יוצאי אתיופיה מהווים 2% מאוכלוסיית התלמידים בארץ - אך לפי נתונים שהגיעו לידי וואלה! NEWS, כמעט כולם מרוכזים בכמה עשרות בתי ספר בארץ בריכוזים גבוהים במיוחד. על פי משרד החינוך, ב-95 בתי ספר יסודיים ועל-יסודיים, יותר מרבע מהתלמידים הם ממוצא אתיופי. ב-30 מבתי הספר הם מהווים יותר מ-40% מהתלמידים, ובית הספר "אור החיים" באשקלון הוא השיאן עם 79% תלמידים יוצאי אתיופיה.
בניסיון להילחם בהדרה של תלמידים ממוצא אתיופי ובריכוזם בבתי ספר מועטים, הורה ב-2011 שר החינוך דאז גדעון סער לסגור מוסדות שבהם רוב התלמידים ממוצא אתיופי. ואולם, חמש שנים חלפו ועל פי נתונים חדשים שהגיעו לידי וואלה! NEWS, בשנה החולפת רוכזו אלפי תלמידים במספר מצומצם של מוסדות חינוך.
ב"אור החיים" באשקלון, לדוגמה, למדו בשנה החולפת 96 תלמידים. מתוכם, רק 20 אינם ממוצא אתיופי. 48 עלו בעצמם מאתיופיה, ו-28 נוספים הם ילדים להורים שעלו מהמדינה. בבית הספר "יד שבתאי" באשדוד 141 תלמידים, שמתוכם 98 ילדים ליוצאי אתיופיה.
חוזרים לכיתות || סיקור מיוחד בוואלה! NEWS:
במרחק 50 מטר: שירן מתגוררת ליד בית הספר - אך לא תעלה לכיתה א'
התכנית של משרד החינוך לא מיושמת - וההורים משלמים הון על ספרים
בשורה לתלמידים בחינוך המיוחד: שנת הלימודים תתארך בשבועיים
בעבר הייתה קיימת במשרד החינוך מדיניות בנושא, והרשויות המקומיות הונחו למנוע ריכוז תלמידים ממוצא אתיופי בשיעור הגבוה מ-30% מכלל תלמידי בית הספר, ומ-25% מתלמידי הכיתה. המדיניות בוטלה בעקבות בג"ץ שהגיש הורה ב-2002. בחוזר מנכ"ל משרד החינוך מ-2004 נקבע כי בכל זאת "ייעשה מאמץ ויינקטו פעולות להכוונת התלמידים יוצאי אתיופיה, בהסכמת הוריהם, למוסדות חינוך שיש בהם אינטגרציה ראויה". ב-2011 יצאה ההוראה של סער - שלא מולאה.
"תלמידים שיש להם הורים בעלי יכולת בורחים מבתי ספר גרועים שבהם לומדים תלמידים יוצאי אתיופיה", הסבירו באגודה הישראלית למען יוצאי אתיופיה שריכזה את הנתונים. "מצד שני, מסלילים תלמידים יוצאי אתיופיה לבתי הספר האלה וכך יוצרים ריכוזים עם אחוז גבוה של תלמידים יוצאי אתיופיה. משרד החינוך לא לוקח את חינוכם של תלמידים יוצאי אתיופיה כמו אוכלוסיית התלמידים של מדינת ישראל וממשיך להפריט את חינוך התלמידים לתכניות, ארגונים ועמותות".
באגודה התייחסו להבטחתו של סער לפזר את בתי הספר שבהם ריכוז גבוה של תלמידים אתיופים. "פיזור בתי הספר לא יפתור את הבעיה, כי אנחנו יכולים לראות על פי הנתונים שמאז ההצהרה בתשע"ב לא השתנה הרבה ועדיין מספר בתי הספר עם האחוז הגבוה הוא רב. הבעיה תיפתר כאשר בתי ספר אלו יהפכו למצוינים, שהורים אחרים יעמדו בתור לרשום את ילדיהם. האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה אף כתבה תכנית בזמנו עם עקרונות ודרכי פעולה לאינטגרציה לימודית וחברתית איכותית של תלמידים יוצאי אתיופיה בבתי הספר והגישה אותה למשרד החינוך, שלא אימץ אותה".
עוד נמסר כי "אנחנו דורשים מהמשרד ומהשר שעומד בראשו שיפסיקו לכתוב תכניות מבדלות ומחריגות וישקיעו את הכסף בצוות איכותי ובתכניות לימודים איכותיות עם דרישות גבוהות, במקום הצהרות פופוליסטיות של תכניות שילוב למיניהן על גב ילדי הקהילה".
ח"כ עמר בר לב (המחנה הציוני), שפנה בעניין לשר החינוך נפתלי בנט, אמר: "הנתונים המזעזעים משקפים מציאות שהמרחק בינה לבין שוויון הוא בלתי נסבל. לתופעה הזו חייב להיות תאריך תפוגה ואנחנו נדאג שהוא יגיע בהקדם. במדינת ישראל של העם היהודי לא יהיו בתי ספר שסוגרים קהילות בינן לבין עצמן ולא תהיה אפליה על רקע צבע עור. בני הקהילה האתיופית עברו מסע ארוך וקשה כדי לעלות ארצה, אל הארץ המובטחת ולממש את החזון הציוני. לא יתכן שב-2016 המסע הזה עדיין לא תם. בכל בוקר אנו מתעוררים לכותרת חדשה הנוגעת בגזענות ואפליה כלפי בני הקהילה האתיופית, אבל לתופעה הזו -- של 'גטאות לילדים אתיופים' חייב להיות תאריך תפוגה ואנחנו נדאג שהוא יגיע בהקדם".
משרד החינוך: "הנושא נבדק מול הרשות המקומית"
ממשרד החינוך נמסר: "המשרד רואה חשיבות עליונה בקידום וחיזוק תלמידים יוצאי העדה האתיופית, לצורך כך מושקעים משאבים רבים, ולאחרונה אף הקים המשרד ועדה מייעצת למעקב ולטיפול בתלמידים בני העדה. דגש מיוחד ניתן לשילוב תלמידים במסגרות מעורבות, וכל פנייה בנושא נבדקת ונבחנת מול הרשויות המקומיות".
עו"ד נדאל עות'מאן, מנהל המטה למאבק בגזענות, מסר: "הנתונים המזעזעים שנחשפים בכתבה רק מדגישים פי כמה וכמה את הצורך ליישם את המלצות דו"ח פלמור ולשים קץ להדרה של ציבור שלם. במקום לפעול באגרסיביות ובנחישות נגד הגזענות והאפליה, ממשיכים כלל משרדי הממשלה להתנהל בעצלתיים תוך כדי משיכת זמן פושעת".
(עדכון ראשון: 19:25)