעמידה את מדיניותה באור בעייתי, ומציבה שוב, בין אם המערכה היא על חירות האדם או על קיום דבר האל, את הנשים כקורבן מיידי.

      במהלך השבועיים האחרונים ניצת דיון רחב סביב החלטת כעשרים עיירות בצרפת לאסור בחופיהן לבישת בורקיני - חליפת שחייה לנשים, שבהתאם להלכה האסלאמית מכסה את כל חלקי הגוף למעט הפנים, כפות הידיים וכפות הרגליים. ראש עיריית קאן הסביר כי הלבוש מזוהה עם קיצוניות אסלאמית, ולבישתו בחוף בתקופה בה צרפת מתמודדת עם טרור אסלאמיסטי עלולה לעורר מהומות. תקנה זו לא נותרה על הנייר, ועשרות נשים נקנסו בגין הפרתה. באחד המקרים, צולמו שוטרים חמושים מתעמתים בחוף עם אישה הלובשת בורקיני, עימות שבסופו נעתרה להם והסירה את החליפה.

      עימות חזיתי מול נשים, ללא קשר לטרור

      צרפת נחשבת לחלוצת החילון והליברליזם. המהפכה הצרפתית נשאה עמה את דגל שחרור האינדיבידואל, קראה לשוויון בין בני אדם, והתיימרה להביא בשורות אלו לאנושות כולה. מהפכה זו הובילה להאצת התפשטות הדמוקרטיה, והייתה לאבן דרך בהתפתחות כל האידאולוגיות הפוליטיות המודרניות. באופן אירוני, האחרונות ליהנות מפירות ההתפתחויות הללו היו דווקא הנשים הצרפתיות. אלו, למשל, היו בין האחרונות ביבשת לקבל זכות בחירה, ויכלו להצביע לראשונה רק ב-1945, ואילו הנשים המוסלמיות באלג'יריה הצרפתית קיבלו את הזכות אף מאוחר יותר – ב-1958.

      מצער להיווכח כי כיום, עם התפכחות המערב מאשליית החילון, כשצרפת נדרשת לעימות בין ערכי החופש לבין זכויות הפרט, הראשונות לשלם את המחיר הן הנשים. למרבה האיוולת, מאחורי הרעיון להתערב בדרך בה נשים בוחרות לכסות את גופן לא עומד אינטרס בטחוני. פני הנשים בבורקיני אינן מכוסות, ולא ניתן לטעון שהוא משמש להסתרת פני מחבלים פוטנציאלים. לפי דיווחים, בחלק מהדו"חות שניתנו על בסיס ההחלטה נכתב כי העילה לקנס הינה "לבישת חליפה שאינה מכבדת את המוסר הראוי והחילוניות".

      מאז גל הטרור האחרון, מהווה האיסור על הבורקיני את אחד הצעדים הראשונים לעימות ישיר של הרשויות בצרפת מול ביטויים של אסלאם קיצוני במרחב הציבורי. עם זאת, ולמרבה האבסורד, זהו עימות חזיתי מול נשים, שאין שום אינדיקציה לקשר שלהן לטרור. העובדה כי פעילות זו נעשית דווקא בחוף הים, אליו מגיעים כדי לנוח ולנפוש, הופכת את תקנות הבורקיני לפוגעניות ומגוחכות שבעתיים.
      .
      בסוף השבוע קבע בית המשפט העליון בצרפת שיש להקפיא את התקנה באחת מהעיירות, והפסיקה עשויה להוות תקדים שישפיע על ערים אחרות. כך או כך, העובדה שהתקנות זכו לתמיכה מימין ומשמאל בצרפת מעידה על האטמוספירה הפוליטית שמאפשרת אותן. האיסור על הבורקיני זכה לתמיכת הימין הקיצוני וראש הממשלה הסוציאליסט מנואל ואלס במקביל. הגדיל לעשות הנשיא לשעבר סרקוזי, שהצהיר כי אם ייבחר ב-2017, יאסור על לבישת הבורקיני באופן גורף. שימוש זה, דווקא בערכים ליברלים, כדי לכפות על נשים סגנון לבוש זה או אחר לשם צבירת הון פוליטי, הינו מטריד ביותר.

      עדי דניאל היא בוגרת החוג ללימודי צרפת באוניברסיטת תל אביב, ומאסטרנטית במחלקה למזרח תיכון באוניברסיטת בר-אילן