פרקליטות המדינה הגישה הבוקר (שלישי) ערעור לבית המשפט העליון נגד העונש הקל שקיבל איש חיי הלילה יניב נחמן, שהורשע במסגרת הסדר טיעון בבית המשפט המחוזי בתל אביב בעבירות של אונס ומעשה מגונה בכוח אך נידון לשישה חודשי עבודות שירות בלבד. הפרקליטות דורשת להחמיר באופן משמעותי את עונשו של נחמן וטוענת כי אין הלימה בין חומרת מעשיו לעונש הקל שנגזר עליו. זאת, לאחר שבהסדר הטיעון סוכם בין הצדדים על העבירות שביצע נחמן, בהן הודה, אך לא העונש. כמו כן, ביקשה המדינה לעכב את תחילת ביצועו של העונש שנגזר על נחמן.
"בית המשפט קבע כי מתחם הענישה ההולם נע בין ארבע לשש שנות מאסר, אך שגה באופן מהותי כשציין שאין הכרח שמאסר זה יהיה כולו מאסר בפועל. המדינה סבורה שפרשנות זו משמעה שהרף התחתון של מתחם הענישה הינו מאסר על תנאי בלבד והיא אינה הולמת את חומרת העבירות", לשון ערעור המדינה.
לקריאה נוספת:
גזר הדין של יניב נחמן: בעיטה בפרצופן של נפגעות תקיפה מינית | דעה
בערעור, שהוגש על ידי מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, ג'ואי אש, נכתב כי עונש הולם יהיה מאסר משמעותי. "עבירת האינוס היא עבירה חמורה, שפגיעתה קשה. החומרה היתרה בעבירה זו טמונה בראש ובראשונה ברכיבים של הפקעת הרצון החופשי של נפגע העבירה, הפגיעה באוטונומיה שלו, החדירה לגופו, והפגיעה הקשה בכבוד האדם שלו. לפגיעות אלה ישנן השלכות ארוכות טווח על נפגע העבירה. רכיבים מהותיים אלה של פגיעה מתקיימים בכל מקרה ומקרה של עבירת האינוס, בלי קשר למידת האלימות שהופעלה בעת ביצוע העבירה, וגם כאשר בין העבריין לנפגע העבירה היה קשר מיני קודם. לפיכך, עקרון ההלימה מחייב כי בשל עצם הפגיעה בערכים מוגנים אלה, גם כשלא מצטרפים אליה רכיבים נוספים של אלימות פרט לפגיעה המינית עצמה, ייקבע כי הרף התחתון של מתחם העונש ההולם בשל עבירת אינוס, לא יפחת מעונש מאסר משמעותי בפועל".
בכתב הערעור תוקפת המדינה בין היתר את המשקל הרב שנתן בית המשפט לכך שהמתלוננת שמרה על קשר עם נחמן לאחר ביצוע העבירות, כשבפועל התמצה הקשר לדבריה בהתכתבות שולית בפייסבוק. במסגרת ההליך המשפטי עד כה שהה נחמן במעצר בית במשך חצי שנה עד ששוחרר.
גזר הדין זכה לביקורת ציבורית נוקבת, בעיקר נגד השופט ציון קאפח. עם זאת, נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור העניקה גיבוי פומבי לקאפח ואמרה כי לא ייתכן ששופט יהיה נתון למתקפה רק בשל גזר דין הנתפס כמקל.