יותר מ-2,000 מקרים הכוללים פגיעה מינית, תקיפה פיזית ופגיעה עצמית, שכמחציתם במעורבות ילדים, דווחו בתוך כשנתיים במרכז מעצר אוסטרלי למבקשי מקלט במדינת האי נאורו כך עולה ממסמכים פנימיים שנחשפו היום (רביעי) על ידי עיתונאי "גרדיאן" באוסטרליה. המסמכים מספקים ראיות חותכות ופירוט רב על הפגיעה הקשה שחווים השוהים במרכז המעצר, כפי שנטען בעבר פעמים רבות על ידי ארגוני זכויות אדם.
מחנה המעצר בנאורו, אחד משתי מחנות שמחזיקה הממשלה האוסטרלית באיים באוקיינוס השקט, כמו גם מדיניות ההגירה וקבלת המקלט הנוקשה של אוסטרליה זכתה לביקורת חריפה מצד ארגונים בינלאומיים, בראשם האו"ם. המדיניות האוסטרלית מאפשרת להעביר מבקשי מקלט למחנות המעצר בנאורו או באי מאנוס, שבפפואה גינאה החדשה, ללא כך התחייבות להעבירם לאוסטרליה.
עוד בוואלה! NEWS:
ארגוני זכויות אדם: "אוסטרליה מתעלמת מהתעללויות בפליטים"
התחקיר שזעזע את אוסטרליה: עינויים, מכות וגז מדמיע בכלא לנוער
אוסטרליה: מבקשי מקלט במתקני כליאה פתחו בשביתת רעב
המסמכים, מרביתם דוחות אירוע שמילאו אנשי הצוות בנאורו, מכסים את התקופה שבין אוגוסט 2013 לאוקטובר 2015. למרות שילדים מהווים פחות מ-20% מכ-500 השוהים במרכז המעצר, חלקם בתקריות המדווחות גדול בהרבה. במשך תקופה זאת, דווח על 59 תקיפות של ילדים ועל שבעה מקרים של תקיפה מינית. חלק מהתקיפות בוצעו לכאורה על ידי שומרים במתקן, ואילו אחרות על ידי גורמים אחרים.
כמו כן, דווח על 30 מקרים של פגיעה עצמית בקרב ילדים, ו-159 מקרים נוספים של איום בפגיעה עצמית. באחד הדוחות, מספרת מורה בבית הספר של מרכז המעצר כי ראתה ילדה שכתבה בספר צביעה "אני רוצה מוות" ו"אני צריכה מוות". מקרים רבים נוספים מעלים חדש לתקיפה מינית, בעיקר על ידי השומרים במחנה, המועסקים על ידי חברה פרטית, אולם מלבד לתעד אותם בדוחות, למתנדבים ולעובדי הסיוע לא נותר דבר לעשות נגדם.
"אנחנו לא רוצים שום דבר עבורנו, רק שהתינוק שלנו יהיה בטוח"
בדיווח מספטמבר 2014, מורה פנתה למבקשת מקלט צעירה שסייעה לה בכיתה, לאחר שזו החלה לבכות. מבקשת המקלט סיפרה כי היא ביקשה להתקלח במשך ארבע דקות, במקום שתיים בלבד. "הבקשה שלה התקבלה בתמורה להטבות מיניות", כתבה המורה בדיווח. "מדובר בשומר גבר. היא לא ציינה אם זה קרה או לא. השומר רוצה לראות ילד או ילדה מתקלחים".
דיווח אחר מתייחס לילדה שתפרה את שפתותיה, ואחד מהשומרים החל לצחוק עליה. יום לאחר מכן, דווח כי היא "פגעה בעצמה באופן חמור". בדיווח נוסף מתואר כי ילדה מתחת לגיל 10 שוחחה עם חברותיה, ואמרה להן כי היא רוצה לשתות "נוזל יתושים" כדי למות, אולם לאחר מכן טענה כי היא רק צחקה. "היא עוד אמרה שכולם הופכים לפליטים או הולכים לאוסטרליה כי הם חולים או כי יש להם תינוק אבל לא משפחה", נכתב. "היא אמרה שהמדינה שלה מאוד מסוכנת, אז היא רוצה לחזור לשם ולמות".
המסמכים שופכים אור גם על התופעה של לידות במרכז המעצר. בדיווח מחודש יוני 2015, שני עובדים סיפרו כי ביקרו זוג הורים טרי, שאמר להם: "אנחנו רוצים לתת את הילד שלנו ל-Save the Children ואנחנו רוצים למות". זאת, בהתייחסות לארגון הסיוע שעובדיו הוצבו במרכז המעצר. ההורים הוסיפו, על פי הדיווח: "אנחנו לא רוצים שום דבר עבורנו, רק שהתינוק שלנו יהיה בטוח. הוא לא בטוח כאן".
העובדים לא הורשו להישאר יותר מחמישה שבועות
על פי הנהלים האוסטרליים, לעובדי הסיוע של Save the Children היה אסור להישאר בנאורו יותר למשך יותר מחמישה שבועות, בטענה כי השהות שם תפגע בבריאותם הנפשית. אולם שהותם של מבקשי המקלט במקום לא הוגבלה בזמן. ארגוני הסיוע התייחסו לחשיפת המסמכים, וטענו כי היא מצביעה על הצורך הדחוף בשינוי ההתנהלות של אוסטרליה עם מבקשי מקלט, שמדיניותה לא מבטיחה טיפול רפואי או פסיכוסוציאלי נאות.
26 עובדים לשעבר של Save the Children, שחלקם כתבו את הדיווחים שנחשפו היום, טענו בהצהרה משותפת שפרסמו בעקבות חשיפת "גרדיאן", כי מדובר רק "בקצה הקרחון". ג'יין ווילי, מורה לשעבר, הבהירה כי המסמכים לא חושפים את ההיקף המלא של החוויה הקשה של השוהים בנאורו.
נטשה בלוצ'ר, עובדת סוציאלית בכירה בארגון, הבהירה כי אף אחד מהחתומים על ההצהרה לא אחראים להדלפה ולא ידוע להם מהיכן היא הגיעה, אולם החשיפה נתנה להם הזדמנות להשמיע את קולם. "חשוב להבין שלמרות השפה הקלינית והאובייקטיבית שבה השתמשנו במסגרת התפקידים המקצועיים שלנו, הדוחות מתעדים סבל נורא של המשפחות, של הילדים ושל השוהים, ומהווים ראיות חותכות לנזק שנגרם על ידי מעצר מעבר לים", טענה.
ממשרד ההגירה של אוסטרליה נמסר כי המקרים נמצאים בטיפול משטרת נאורו. "חשוב לציין כי תקריות רבות משקפות האשמות חסרות שחר", נטען בהודעת המשרד. תגובה זו מצטרפת לדוחות ולוועדות חקירה רבות של הממשלה האוסטרלית בשנים האחרונות, שלא גררו שינוי מדיניות כלשהו, חרף הצטברות הראיות המדאיגות. "בניגוד למה שהממשלה האוסטרלית מנסה לטעון, אלא לא האשמות שווא, אלא דיווחים אובייקטיביים על תקריות שראינו בעצמנו, ונכתבו במסגרת חובתנו המקצועית", הגיבה סמנתה בטס, עובדת סיוע לנוער, שהעידה בפני אחת מוועדות החקירה של הסנאט האוסטרלי.