מפלגת יש עתיד מתחילה לכרסם בנושא שחרתו על דגלן סיעת המחנה הציוני ומרצ הנושא החברתי. כך עולה מנתוני "המדד החברתי" של המשמר החברתי המתפרסמים היום (רביעי). לפי המדד, שדירג את הסיעות והח"כים השונים על פי אופן הצבעתם או אי-הצבעתם על הצעות חוק חברתיות וכלכליות בכנס הקיץ של הכנסת שננעל בשבוע שעבר, הח"כים של יש עתיד הצטיינו ונכנסו למקומות גבוהים.
בדומה לשנים הקודמות, גם השנה נתפסו רוב המקומות הגבוהים במדד בידי ח"כים ממרצ וממפלגת העבודה, אך השנה נכנס לראשונה נציג של יש עתיד לעשירייה הפותחת. שני ח"כים מהמחנה הציוני, איציק שמולי וחיליק בר, ניצבים עדיין בראש הדירוג. אחריהם מדורג דב חנין (הרשימה המשותפת) אך מיד אחריו מדורג ח"כ מיקי לוי, שזינק מהמקום ה-15 במדד הקודם. כמו כן, שלושה ח"כים נוספים מיש עתיד - חיים ילין, מאיר כהן ויעל גרמן - נכנסו לעשירייה השנייה.
לקריאה נוספת בוואלה! NEWS:
תיעוד: מל"ט של חיזבאללה מפציץ עמדות של המורדים באזור חאלב
כך משיג חמאס כסף: חשיפת שב"כ שופכת אור על המנגנון המתוחכם
"אשת הברזל" ההודית סיימה את שביתת הרעב שלה לאחר 16 שנים
המדד החברתי של המשמר החברתי, המתפרסם מאז 2013, הוא כלי לדירוג חברי הכנסת על פי תרומתם לחקיקה חברתית ושוויונית. הוא בודק את אופן ההצבעה של הח"כים במליאה בנוגע להצעות חוק בנושאים חברתיים, המוגדרות על ידי פעילי המשמר החברתי כמשקפות "מדיניות כלכלית הוגנת, שוויונית ודמוקרטית".
בין ערכי המדד שספג לא פעם ביקורת על כך שהוא מוטה פוליטית לטובת השמאל - אפשר למצוא למשל את הורדת יוקר המחיה, דיור נגיש ושקיפות בהליכים ציבוריים. דירוג חברי הכנסת עולה ככל שהם מצביעים יותר בעד חוקים חברתיים ונגד חוקים אנטי-חברתיים, ולהיפך. החישוב נעשה באמצעות מערכת הקוד הפתוח "כנסת פתוחה", שפיתחה הסדנה לידע ציבורי.
בראש דירוג הסיעות המתפרסם היום נמצאת מרצ, ואחריה, בדירוג כמעט זהה, המחנה הציוני ויש עתיד. בעשירייה הראשונה של המחוקקים החברתיים, אחרי שמולי, בר, חנין ומיקי לוי, נמצא אילן גילאון (מרצ). בראש החמישייה השנייה ניצבת מרב מיכאלי (המחנה הציוני), אחריה תמר זנדברג (מרצ), ולאחר מכן שני חברים נוספים מהמחנה הציוני נחמן שי ויואל חסון.
חברת הכנסת זהבה גלאון היא החברתית ביותר מבין ראשי הסיעות והיא סוגרת את העשירייה הראשונה. בניגוד לכך, במחנה הציוני וביש עתיד דווקא ראשי הסיעות יאיר לפיד ויצחק הרצוג - הן החוליות החלשות, בשל נוכחות נמוכה בהצבעות בכנסת. לפיד מדורג במקום ה-49 והרצוג במקום ה-50 - כמעט אחרונים מבין כלל חברי האופוזיציה.
"מצער לראות שדווקא מי שמתיימרים להנהיג את האופוזיציה כולה מטעם סיעה שמזדהה כחברתית, הם אלו שכושלים בעניין בסיסי כמו התייצבות להצבעות במליאה, שעה שח"כים מן השורה במפלגותיהם נושאים בעיקר הנטל", אמרה מנכ"ל המשמר החברתי, נירית מוסקוביץ'. גם חברי הכנסת ציפי לבני ועמיר פרץ הגיעו לתחתית הדירוג במחנה הציוני, לאחר שנעדרו מהצבעות בנוגע לחופשת לידה לאבות, תחבורה ציבורית בשבת, פיקוח על מחירי מזון לתינוקות ועוד.
מבקרי המשמר החברתי טוענים כי הערכים שלפיהם הוא מודד את ביצועי הח"כים הם ערכים אידיאולוגיים עם הטיה פוליטית ברורה, וכי הוא מתעלם ממציאות פוליטית של קואליציה ואופוזיציה. באופן מובנה, לח"כים מהאופוזיציה יש יתרון בשקלול המדד, שכן המשמעת הקואליציונית מקשה על חברי קואליציה לתמוך או להתנגד לחקיקה כראות עינם. ואכן, את תחתית הרשימה מאיישים חברי כנסת מהקואליציה. במקום האחרון נמצא ח"כ הליכוד החדש יהודה גליק, ויחד עמו בתחתית הרשימה חברי הכנסת מייקל אורן (כולנו), יעקב אשר (יהדות התורה), בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי), נאווה בוקר (הליכוד) ויריב לוין (הליכוד).
הסיעה החברתית ביותר בקואליציה היא "כולנו", ושלושה מחבריה הסיעה דורגו במקומות בינוניים. ח"כ מרב בן ארי, המוגדרת חברת הכנסת החברתית ביותר בקואליציה, מדורגת במקום 51, וחברי סיעתה טלי פלוסקוב במקום 56 ו-58 בהתאמה. השרים החברתיים ביותר הם שר הפנים אריה דרעי (ש"ס) הממוקם במקום 59, שר הבינוי והשיכון יואב גלנט (כולנו) המדורג במקום 61, ושר הדתות דוד אזולאי (ש"ס) שנמצא במקום 67.
"מטרת המעקב והסיקור של הצבעות השרים והח"כים היא ליצור לחץ ציבורי שיזכיר להם שהם נבחרו כדי לקדם חקיקה למען הציבור והחברה הישראלית", אמרה רכזת המחקר של המשמר החברתי, מיכל עדן. "פעמים רבות, ניכר שהח"כים מהקואליציה שהגיעו למקומות גבוהים בדירוג הם אלו שמיעטו להצביע. זו טקטיקה אפקטיבית במבחן התוצאה, אולם אנחנו מצפים מהם להיאבק במשמעת הקואליציונית הגורפת, שמונעת מהם לקדם חקיקה חברתית".