בקומה ה-17, בבניין משרדים מפואר שמשקיף על תל אביב, קם מטה הבחירות הראשון של דונלד טראמפ בגוש דן. שניים כבר פועלים בירושלים ואחד במודיעין. על השולחן מונחות רשימות שמיות של ישראלים בעלי זכות בחירה בארצות הברית, ועליהן מופקדים טלפנים נמרצים שמקפידים על כיסוי ראש - לרוב כיפה ובשאר המקרים כובע עם שמו של האיש שלשמו נתכנסנו.
מספרם של המובחרים שחיים בארץ הקודש נע בין 200 ל-300 אלף. למראית עין הם דומים לנו, בשר ודם ומטקות, אך בחלקם נפלה הזכות לבחור את מנהיג העולם החופשי. כמו הציבור הישראלי שהם חיים בקרבו, גם הם שברו ימינה: בשתי מערכות הבחירות האחרונות המועמד הרפובליקני לנשיאות זכה לעדיפות ברורה בישראל, אבל זה לא מספיק. מאז בוש החבר'ה האלה לא טעמו ניצחון.
עוד בנושא:
מחקר חדש: "לטראמפ יש יותר מאפיינים פסיכופתיים מאשר להיטלר"
בן 12 מנהל משרד של טראמפ במחוז חשוב: "ב-2040 ארוץ לנשיאות"
חרף ההכחשות, אנשי טראמפ רומזים שקלינטון חולה: "חפשו בגוגל"
כוח טראמפ בישראל יודע שהמאבק אינו על דעת הקהל. הציבור בישראל ימני והוא רוצה ימין גם מעבר לים. הבעיה: זה מעבר לים, עזבו אותנו. מיט רומני, המועמד הרפובליקני בבחירות בשנת 2012, זכה ב-85% מקולותיהם של אזרחי ארצות הברית בישראל. הנתון מרשים, אבל רק 25% מבעלי זכות הבחירה כאן טרחו ללכת לקלפי כדי לבחור את האדם החזק בעולם. אגוזים לאנשים שנולדו בלי לסת.
אם כך, המשימה של כוח טראמפ היא טכנית כמעט לחלוטין - להגיע לכמה שיותר, ולשכנע אותם להגיע לקלפי. ברגע שזה יקרה, סביר להניח שהם יהיו בצד הנכון מבחינתם. ידידיה, שנמנה על צוות הטלפנים, מספר בצורה משכנעת שהצבעה לטראמפ היא אינטרס ישראלי. את הסלוגן הוא לא המציא, זה אותו אחד שמופיע על הסטיקרים בעברית - בטח בעברית - שכבר הודפסו. לראשונה, יש קמפיין ישראלי למפלגה הרפובליקנית, והעלייה מעולם לא נראתה טבעית כל כך.
צביקה ברוט, שמנהל את קמפיין טראמפ בישראל, הוא עיתונאי לשעבר ואדם חביב. הוא לא פוליטיקאי, הוא חף מתירוצים עבשים. אף שפעמיים נעשה ניסיתי להקשות עליו, הוא יצא מזה עם חיוך ושלוש מילים: "אין מועמד מושלם". כאילו אומר, מה אתה רוצה ממני, תראה לי קונצנזוס בישראל לגבי פוליטיקאי.
"הוא טוב לנו, הוא יילחם על מה שחשוב לנו", הוא אומר בהתלהבות. שלושה מנהלי קמפיין החליף טראמפ, הוא מזגזג בנושאי ליבה, מה גורם לך לחשוב שהוא האדם הנכון להחזיק במושכות? בתגובה ברוט משחרר את אותן שלוש מילים בפעם השלישית, ומשפט נוסף על האינטרס הישראלי.
לפי הערכות, כשליש מבעלי זכות הבחירה בישראל מתגוררים מעבר לקו הירוק. ירושלים היא המוקד הגדול ביותר של בעלי אזרחות אמריקנית בישראל, יהודה ושומרון מיד אחריה במקום השני. קהל היעד נמצא בכמות קטנה יותר גם בבית שמש, ברעננה ובכפר סבא. לא בתל אביב. כשתסתיים חנוכת הבית והאוויר יצא מהבלונים בצבעי הדגל האמריקני, הסניף המפואר ישמש בעיקר למטרות לוגיסטיות. את הקולות צריך לחפש במקום אחר. בשבוע הבא ייפתח מטה נוסף, הפעם בגינות שומרון.
ידידיה הטלפן מפעיל את הרמקול במכשיר הסלולרי ומאפשר להאזין לשיחה לדוגמה. הוא מחייג לשם הבא בתור, ומהצד השני עונה אישה עם מבטא קל. "טוב שאתה מזכיר לי שצריך להירשם. אתה יכול להסביר לי איך עושים את זה?", היא שואלת במבוכה. ידידיה עונה בנימוס שמומחה מטעמם (כך במקור) יחזור אליה ויסביר לה את כל מה שצריך, והעיקר שתוכל להצביע. "אתה תעזור לי בלי קשר למי שאני מצביעה לו?". הוא שותק מעט, מתעכב בתשובה. מן העבר השני, כמו בהזמנה, הבעיה נפתרת מיד: "כי אני מתכוונת להצביע טראמפ".
כשאתה נתקל במצביע דמוקרטי - אני פונה לידידיה בשקט ונמנע מלהזכיר את זאת שאסור לנקוב בשמה - איך אתה משכנע אותו לעבור לצד שלך? הוא מחייך במבוכה, ועונה שהוא עדיין לא נתקל מהעבר השני בתומך קלינטון. כולם טראמפ. כשהשיחה מסתיימת, ברוט מעיר לטלפן הצעיר, ומקפיד שהנוכחים ישמעו: "אנחנו עוזרים לכולם, גם למי שלא מצביע לנו. קודם כל לעזור, אחר כך לשכנע שצריך להצביע לצד הנכון". המועמד לנשיאות ודאי היה מתפלץ למשמע פרץ הפוליטיקלי קורקט הזה.
