(בווידאו: תיעוד של לוחמי מג"ב מאתרים עשרות שב"חים באתר בנייה בחריש)
במשך שנים מנסה ישראל להתמודד עם בעיית השוהים הבלתי חוקיים (שב"חים), אך ללא הצלחה משמעותית. הבעיה החריפה עם גל הטרור האחרון, כשנכון לחודש מרץ, 44% מהמפגעים בתחום הקו הירוק היו שב"חים. במערכת הביטחון הבינו שהבעיה טמונה דווקא במסיעים, במלינים ובמעסיקים של השב"חים. וכך, למרות הקריאות לצמצום כמות אישורי העבודה לפלסטינים, ישנה כוונה להקל בקריטריונים לקבלת היתרים ולהגדיל את מכסות העבודה לפלסטינים.
בשבוע שעבר קיימה הוועדה לביקורת המדינה דיון בנושא בראשות ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד). בדיון השתתפו גם הרמטכ"ל, רב אלוף גדי איזנקוט, ואנשי מקצוע. במהלך הדיון אמר איזנקוט כי כ-60 אלף פועלים פלסטינים עוברים מדי יום במעברים לשטח ישראל, ועוד כ-40 אלף פלסטינים עובדים באזורי התעשייה הישראליים ברחבי הגדה.
לקריאה נוספת:
מאות שקלים לנסיעה ומערך נהגים משומן: כך מוברחים שב"חים לארץ
קנסות ומאסרים: אושר החוק להחמרת הענישה נגד מעסיקי ומליני שב"חים
"200 שקל ואתה בתל אביב": כך הוברח המחבל מקלקיליה לפיגוע ביפו
בנוגע להיקף השוהים הבלתי חוקיים בישראל אמר הרמטכ"ל כי מספרם המוערך נע בין 60-50 אלף. לדבריו, מבין עשרות האלפים המחזיקים בהיתרי עבודה בישראל "לא היו מחבלים בגל הטרור האחרון וכנראה שאפילו בעשור האחרון". מכך עולה כי מתן היתרים מפחית את המצוקה בקרב מקבלי האישורים ומקטין את כניסתם למעגל הטרור.
במהלך הדיון עלתה גם סוגיית גדר ההפרדה שכמאה קילומטרים חסרים להשלמת בנייתה. 260 מיליון שקלים הוקצו עד כה לבניית הגדר באזור תרקומיא בדרום ובירושלים, והעבודות בשתי נקודות אלה כבר החלו. עם זאת, עדיין נותרו פרצות באזור בתיר ובגוש עציון, שם מתקיים מאבק ציבורי ומשפטי בנוגע לקטע הגדר.
המשתתפים דנו גם באופן האכיפה והענישה בנושא השב"חים. בדיון עלו טענות כי מתוך כ-4,300 מעצרים, הוגשו כתבי אישום רק בכ-1,500 מקרים. בנוסף לכך, טענו חלק מהמשתתפים כי מתחם הענישה הוא קל יחסית ואם החוק מתיר עונש מאסר של עד חמש שנים, בפועל עונש המאסר ברוב המקרים עומד על כחמישה חודשים בלבד. עוד נטען כי גם העונשים הנגזרים על המסיעים והמעסיקים קלים יחסית.
מלבד הבעיה הביטחונית הנובעת מכך שהשב"חים אינם עוברים בידוק ואיש אינו יודע מה היעד שלהם ומה מטרת כניסתם לישראל, ישנה גם סוגיה כלכלית בעניינם, שכן השכר שמקבלים השב"חים אינו מדווח והם לא משלמים עליו מסים. בנוסף לכך, השב"חים אינם זוכים לתנאים סוציאליים מהמעסיקים, שיכולים לפטר אותם ללא התראה. סוגיה נוספת נוגעת לפן הפלילי. על פי ההערכות, שב"ח שמצליח להסתנן אך לא מוצא עבודה עלול לפנות לעבירות רכוש כדי לא לשוב לביתו ללא שכר. לכן, גוברים הסיכויים שתסכול מחוסר יכולת להתפרנס יביא את חלקם לפנות לטרור.
במערכת הביטחון מנסים לעודד פלסטינים לפנות לאפיק החוקי
במערכת הביטחון מבינים כי תופעת השוהים הבלתי חוקיים ממשיכה להתקיים לנוכח המצוקה הכלכלית הקשה בקרב תושבי הגדה ולאור דרישה רחבה להעסיק פועלים כאלה בישראל. כל מבצע משטרתי, רחב ככל שיהיה, נגד שב"חים לא יפתור את הבעיה הזו. במערכת הביטחון פועלים כדי לשפר את התנאים במעברים ולקצר את התורים בהם, כדי לעודד יותר פלסטינים לפנות לאפיק החוקי. גם בעלי היתרים מעדיפים לעיתים להימנע מהתורים הארוכים ולא להיכנס דרך המעברים. נכון להיום ישנם כ-73,300 היתרים, אך רק 61 אלף מהם מאוישים.
בעיה נוספת שיש לאכוף נוגעת להתנהלות אלו המעסיקים פועלים באופן חוקי. מעדויות רבות עולה כי מעסיקים נוהגים להוריד 2,000 שקלים משכרו של הפועל, עוד לפני שהוא התחיל לעבוד, לצורך הוצאת היתר. דבר שללא ספק מעודד חלק מהפלסטינים לבחור בדרך הלא חוקית לעבוד בישראל.
בנוסף, פועלים במערכת הביטחון להקל בקריטריונים לקבלת אישורי עבודה, שלפיהם כיום, רק נשואים בני 22 ויותר מורשים לקבל היתר. כמו כן, פועלים במערכת להגדלת מכסות היתרי העבודה. רק לפני כחודש נוספו כ-8,000 מכסות לעבודה בתחום הבנייה והשאיפה היא להגדיל את כמות היתרי העבודה בישראל לכ-130 אלף סך הכול, ולהרחיבם לתחומים נוספים מלבד תחום הבנייה.
אלא שבשלב זה הדברים לא תלויים במערכת הביטחון כי אם בשיקולים כלכלים ומשקיים נטו של ממשלת ישראל. אם נלקחת בחשבון העובדה שהמדינה מעודדת ייבוא של עובדים זרים, לא ברור אם יצליחו למצוא פתרון לאלה שחיים מצדו השני של הקו הירוק.
בדיון בשבוע שעבר עלתה האפשרות של ביצוע רישום במעברים של כל פועל גם בחזרתו לגדה ולא רק בכניסה לישראל. אך במערכת הביטחון לא מעוניינים להעניש את אלו הפועלים על פי החוק משום שדרישה מסוג זה תקשה עוד יותר בהעברת הפלסטינים למסלול העבודה החוקי.
בסיום הדיון אמרה ח"כ אלהרר כי "בגל הטרור הפוקד אותנו השב"חים הם פעמים רבות המחבלים". היא הוסיפה כי "במקרים רבים השב"חים מסתננים מפני שאין להם אפשרות לעבודה אחרת, וגם קבלת רישיון עבודה הוא תהליך קשה וסבוך". בנוסף לכך, היא הזהירה כי "אי-אכיפה של העסקה עם רישיון ברמת המעסיקים היא זרז נוסף לתופעת השב"חים".