פדרו לוקה חי במערה בצפון ארגנטינה זה 40 שנה. הגבר בן ה-79 הצליח לשרוד ללא מים זורמים או חשמל במערה הנמצאת בהר בצפון מחוז טוקומן. כשהוא נעשה רעב, הוא לוקח את הרובה שלו ויוצא לצוד או יורד במשך שלוש שעות במורדות ההר ליישוב הקרוב ביותר, סאן פדרו דה-קולאלו. כתב סוכנות אי-פי טיפס למערתו והביא את סיפורו של האיש שהפך במרוצת השנים לאגדה באזור.
נחל הוא מקור המים העיקרי של לוקה. "מדובר במים השופעים הטהורים ביותר שיש", הוא טוען. עם חבריו למערה נמנים 11 תרנגולים ושתי עזים שפועות בצד ההר במהלך היום וחוזרות בלילה בחיפושן אחר מחסה מפני הפומות והטורפים האחרים. קריאות התרנגולים מעירים אותו בסביבות השעה 3:00 לפנות בוקר, אז הוא מתחיל את יומו בהקמת מדורה. "האש קסומה", סיפר בעוד עשן מילא את פנים המערה.
עוד בוואלה! NEWS:
האפיפיור פרנציסקוס: "אין להשוות בין האסלאם לטרור"
טראמפ: ייתכן שעל ארה"ב להכיר בסיפוח חצי האי קרים לרוסיה
אחרי גל הפיגועים: דאעש מסביר למערב "למה אנחנו שונאים אתכם"
מעמדו ביישוב סאן פדרו דה-קולאלו הוביל לכך שלעתים מתיישביו נותנים לו אוכל ואספקה. אחרת, הוא קונה נרות, שמרים ותירס באמצעות כספי הפנסיה שלו, שמסתכמים במאה עד 200 דולרים, שאותם הוא אוסף ממשרד הדואר המקומי. הגאדג'ט הטכנולוגי היחיד שברשותו הוא רדיו קטן המופעל בסוללה, אולם הוא מתקשה לכוון את התחנות בשל חוסר הקליטה במעלה ההר.
בכל יום, מטפס לוקה במשך שלוש שעות על ההר התלול כדי להגיע למערתו. אף שנותרו לו רק שיניים בודדות ופגעי מזג האוויר ניכרים היטב על עורו, הוא נראה צעיר יותר מכל אדם אחר בן כמעט 80.
לוקה מספר כי מאז ומתמיד רצה להתגורר בבידוד בטבע, אפילו כשהיה ילד. הוא גדל עם סבו ביישוב שבמורדות ההר, שאותו עזב לראשונה בגיל 14 כדי לטייל בצפון ארגנטינה ולעבוד בהובלת פחם לבוליביה. בסופו של דבר חזר לאזור ולמערה.
הדיווחים על חייו המבודדים קנו לו שם ולעתים מבקרים אותו תיירים וילדים כחלק מטיולי בית ספר. "מעולם לא שאלתי את עצמי למה בחרתי לגור פה", הודה. "הייתה עוד מערה באזור אבל העדפתי את זו. לפעמים, אני חושב שהייתי רוצה לטייל בעולם, לראות את אירופה למשל. אבל יש המון ים בינינו ולחצות אותו יארך זמן רב".
