הוחמר עונשו של האנס יניב נחמן: ירצה שנת מאסר במקום עבודות שירות

בית המשפט העליון קיבל הבוקר (שני) פה אחד את ערעור הפרקליטות שהוגש בפברואר עקב עונש קל שקיבל איש חיי הלילה יניב נחמן, שהורשע במסגרת הסדר טיעון בבית המשפט המחוזי בתל אביב בעבירות של אונס ומעשה מגונה. במקום עבודות שירות ומאסר על תנאי שנגזרו עליו בתחילה, דן אותו העליון לשנה וחצי של מאסר בפועל. נחמן כבר נשא חצי שנת מעצר בזמן ההליך המשפטי, ולכן נותרה לו שנה שבה יחל לשאת ב-4 בספטמבר בכלא ניצן ברמלה.

"המקרה שלפנינו אכן נמנה על אותם מקרים חריגים המצדיקים את התערבותו של בית משפט זה, שכן מצאתי כי מתחייבת החמרה בעונש המאסר בפועל שהושת על המשיב", כתב השופט סלים ג'ובראן בפסק הדין. "המשיב הורשע בעבירת אינוס ובעבירת מעשה מגונה בכוח, בשל כך שנשכב על המתלוננת, פישק את רגליה ומישש את גופה – אף שביקשה ממנו כי יקום וניסתה לדחוף אותו מעליה", ציין ג'ובראן, והוסיף כי לאחר מכן החדיר נחמן את אצבעו לאיבר מינה של המתלוננת בניגוד להסכמתה".

עוד בנושא:
המתלוננת במשפט אונס זועמת על שביתת הפרקליטים: "רק קולו של האנס יישמע"
המתלוננת במשפט אונס זועמת על שביתת הפרקליטים: "רק קולו של האנס יישמע"
המדינה ערערה על העונש הקל של האנס יניב נחמן: "נדרש מאסר בפועל"

ג'ובראן אמר כי "במקרים דומים למקרה שלפנינו ואף קלים ממנו, נגזרו עונשי מאסר בפועל שהיו משמעותיים יותר – ואף בפער ניכר. העונש שהושת על נחמן בסופו של יום, אינו תואם את מדיניות הענישה הנהוגה ואינו מתיישב עם פסיקתו של בית משפט זה. הפגיעה בגופה, בנפשה ובכבודה של אישה בעת קיום יחסים מיניים שלא בהסכמתה מחייבת הטלת עונש מאסר מאחורי סורג ובריח".

השופט הבהיר כי "ההיכרות המוקדמת בין המשיב למתלוננת, הסכמתה הראשונית למערכת היחסים המינית והעובדה כי השניים קיימו בעבר יחסי מין בהסכמה, הן אינן בגדר נסיבות מקלות הקשורות בביצוע העבירה ואין בהן כדי להפחית מחומרת מעשיו". עוד הדגיש כי "זכותה של כל אישה לשינוי לבבות, והסכמתה ליחסים בנקודת זמן אחת אין בה משום היתר לכפות על גופה מעשים המנוגדים לרצונה בנקודת זמן אחרת, והיא אינה מפחיתה – ולו קמעה – מחומרתם של המעשים המאוחרים".

הפרקליטות דרשה להחמיר באופן משמעותי את עונשו של נחמן וטענה כי אין הלימה בין חומרת מעשיו לעונש הקל שנגזר עליו. "בית המשפט קבע כי מתחם הענישה ההולם נע בין ארבע לשש שנות מאסר, אך שגה באופן מהותי כשציין שאין הכרח שמאסר זה יהיה כולו מאסר בפועל. המדינה סבורה שפרשנות זו משמעה שהרף התחתון של מתחם הענישה הינו מאסר על תנאי בלבד והיא אינה הולמת את חומרת העבירות", נכתב בערעור המדינה.

כמו כן, בערעור הודגש כי עונש הולם יהיה מאסר בעל השפעה על נחמן. "עבירת האינוס היא עבירה חמורה, שפגיעתה קשה. החומרה היתרה בעבירה זו טמונה בראש ובראשונה ברכיבים של הפקעת הרצון החופשי של נפגע העבירה, הפגיעה באוטונומיה שלו, החדירה לגופו, והפגיעה הקשה בכבוד האדם שלו", צוין. "לפגיעות אלה ישנן השלכות ארוכות טווח על נפגע העבירה. רכיבים מהותיים אלה של פגיעה מתקיימים בכל מקרה ומקרה של עבירת האינוס, בלי קשר למידת האלימות שהופעלה בעת ביצוע העבירה, וגם כאשר בין העבריין לנפגע העבירה היה קשר מיני קודם".

לפיכך, טענה הפרקליטות, "עקרון ההלימה מחייב כי בשל עצם הפגיעה בערכים מוגנים אלה, גם כשלא מצטרפים אליה רכיבים נוספים של אלימות פרט לפגיעה המינית עצמה, ייקבע כי הרף התחתון של מתחם העונש ההולם בשל עבירת אינוס, לא יפחת מעונש מאסר משמעותי בפועל". במסגרת ההליך המשפטי עד כה שהה נחמן במעצר בית במשך חצי שנה עד ששוחרר.

בכתב הערעור תקפה המדינה בין היתר את המשקל הרב שנתן בית המשפט לכך שהמתלוננת שמרה על קשר עם נחמן לאחר שנעשו העבירות, כשבפועל התמצה הקשר לדבריה בהתכתבות שולית בפייסבוק. כמו כן, על גזר הדין נמתחה ביקורת ציבורית נוקבת, שכוונה בעיקר נגד השופט ציון קאפח. עם זאת, נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור העניקה גיבוי פומבי לקאפח ואמרה כי לא ייתכן ששופט יהיה נתון למתקפה רק בשל גזר דין הנתפס כמקל.

נגד נחמן הוגש במקור כתב אישום בגין שבהם יוחסו לו שלושה מעשי אונס, ניסיון אונס, שני מעשים מגונים בנסיבות אינוס כלפי שלוש נשים, וכן עשרות מקרים של פגיעה בפרטיות והטרדה מינית של שתי נשים נוספות. במהלך החקירה במשטרה נטען כי נחמן השתמש בסם אונס באופן שיטתי, אך סוגיה זו לא נכללה בכתב האישום שהוגש נגדו מפני שלא ניתן היה להוכיח את השימוש בסם בבדיקות מעבדה.

לפני שהחל שלב ההוכחות בתיק, הגיע נחמן להסדר טיעון עם הפרקליטות וכתב האישום בעניינו שונה באופן בולט, כך שכלל רק עבירה אחת של אונס ושל מעשה מגונה בכוח, שנגעו למתלוננת רוני ריבר שעמה הייתה לו היכרות מוקדמת. ההסדר גלל הודאה, אך לא כלל הסכמה בעניין העונש.