פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הגענו לקו האדום: ניצול משאבי הטבע ב-2016 – המהיר בהיסטוריה

      8 באוגוסט הוא היום שבו האנושות השתמשה ב"תקציב" הסביבתי שלה לשנה כולה. ישראל במיקום מאכזב במיוחד בדירוג העולמי. "אנחנו מגדילים את החוב הסביבתי שלנו. בסופו של דבר, זאת בחירה שלנו"

      הגענו לקו האדום: ניצול משאבי הטבע ב-2016 – המהיר בהיסטוריה
      צילום: רויטרס

      (בווידאו: החתימה על הסכם האקלים בפריז)

      האנושות ניצלה מתחילת השנה ועד היום (שני) את "תקציב" משאבי הטבע השנתי שלה – כך עולה מדוח של מכון המחקר הבינלאומי "Global Footprint Network", שבוחן את השימוש במשאבי טבע ברחבי העולם. על פי הנתונים, שנת 2016 היא השנה שבה קצב השימוש במשאבי טבע הוא המהיר ביותר, שבה הגיע רף ניצול כדור הארץ למכסה השנתית כמעט שבוע לפני זה שבשנה שעברה.

      הנתונים של מכון המחקר מבוססים על השימוש במשאבי הטבע על ידי האנושות, בהשוואה ליכולתו של הכדור להתחדש ולייצר מחדש משאבים באותו הזמן. פליטה מוגברת של פחמן דו-חמצני, בכמות שגדולה ממה שיכולים האוקיינוסים והיערות לספוח, וניצול מוגבר של דגה, צמחיה ויערות, הם בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחמרת אופן השימוש במשאבי הטבע.

      "אנחנו ממשיכים להגדיל את החוב הסביבתי שלנו", טען פסקל קנפן, מארגון הסביבה WWF, בדברים שאמר לסוכנות הידיעות הצרפתית. לדבריו, "החל מ-8 באוגוסט, אנחנו חיים על אשראי, כי בשמונה חודשים צרכנו את ההון הטבעי שכדור הארץ יכול לחדש בשנה".

      עוד בוואלה! NEWS:
      הקרחונים נמסים, הבצורת מחריפה: הדוח הקודר על עתיד כדור הארץ
      "מכת מוות למאות אלפי תושבים": מתחם בתי הזיקוק בחיפה יורחב
      ישראל חתמה על הסכם האקלים באו"ם - אך תמשיך לזהם את האוויר

      טביעת רגל אקולוגית לאדם (עיבוד תמונה , AP)

      בשנת 1961 האנושות השתמשה רק בשלושה רבעים ממכסת המשאבים הטבעית, אולם החל משנות ה-70 בני האדם כבר ניצלו יותר מכפי שהכדור מסוגל לחדש. בשנת 1993, על פי הנתונים, היום שבו הגיע רף השימוש במכסה השנתית היה ב-21 באוקטובר, בשנת 2003 היה זה ב-22 בספטמבר, ובשנה שעברה ב-13 באוגוסט. עם זאת, ציינו בארגון כי נרשמה בשנים האחרונות האטה בקצב הגברת השימוש במשאבי הטבע.

      מכון המחקר ציין כי כ-60% מהשפעת האנושות על המערכת הטבעית קשורה לפליטת פחמן דו-חמצני, שעשויה להיות מוגבלת בזכות הסכם האקלים שנחתם בפריז בדצמבר 2015. לדברי מטיס ווקרנגל, מנכ"ל Global Footprint Network, "הסכם האקלים הוא ההצהרה הברורה ביותר עד כה בנוגע לצורך להפחית באופן דרסטי את טביעת הרגל הפחמנית שלנו. בסופו של דבר, זאת בחירה שלנו".

      נתוני הדוח מתייחסים גם למדינות ספציפיות, ומצוינות בו מדינות ספציפיות שהנהיגו מדיניות סביבתית מתקדמת. כך, למשל, קוסטה ריקה ייצרה 97% מהאנרגיה החשמלית שלה ממקורות מתחדשים במשך שלושת החודשים הראשונים של שנת 2016, ומדינות נוספות כמו פורטוגל, גרמניה ובריטניה, התקדמו לקראת הרחבת השימוש באנרגיה ירוקה. סין הציגה תכנית להפחתת צריכת הבשר, שתביא לירידה משמעותית בפליטת גזי החממה.

      באי כנס ועידת האקלים בפריז צופים במפת העולם המציגה את מוקדי ההתחממות הגלובלית, 8 בדצמבר 2015 (רויטרס)
      "ההצהרה הברורה ביותר עד כה". ועידת האקלים בפריז (צילום: רויטרס)

      ישראל, בינתיים, מככבת ברשימת המדינות המזהמות ביותר. בדירוג טביעת הרגל האקולוגית לאדם, ישראל נמצאת במקום ה-12, בין לטביה למונגוליה. את הרשימה מובילות לוקסמבורג, אוסטרליה, ארצות הברית, קנדה וסינגפור. כמו כן, ישראל היא במקום השלישי ברשימת המדינות עם "הגרעון הסביבתי" – שקלול טביעת הרגל האקולוגית ביחס ליכולת ההתחדשות הביולוגית בשטח המדינה – החמור ביותר, עם 1,700%. סינגפור וראוניון מובילות את הדירוג, ואת החמישייה הפותחת משלימות קפריסין ולבנון.