הצעת חוק חדשה שהוגשה לכנסת בשבוע שעבר מבקשת לחייב חוקרי משטרה, מתורגמנים ויומנאים, לעבור הכשרה והסמכה לטיפול בעבירות מין. ההצעה, שהוגשה על ידי ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) בליווי הקליניקה לשינוי מדיניות של בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב ועמותת "ידיד", מבקשת לשנות את המצב כיום, שבו לא קיימת הסמכה מחייבת לחקירת עבירות מין במשטרת ישראל.
על פי הצעת החוק, חקירת תלונה על עבירת מין תיערך רק על ידי חוקר שעבר הסמכה רשמית. תהליך ההכשרה יבוצע על ידי הגוף החוקר, בשיתוף ארגוני סיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית שלהם ניסיון של חמש שנים לפחות. בתום ההכשרה יידרש בעל התפקיד לעבור בחינת גמר כדי לקבל הסמכה כחוקר עבירות מין, והחוקרים המוסמכים ירשמו במאגר מסודר.
לפי תקנות המשטרה הנוכחיות, חוקר עבירות מין מוגדר ככזה שהוסמך לתפקיד על ידי מדור נפגעי עבירות בחטיבת החקירות. עם זאת, חרף הנוהל המשטרתי הרשמי שנקבע ב-2014, ההכשרה בתחום עדיין מתבצעת בהתנדבות בלבד והתקנה אינה מיושמת. כמו כן, מאחר שחוקר עבירות מין אינו מוגדר כמקצוע במשטרה, לא קיים מאגר חוקרים מורשים באופן רשמי, בשונה מתפקיד חוקר עבירות אלימות משפחה - המחייב הסמכה מקצועית.
עוד בוואלה! NEWS:
המליאה אישרה: הורים לא יחויבו לשלם ביטוח נוסף לחוגי הספורט של ילדיהם
ח"כ חזן יודח מוועדה בכנסת עקב תמיכתו בוועידת חקירה: "מורידים ראשים"
הכנסת אישרה: תבוטל חובת לימודי הליבה במוסדות הפטור החרדיים
"אנחנו רוצים להפוך את תחום חקירת עבירות המין למקצוע", הבהיר ח"כ לוי, יוזם החוק. "ממחקר שערכו הסטודנטים בבית הספר לעבודה סוציאלית, עולה כי הנושא פרוץ ויש חוסר חמור בידע. אנחנו רוצים לשנות את המצב, ולאפשר לקורבנות לקבל את השירות המקצועי ביותר".
"תחום עבירות המין מחייב הכשרה ממוקדת, שתאפשר התמודדות מיטבית בחקירה", מסבירה רותי קליין, חברת הקליניקה לשינוי מדיניות באוניברסיטת תל אביב. "הצעת החוק מתייחסת גם לחוויה הרגשית הקשה שעוברים החוקרים במהלך החקירה, שעלולה לשחוק את עבודתם. גם הם יחויבו על פי החוק לקבל טיפול והדרכה".
בפברואר האחרון התקיים בוועדת החוקה, חוק ומשפט, דיון בראשותה של חברת הכנסת מיכל רוזין (מרצ), שעסק בנושא הכשרות חוקרים, פרקליטים ושופטים בנושא עבירות מין. בדיון השתתף עו"ד מאיר-דב ברקוביץ', ראש מדור נפגעי עבירה במשטרת ישראל, והתייחס לסוגיית מאגר החוקרים המוסמכים לנפגעי עבירה. "מכיוון שהכשרה לתחום עבירות המין כיום היא השתלמות שאינה חובה, קשה לעשות מעקב אחר השוטרים המוסמכים", הסביר ברקוביץ', והוסיף: "מספר המשתלמים מדי שנה הוא 25, ומאז השנה שעברה הוא הוכפל".
מלבד הסמכת חוקרים בנושא עבריינות מין, על פי חוק זכויות נפגעי עבירה, זכאי/ת כל מתלוננ/ת לליווי של מתורגמן, בהתאם לצורך. ואולם, במכתב מהמשטרה שנמסר לקליניקה לשינוי מדיניות באוניברסיטת תל אביב בנושא הכשרות המתורגמנים נכתב כי "שירותי התרגום במשטרת ישראל מתקבלים על ידי חברה אזרחית או על ידי שוטרים דוברי שפות, כאשר המטרה העיקרית היא לספק שירותי תרגום לדרישת המשטרה בזמן הקצר והמקצועי ביותר".
בנושא הליך הכשרת המתורגמנים נמסר כי "הכשרת המתורגמנים מוטלת על החברה הזוכה, ולא ידוע לנו האם המתורגמנים עוברים הכשרות בנושא נפגעי עבירה או רב-תרבותיות מטעם החברה".
"אין שום הבנה שמדובר בהליך רגשי מורכב, שצריך לטפל בו ברגישות מסוימת מתוך הכשרה", אמרה קליין בנושא. "מדובר באנשים שחוו טראומות קשות, גם פיזיות וגם מנטליות, וצריך כלים מיוחדים וממוקדים כדי להתמודד עם מורכבות זו".
משטרת ישראל: "הטענות שגויות וחסרות אחיזה במציאות"
מסקר שנערך על ידי מרכז הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית בשנת 2012, אחת מכל שלוש נשים תחווה תקיפה מינית במהלך חייה. לפי נתוני המרכז, מתקבלות בשנה כ-40 אלף פניות מנשים המדווחות על פגיעה מינית. עוד עולה כי כ-20% מהמקרים מגיעים לידי תלונה במשטרה.
על פי נתוני משטרת ישראל, מתוך סך כל התיקים שנחקרים מידי שנה בגין עבירות מין, 68%-75% נסגרים מסיבות שונות חוסר ראיות, עבריין לא נודע, חוסר עניין לציבור ועוד. נתונים אלו משקפים כי נפגעים ונפגעות נרתעים מהגשת תלונה במשטרה וכי אחוז קטן מהתלונות מגיע לידי מיצוי דין.
ממשטרת ישראל נמסר: "משטרת ישראל מנהלת חקירותיה בתחום נפגעי העבירה, באמצעות חוקרים שהוכשרו לכך במסלול מקצועי וייחודי המסמך אותם לחקור עבירות מין על פי דיון וברגישות המתבקשת. לפיכך, הטענות שגויות וחסרות אחיזה במציאות. מקורן השגוי של הטענות הממוחזרות באופן מגמתי, מתבסס על פרשנות מעוותת שניתנה לציטוט חלקי וקטוע מפי קצין משטרה בכנסת, באופן שהוצא מהקשרו".