(מפגינים למען אורון שאול חוסמים משפחות אסירי חמאס בכלא נפחא)
קשה לומר בשלב זה אם ההחלטה הישראלית לאפשר לקטאר לשלם את משכורות פקידי חמאס ברצועת עזה תקפה לחודש יולי בלבד - או שדוחא, בהסכמת ירושלים, תמשיך לעשות זאת גם בחודשיים הבאים. ישראל הרשמית מסרבת להתייחס למהלך הזה ולפרסם פרטים לגביו, על אף שלכאורה נדרשת הייתה שקיפות מלאה מצד הממשלה לנוכח צעד שכזה. בכל זאת, שינוי כיוון דרמטי, משמעותי ומהותי במדיניות כלפי חמאס מצריך הסברים לציבור.
האמנם ייתכן שממשלת ישראל, שהתנגדה בחריפות לתשלום משכורות פקידי חמאס בקיץ 2014 ערב מבצע "צוק איתן", ששר החוץ שלה דאז אביגדור ליברמן איים לסלק את שליח האו"ם למזרח התיכון רוברט סרי מאחר שניסה להסדיר תשלום משכורות אלה, ושדחתה הצעה להפסקת אש במהלך אותה מלחמה על בסיס תשלום משכורות הפקידים, מסכימה כעת למהלך הזה?
והאם יעלה על הדעת ששר הביטחון כיום, אותו ליברמן שהבטיח לפני כחודשיים לחסל את איסמעיל הנייה אם גופות החיילים לא יוחזרו, יסכים לכך ש-40 אלף פקידי חמאס, בהם הנייה עצמו, יקבלו משכורות ביולי תודות לממשלתו בעוד אנשי הארגון ממשיכים להחזיק בגופות אורון שאולי והדר גולדין?
לקריאה נוספת:
פוקימון עצוב בין ההריסות: הילדים הסורים שרוצים שתמצאו גם אותם
ישראל קורצת לחמאס ומוכיחה שהיא חזקה בעיקר על אבו מאזן
דבר אחד ברור - אם המהלך הקטארי-ישראלי אכן ייצא לפועל ויימשך גם בעתיד הוא יכול בהחלט למנוע מלחמה קרובה בעזה. יש פער עצום בין חמאס שיכול לשלם משכורת מלאה לאנשיו לבין ארגון שמנסה בכל חודש לגרד יש מאין כדי שלא לייצר תסיסה ותסכול ברצועה. התסיסה הזו מבעבעת גם לאחר המחווה "הדרמטית" של טורקיה והכנסת כמה משאיות עם סיוע הומניטרי.
פקידי ממשל חמאס מתקשים להתפרנס והלחץ על הנהגת הארגון לפעול כדי לשנות את הסטטוס-קוו לא פוסק לרגע. אם ישולמו משכורותיהם של פקידים אלה, הלחץ על הנהגת חמאס, לפחות זמנית, יהיה הפוך: לא לייצר הסלמה או שינוי שיביאו לפגיעה בתשלום המשכורות. אפילו הצמרת הצבאית של חמאס, בראשות יחיא סינוואר ומוחמד דף תתקשה לנמק מדוע יש צורך בהסלמה, דווקא כאשר המשכורות משולמות ולאנשים יש יותר אוכל בבתים.
לצד ההתפתחות בסוגיית המשכורות יש עוד שני שיקולים שעשויים לעכב את המלחמה הבאה בעזה. ראשית, הבחירות לצמרת הארגון, למועצת השורא והלשכה המדינית, שכבר החלו. לפחות בתיאוריה, מנהיגי חמאס זקוקים לשקט מסוים בשעת התנהלות מערכת בחירות שכזו. הבעיה היא שעלול להתרחש גם תהליך הפוך: מישהו מהצמרת הצבאית שירצה לקדם עצמו בבחירות להנהגה המדינית - כמן סינוואר, מרוואן עיסא ואחרים - יתפתה לחשוב שהסלמה בשטח מול ישראל דווקא תשרת אותו ואת חבריו בבחירות הפנימיות בארגון, ולכן ינסה לייצר אסקלציה.
השיקול השני, המשמעותי יותר, הוא הבחירות המקומיות. אם לא יחולו שינויים, ייערכו באוקטובר הקרוב, בפעם הראשונה מאז ההפיכה בעזה ביוני 2007, בחירות מקומיות בגדה ובעזה בהשתתפות שני הארגונים היריבים חמאס ופתח. כל אחד יפקח על האזור שלה: חמאס ברצועה ופתח בגדה. חמאס, שזוכה כעת לפופולריות יוצאת דופן בגדה ולתמיכה נאה בעזה, החליט בצעד חריג להשתתף בבחירות ויתרה מכך - להטיל את מלוא כובד משקלו כדי לוודא את ניצחונו במועצות המקומיות השונות.
מלחמה מול ישראל, לא רק שתשבש את המהלך הזה, אלא עלולה גם להסתיים בתבוסה צבאית של הארגון. קשה לשער שחמאס מוכן לקחת הימור שכזה כעת. על פי כל ההערכות והסקרים בצד הפלסטיני, הבחירות המקומיות ישקפו את העלייה בכוחו של החמאס. כלומר, ישנו סיכוי יותר מסביר שפתח יובס. ואז נשאלת השאלה: מה גרם לרשות הפלסטינית ופתח להסכים למהלך שכזה?
"חמאס יזכה ללגיטימציה מחודשת כשחקן פוליטי בגדה"
פתח והרשות לא העריכו נכונה את חמאס ולא הבינו את האווירה בעזה", אמר חליל שקאקי, שעומד בראש מכון "המרכז הפלסטיני לחקר סקרים ומדיניות". בשיחה עם וואלה NEWS הסביר מי שנחשב לסוקר הפלסטיני המפורסם ביותר כי "ההערכה השגויה הייתה שחמאס לא ירצה להשתתף בבחירות המקומיות. ברשות ובפתח חשבו שזה יהיה כמו ב-2012, כלומר שחמאס לא ישתתף בבחירות המקומיות בגדה ולא רצה בחירות בעזה. לא היה דיון רציני מה יקרה אם חמאס יתנהג לא כמו חמאס".
שקאקי הוסיף כי השינוי הגיע בעקבות ההודעה של ראש הממשלה הפלסטיני ראמי חמדאללה והשר לעניינים מקומיים ולפיה "הגיע זמן הבחירות. הרשות אמרה שהיא מעוניינת בכך ואז חמאס הפתיע ואמר שהוא מוכן לקיום בחירות בשני המקומות, בגדה ובעזה. חמאס ושאר הארגונים בעזה ביקשו לשבור את הבידוד הפוליטי שבו הם נמצאים".
איזה השלכות יהיו לבחירות האלה?
"אם הבחירות אכן ייצאו לפועל ויתקיימו בהצלחה, יהיו לחצים גדולים על חמאס ופתח לקיים בחירות כלליות, לפרלמנט ולנשיאות. הגורם השני, אפילו משמעותי יותר, הוא שחמאס יזכה ללגיטימציה מחודשת כשחקן פוליטי בגדה. זה לא קיים מאז יוני 2007. הוא יהיה שוב גורם פוליטי רשמי ומקובל. דבר שלישי, בעצם קיום בחירות בגדה ובעזה במצב הנוכחי יש למעשה לגיטימציה של שלטון חמאס בעזה. אלו השלכות מחויבות המציאות, חשובות ודרמטיות".
מהסקר האחרון של שקאקי עלה כי כשני שלישים מהפלסטינים היו רוצים שיו"ר הרשות אבו מאזן יתפטר. הוא עצמו אינו אופטימי באשר לסיכויים של פתח בבחירות למועצות המקומיות. "ברצועת עזה חמאס יתנהל בשיטתיות ובאגרסיביות", אמר. "מדובר בסך הכול ב-25 מועצות מקומיות ולנוכח הפיצול בפתח, חמאס צפוי להישגים משמעותיים מאוד. אולי לא בניצחון גורף בכל המועצות, אבל בהחלט ברובן. בגדה יש יותר מ-500 מועצות. גם כאן פתח מפוצל, אבל פה הסיפור קצת שונה".
לדבריו, "מוסא אבו מרזוק (סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס, א"י) כבר הודיע שחמאס לא ישתתף באופן רשמי בבחירות המקומיות בגדה (כלומר לא יהיו מועמדים שהם אנשי חמאס מובהקים שירוצו תחת דגל הארגון). מכאן שיהיו הרבה מועמדים עצמאיים שיזכו לתמיכת חמאס. להערכתי, ואין לי סקר שערכתי בנושא, פתח ינצח ברבים מהאזורים הכפריים".
בערים הגדולות של צפון הגדה כמו טול כרם, ג'נין, קלקיליה - פתח יכול לנצח, לפי שקאקי. "בשכם ובערים שמדרום לה המועמדים העצמאיים שיזכו לתמיכת חמאס בהחלט בעלי סיכוי טוב יותר לנוכח אי-שביעות הרצון של התושבים מהרשות", הוסיף. "בסך הכל, לחמאס ולמועמדים העצמאיים יהיה סיכוי טוב יותר להערכתי לנצח את פתח בערים הגדולות".
ולמה זה צריך בכלל לעניין את הציבור הישראלי אם מתקיימות בשטחים בחירות מקומיות או לא? התשובה פשוטה למדי. הבחירות הללו נותנות יותר מאינדיקציה למה שעתיד להתרחש בבחירות כלליות. אז מלחמה בעזה אולי מתרחקת, אך כוחו של חמאס רק צפוי לעלות.