אירום שרמילה, פעילה הודית למען זכויות אדם, סיימה אתמול (שלישי) את שביתת הרעב הארוכה ביותר בעולם לאחר 16 שנים. שרמילה, בת 44, שאכלה לעיני המצלמות בעיר אימפהל, בירת מדינת מניפור במזרח הודו, שוחררה מאשפוז כפוי לאחר שבית המשפט במדינה השתכנע כי היא אכן מתכוונת לסיים את שביתת הרעב שלה, שבזכותה קיבלה את הכינוי "אשת הברזל ממניפור", והושוותה לא אחת למנהיגים אזרחיים כמו מהטמה גנדי ונלסון מנדלה.
"מהיום, סיימתי את הצום שלי. לעולם לא אשכח את הרגע הזה", הכריזה שרמילה, שמתכוונת כעת להיכנס לפוליטיקה ומקווה להיבחר בחודש מרץ הקרוב לראשות ממשלת מניפור. לדבריה, על פי הדיווח בסוכנות הידיעות ההודית, "קראו לי 'אשת הברזל', ואני רוצה להצדיק את השם הזה. אני לא יודעת הרבה על פוליטיקה, והחינוך שלי לא מפואר. אבל אני ההתגלמות האמיתית של המהפכה, ואני רוצה לעזור לעם".
עוד בוואלה! NEWS:
הקרבות בחאלב: "סכנה לשני מיליון תושבים המנותקים ממים ומחשמל"
"משבר חסר תקדים": הממדים המדאיגים של סחר בנשים ניגריות לזנות
בזמן שליוו עורך דין שנרצח: 70 נהרגו בפיגוע בבית חולים בפקיסטן
שרמילה הפסיקה לאכול ב-5 בנובמבר 2000, במחאה על "חוק הסמכויות המיוחדות של הכוחות המזוינים", שמאפשר לכוחות ההודיים להפר זכויות אדם באזורי סכסוך, כמו קשמיר או מדינתה מניפור, במסגרת המאבק נגד ארגונים בדלניים. שביתת הרעב החלה לאחר שעשרה אזרחים ממדינתה נהרגו מירי כוחות הביטחון, במסגרת החוק, המבוסס על החוק הקולוניאלי הבריטי, שמאפשר לצבא להרוג חשודים, לבצע מעצרים ולחפש בבתים כמעט ללא הגבלה או אחריות משפטית.
"אני אעשה כל שביכלותי למען חברה חיובית, והדבר הראשון בחשיבותו יהיה ביטול החוק הדרקוני הזה", הבהירה אתמול. בשבוע שעבר היא הכריזה על כוונתה לסיים את שביתת הרעב, ומקורבה בבלו לויטונגבם מסר לכלי התקשורת כי "האסטרטגיה של המחאה כולה תשתנה. שרמילה תיאבק לשחרור המדינה מאחיזת הצבא ברחובות מניפור". לויטונגבם, פעיל זכויות אדם מוכר, כבר סיפר כי שתי מפלגות אופוזיציה, AAP ו-BJP, כבר הביעו עניין בהצטרפותה של שרמילה לשורותיהן.
עם זאת, מפלגת האופוזיציה הקיצונית "הברית לאחדות חברתית" הפצירה בשרמילה להמשיך את שביתת הרעב שלה, והזהירה אותה מפני הנישואים המתוכננים, על פי הדיווחים המקומיים, לבן זוגה הבריטי למחצה, דזמונד קוטינהו, שלטענת פעילי המפלגה הבדלניים השפיע על החלטתה לסיים את שביתת הרעב, ושורשיו הבריטיים מהווים איום למאבק הבדלני.
בהודעה שפרסמה "הברית לאחדות חברתית", צוין ברמיזה כי "מנהיגים מהפכניים אחרים נרצחו" לאחר שנכנסו לפוליטיקה. לכך השיבה שרמילה: "אני לא מבינה למה כמה קבוצות קיצוניות מתנגדות לכניסתי לפוליטיקה. שיהרגו אותי, כמו שהרגו את מהטמה גנדי בטענות שהוא נגד ההינדו".
היא הואשמה בניסיון התאבדות, שנחשב לעבירה פלילית בחוק ההודי, ולפיכך ניתן היה להזין אותה בכפייה באמצעות צינורית שהוחדרה לאפה. היא הוחזקה בחדר מאובטח היטב בבית חולים מקומי, ונדרשה להתייצב אחת לשבועיים בבית המשפט להארכת מעצרה. מאבקה של שרמילה זכה לתהודה בינלאומית, וארגון זכויות האדם "אמנסטי" הכריז עליה כאסירה פוליטית.
אחיה של שרמילה, אירום סינגהג'יט, סיפר כי כלי תקשורת רבים פנו אליו: "אמרתי לכולם את אותו הדבר. אני לא רוצה לומד דבר לפני שאני מדבר עם שרמילה. אני חקלאי, לא פעיל זכויות אדם". אמה של שרמילה, אירום סקהי דבי, שלא ראתה את בתה מאז שהחלה את שביתת הרעב שלה, מסרה היום: "אני נותנת לה את ברכתי". היא הוסיפה, כפי שאמרה בתה, שהשתיים לא ייפגשו עד שהמשימה של ביטול החוק הצבאי תושלם.
החלטתה של שרמילה על סיום שביתת הרעב מגיעה על רקע דרישה של הממשלה הפדרלית של הודו מכוחות הצבא להפגין איפוק בהתמודדות עם מחאות בקשמיר, הסמוכה למניפור. לפחות 46 בני אדם נהרגו ויותר מ-5,000 במחאות במדינה בחודש האחרון, לאחר מותו של ראש אחד מהארגונים הבדלניים. עם זאת, הממשלה הפדרלית לא הכריזה על כל כוונה לשנות את החוק.
(עדכון ראשון: 22:14)
