אמנות היסטורית מתעוררת לחיים: מיזם תיעודי החל בשימור ציורי קיר

    לאחר כשלוש שנות פעילות, החל המיזם "ציוני דרך" לשמר ציורי קיר ולא רק לתעד אותם. בימים אלה פועלים אמנים באולם הספורט של קיבוץ אפיקים בעמק הירדן כדי לשמר את ציוריו של האמן האמריקני שלדון שונברג

    ציור הכנעני בקיבוץ אפיקים (צילום: מאיר וקנין)

    אולם הספורט הישן בקיבוץ אפיקים להט השבוע בחום המכה ללא רחם ביישובי עמק הירדן. למרות החום הכבד, שי פרקש ואלי שאלתיאל, שני מומחים לשימור ציורי קיר, עמלו על תיקון סדקים וליטוש פיסות שני ציורים. השניים פועלים במסגרת פרויקט שהחל לפני כשלוש שנים ונועד לקבץ ולארגן את שפע יצירות הקיר המצויות בישראל תחת קורת גג אחת. המיזם משיב לתודעה הציבורית אמנים שנשכחו וציורים שהספיקו להיעלם. לאחרונה הוחלט לא להסתפק רק בתיעוד היצירות, אלא גם בשימור כמה מהן, ובהן הציורים באולם הספורט הישן.

    שני הציורים, הנישאים לגובה של כחמישה מטרים, ניצבים זה 63 שנה על קירותיו המערביים של אולם הספורט בקיבוץ. באחד הציורים נראה חקלאי חסון העומד בשדה שיבולים ובידו חרמש. החקלאי הוא איתמר גולני, שלמרות שלא נולד בארץ, נחשב לבן הראשון של הקיבוץ. גולני נולד בצפון חבל אורל שברוסיה, אליו גורשו הוריו, רעיה ואריה (לובה), בשל פעילות ציונית וסוציאליסטית. בני הזוג הסכימו להמיר את העונש בגירוש מברית המועצות לצמיתות, ובשנת 1930 עברו יחד עם בנם איתמר, שהיה אז רק תינוק, מהקור הנורא של רוסיה אל החום היוקד של אזור הכנרת.

    עוד בוואלה! NEWS:
    סערת הסלמונלה: "מבצע אחד - וכולם יחזרו לקנות טחינה וקורנפלקס"
    האיומים של חסידי ברלנד נחשפים: "נחש, צריך להוריד לך את הראש"
    טורקיז בלב הדיונות: הבריכות הסודיות של חוף זיקים

    עוד בוואלה! NEWS

    פרסום לפי מיקום: עסקים קטנים יזכו לפרסום מותאם לצופים

    בשיתוף בנק הפועלים
    לכתבה המלאה
    פעולות השימור בקיבוץ אפיקים (צילום: מאיר וקנין)

    גולני התבלט במקצועות הספורט ובכושר מנהיגותו, והתגייס לצנחנים לאחר שלחם ופיקד בשורות הפלמ"ח. בשירות הצבאי צפו כי יטפס בסולם הפיקוד והדרגות, אך לגורל היו תכניות אחרות: במהלך אימון צניחה ב-16 בנובמבר 1948, הסתבכו מיתרי המצנח של הקיבוצניק הצעיר בכנף המטוס. לאחר דקות ארוכות שבהן היטלטל בין שמיים וארץ, חתך גולני את המיתרים והתרסק בים.

    מותו היכה את הקיבוץ בהלם ולזכרו בנו החברים אולם ספורט על שמו - "בית איתמר". דמותו כאיכר קוצר חיטה צוירה משמאל לבמה שבקצה האולם. מימין לבמה צוירה דמות בגודל זהה של איש כנעני קדום, שגם הוא עובד בשדה החיטה, ונראה כי הכוונה היתה שגולני נחשב לממשיכו של אותו עובד אדמה כנעני.

    במשך שנים ארוכות, רק חברי הקיבוץ וחובבי אמנות ושימור הכירו את הציורים, וכעת הוא זוכה לטיפולם של מומחי השימור במסגרת מיזם "ציוני דרך" של משרד ירושלים ומורשת בשיתוף המועצה לשימור אתרי מורשת. את סקר השימור עורך "יד בן צבי" במטרה לחשוף, לתעד, לשמר ולהציג את אמנות הקיר המתנוססת מאז המאה ה-19 ועד ימינו על קירות מבני ציבור ובבתים פרטים ברחבי הארץ.

    מותו היכה את הקיבוץ בהלם. ציור הקיר של גולני (צילום: מאיר וקנין)
    הייתה היענות מרשימה בקרב הציבור להצטרפות למיזם - יותר מ-700 יצירות תועדו ונאספו

    ב"יד בן צבי" הגדירו את מטרת הסקר כ"קיבוץ וארגון שפע יצירות הקיר המצויות כיום בישראל, שחלקן על סף הרס ושכחה, תחת קורת גג אחת במאגר מידע ראשוני. מסד הנתונים שנאסף מאפשר לגבש הצעות לתוכנית ארוכת טווח לתיעוד, לקטלוג ולשימור אמנות זאת שהיא ביטוי חזותי ותרבותי משמעותי במורשת ההיסטורית של מדינת ישראל".

    מנהלת המיזם מטעם "יד בן צבי", ד"ר נירית שלו-כליפא, הדגישה את חשיבות שימור ציורי הקיר ואמרה כי "יצירות הקיר זוכות לחשיבות הגבוהה ביותר בשימור אתרים, זה יותר משימור תריס או מרזב. אותן יצירות הן הביטוי הגבוה ביותר לתפיסות חברתיות-אידיאולוגיות, לכן הרבה מיצירות הקיר נוצרו אז בקיבוצים, במרכזי ערים, במוסדות תרבות, שלטון וכלכלה". לדבריה, "אמנות הקיר היא ביטוי החזון הציוני-חלוצי והתממשות שלו. היצירה מראה: 'הנה האיכר הגאה, הסוחר החרוץ, שעובדים קשה'. כאילו אומרים: 'אני מוסד ציבורי ויש לי אמירה".

    אמנות הקיר פרחה בשנות ה-50 וה-60 והחלה לגווע בראשית שנות ה-70. "זה היה תום תקופת התום", אמרה שלו-כליפא, "החברה כבר הניפה פחות את הדגלים האידיאולוגיים. עד אז כל מבנה ציבורי שנבנה - מסופרמרקט, דרך בנק ועד מוסד תרבות - רצו לומר 'אנחנו משרתים את המדינה והחברה', אחרי 1973 זה קרס".

    עובד האדמה בשדה החיטה. ציור הקיר בקיבוץ אפיקים (צילום: מאיר וקנין)

    מפעל איסוף המידע נעשה בידי הציבור ולדברי שלו-כליפא הציבור הצטרף בחפץ לב למיזם. "היתה היענות מרשימה למדי", ציינה שלו-כליפא, "תועדו ונאספו יותר מ-700 יצירות. האתר ממשיך כל הזמן להתעדכן, זה אתר שמתנהל וחי".

    במקביל למפעל האיסוף המרשים, המיזם הצליח לחשוף כמה יצירות ואמנים נשכחים, וגם כמה יצירות שאיש לא ידע על קיומן. כך לדוגמה, תושב הגליל שהיה חניך השומר הצעיר בקן הדר הכרמל בחיפה, שלח תמונות של ציור הקיר "חניכי השומר הצעיר" שצייר האמן הנודע יוחנן סימון. נראה כי הציור נמחק, אך התמונות שהועברו מהוות קצה חוט שעשוי להוביל לחשיפת הציור שנעלם.

    הציור שמימין לבמה באולם הספורט (צילום: מאיר וקנין)

    גם ב"בית איתמר" שבאפיקים, נוסף לציורים המוכרים של איתמר גולני ושל איש האדמה הכנעני, נחשפו כמה ציורים שכבר כוסו בשכבות צבע. הציורים הנעלמים נחשפו בקיר הצפוני של האולם ואיש בקיבוץ כלל לא זכר אותם. ההשערה היא כי הם צוירו במסגרת תערוכת אמנות גדולה שנערכה באפיקים במהלך ועידה גדולה של תנועת האיחוד, ממש בסמוך להקמת האולם.

    גם אמנים שנשכחו שבו לתודעה בזכות המיזם. למשל, האמן הנשכח לב סירקין זוכה כעת למקום הראוי לו ובזכות כך, הפסיפס "קשת בענן" שיצר ומעטר את קיר מרכזיית בזק בדרך חברון שבירושלים לא ייהרס. "מדובר באמן גדול וחשוב שכמעט ונשכח", אמרה שלו-כליפא.

    עוד אמן ששב לתודעה בזכות המיזם הוא האמריקני שלדון (שה) שונברג, שזוכה כעת להכרה מאוחרת. שונברג שהה בארץ כמה פעמים בין השנים 1948-1956 ובזמן הזה צייר שלושה ציורי קיר חשובים העוסקים בימי ראשית המדינה, בהם גם הציורים של גולני ושל האיכר הקדום. ציור נוסף פרי ידו של שונברג הוא "החמישה", שצוייר בבית התרבות של קיבוץ מעלה החמישה והוקדש לסיפור נפילתם של חמשת חברי ההכשרה שנרצחו בשנת 1937, בעת שעבדו בסלילת כביש בהר הרוח הסמוך לקיבוץ.

    המיזם מנסה לאתר את היצירה הנעלמת של שונברג

    לאחרונה יצא ספר על פועלו של שונברג בישראל, אך הצייר המוכשר הלך לעולמו לפני כארבע שנים ולא זכה לראות את ההכרה המאוחרת שלה הוא זוכה בימים אלה. רון ברטוש, כותב הספר וחוקר אמנות ישראלית, אמר כי החליט לחקור את פרק חייו ויצירתו של הצייר בישראל משום שעבודותיו הרשימו אותו ומצד שני משום ש"מדובר באמן לגמרי בלתי מוכר".

    שונברג, שהתמחה באיטליה ובמקסיקו בציור פרסקאות, פעל בשלוש תקופות שונות בשדה האמנות מקומי ולדברי ברטוש, אחד מציוריו אף נרכש לאוסף הכנסת. במחקרו הוא פורש את סיפור חייו של האמן האמריקני היהודי, שלדבריו "מסלול חייו האישי והאמנותי הצטלב עם נתיבו של העם היהודי בצומת דרכים היסטורי".

    פרקש, שלו-כליפא וחבריהם למיזם, מנסים כעת לאתר יצירה נוספת של שונברג שקיים תיעוד שלה, אך משום מה היא נמחקה וטרם נמצאו סימנים שיעידו על מיקומה. מדובר בציור גדול בשם "עליה" בבית ארדשטיין בחיפה. המבנה שימש אז כספריה של אוניברסיטת חיפה וראש העיר אבא חושי הזמין את שונברג לצייר במקום.

    שונברג על רקע ציור העליה בחיפה

    מאז, ייעודו של המבנה שונה כמה פעמים, וייתכן שהציור כוסה טויח או הוסתר על ידי קיר חדש. המשך מבצע התיעוד, כך מקווים מנהלי המיזם, יביא לעדויות חדשות שיסייעו באיתור היצירה הנשכחת.

    שתי יצירות נוספות שכבר שומרו במסגרת המיזם הם ציורי קיר חשובים של הצייר אברהם אופק: "מעגל החיים" בבית העם במושב כפר אוריה וציור קיר בבית ספר תל"י בית וגן בירושלים.

    שונברג מצייר את "החמישה"

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully