ישראל קורצת לחמאס – ומוכיחה שהיא חזקה בעיקר על אבו מאזן

אתמול היה זה תורו של איסמעיל הניה, לשעבר ראש ממשלת חמאס ומי שעשוי להפוך לראש הלשכה המדינית שלה בחודשים הקרובים, להודות לנותני החסות הרשמיים של הארגון. הניה התייצב לריאיון בערוץ הלוויין של קטאר כדי להביע את הערכתו למחווה יוצאת הדופן של אמיר קטאר, תמים בן חמד א-ת'אני, שישלם החודש את משכורותיהם של פקידי ממשלת חמאס ברצועה.

למעשה, מאז המהפכה השנייה במצרים, יוני 2013, עשרות אלפי פקידי ממשל אינם מקבלים משכורת מלאה. בשלוש השנים האחרונות הם קיבלו לעתים שליש משכרם, ולפרקים מחצית. הפעם קטאר החליטה לשלם את המשכורת כולה.

הניה שכח להודות לעוד גורם חשוב: ממשלת ישראל, בראשות בנימין נתניהו ושר הביטחון אביגדור ליברמן, שהסכימו לתשלום משכורות פקידי חמאס דרך קטאר. כן, אותו ליברמן שהבטיח רק לא מכבר לחסל את הניה בתוך 48 שעות אם לא יושבו גופות החיילים הנעדרים, הסכים כעת כי הכסף, שנאמד בכ-113 מיליון ריאל סעודי (כ-31 מיליון דולר) יועבר לידי חמאס. קשה להאמין, אבל השהייה בקריה עשתה כנראה את שלה: ליברמן כשר ביטחון מסכים לדברים שהתנגד להם נחרצות - לא רק כחבר אופוזיציה, אלא אפילו כשר החוץ.

לקריאה נוספת:
"פרחי פלסטין": כך מכין חמאס את נשות הרצועה לעימות עם ישראל
כשהאויב מגיח מאחור: האיום החדש על לוחמי צה"ל ליד עזה
"פייסבוק תומכת בכיבוש": נסגרו עשרות עמודים המזוהים עם חמאס

למי שזכרונו מתעתע בו, סוגיית המשכורות של פקידי חמאס היתה אחת הסיבות לפרוץ המלחמה האחרונה בעזה, מבצע "צוק איתן", שגבתה את חייהם של כ-2,100 פלסטינים ושל 73 ישראלים. יתרה מכך, ישראל סירבה במהלך המלחמה להצעה אמריקנית/קטארית להפסקת אש שהעבירה צמרת חמאס בדוחא, דרך שר החוץ של ארצות הברית ג'ון קרי, שכללה בין היתר את פתרון משבר המשכורות.

אחת הסיבות המרכזיות שהניעו את חמאס להסכים באפריל 2014 למהלך של ממשלת פיוס (בישראל התעקשו לכנותה "ממשלת אחדות", על אף שלא ישב בה אפילו נציג אחד של חמאס), זו שגרמה כאן כמעט למלחמת עולם נגד יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, היתה חוסר יכולתו של הארגון לשלם את משכורות פקידי חמאס. זה החל במהלך המצרי לחסום את המנהרות מסיני לעזה, בקיץ 2013. בתוך כמה חודשים מצא את עצמו חמאס בלי מקור ההכנסה המרכזי שלו – המסים על המנהרות. גם תזרים המזומנים מחו"ל נעצר פיזית בשל הפעולות המצריות על הגבול עם עזה.

לחמאס לא היה מקור הכנסה משמעותי נוסף, ובמצוקתו הסכים לפרק את ממשלת חמאס ברצועה, למנות ראש ממשלה מטעם אבו מאזן שיחליט מי יהיו שריו - בלי שאף אחד מבכירי חמאס יישב בה - ובלי שלארגון תהיה מעורבות במדיניות הממשלה החדשה. במלים אחרות, היה זה הסכם של כמעט כניעה, לפחות במישור הסמלי. אולם חמאס דרש שני דברים: כוחות הביטחון שלו ימשיכו לפעול ללא הפרעה בעזה, וכי אבו מאזן ישלם את משכורות פקידי הממשלה ברצועה, ובכלל זה את של אנשי הזרוע הצבאית. בסך הכול, יותר מ-40 אלף בני אדם, רבים מהם מוגדרים על פי חוק טרוריסטים.

אבו מאזן הרכיב אז ממשלת פיוס בראשות ראמי חמדאללה, ללא נציגים של חמאס. אולם הוא טען כי נדרשים לו חודשים ארוכים על מנת לוודא שכל מי שמופיע ברשימות חמאס כ"פקיד", אכן ראוי לתשלום משכורת. המצוקה בעזה הלכה וגברה באותם שבועות מאחר שאף אחד לא שילם משכורת לפקידים. חמאס ניסה לייצר מנופי לחץ על אבו מאזן וסירב לשלם. יו"ר הרשות שמח על ההזדמנות לייצר משבר ברצועה.

המצוקה הובילה את צמרת חמאס לשקול מהלכים צבאיים נגד ישראל ואף להשמיע את האזהרות הללו לכל מי שרצה לשמוע. אחד הגורמים שהתריעו על כך, היה שליח האו"ם דאז למזרח התיכון, רוברט סרי. הוא דיבר על כך עם הצד הישראלי ובין היתר ניסו גורמים קטארים ואחרים, לבחון דרכו את האפשרות לשלם את משכורות פקידי חמאס שאינם חברי הזרוע הצבאית. מהלך זה, שסרי אפילו לא הוביל, גרם לזעם בלשכת שר החוץ הקודם ליברמן. הוא ראה בכך ניסיון בוטה להעביר כספים לחמאס ויצא במתקפה קשה נגד סרי, שכללה איום לאסור על כניסתו לישראל והכרזה עליו כאישיות בלתי רצויה. משבר המשכורות לא נפתר, כאמור, והמצוקה בעזה הייתה לאחד הגורמים המרכזיים והמשמעותיים בפרוץ המלחמה כמה שבועות אחר כך.

עתה, מתברר על פי הדיווח בעיתון הפלסטיני "אל קודס", ישראל הסכימה לבקשה של קטאר להעביר את המשכורות לפקידי חמאס. זה יתבצע אמנם דרך הרשות הפלסטינית, אולם בשורה התחתונה ממשל חמאס יקבל בחודש יולי את כל מה שישראל סירבה לו במשך שנים. לא ברור אם הדבר כולל את משכורת חברי מנגנוני הביטחון של חמאס בעזה. ההחלטה הזו נשמעת לאוזן הישראלית "הממוצעת" כעניין שולי וזמני. אולם יש לה השלכות לא פחות מדרמטיות: במובנים רבים, ישראל שוב מכירה בממשל חמאס ומנציחה אותו. היא זקוקה לארגון, ובהסכמתה שולחת מסר ברור לצמרת הארגון בחו"ל ובעזה שפניה לעסקים עם חמאס ולא למלחמה.

מהלך זה יחזק את הארגון באופן משמעותי בתוך הרצועה וכן בגדה המערבית, שם מצבו חזק גם כך. לכך גם צריך להוסיף את ההתקרבות האחרונה לטורקיה של רג'פ טייפ ארדואן, בעלת הברית של חמאס. היתרון הגדול של מהלך זה, הוא שסכנת המלחמה בין ישראל לחמאס ברצועה מתרחקת באופן משמעותי.

כל זה מתרחש כשברקע מתחילה ההערכות של שתי המפלגות היריבות, חמאס ופתח, לבחירות המקומיות. חמאס הודיע לא מכבר כי בכוונתו להשתתף בבחירות המקומיות בגדה ובעזה, המתוכננות להתקיים בסתיו. הוא אף פרסם בימים האחרונים סרטונים הקוראים לציבור תומכיו ללכת להירשם בפנקס הבוחרים לקראת הבחירות. במלים אחרות, גיוס כללי.

לחמאס יש כמובן סיבה טובה לעשות זאת. אפשר להניח שלנוכח מצבו הבעייתי כל כך של הפתח בגדה ולנוכח ההתחזקות של חמאס שם, וכעת בעקבות תשלום המשכורות גם ברצועה, צפוי הארגון להשיג הישג משמעותי בבחירות הללו. ממשלת ישראל תירשם כמי שסייעה לו במהלך זה. לכן אולי זו ההזדמנות להעביר מסר לאיסמעיל הניה: אתה יכול להיות קצת יותר לארג', ולהודות גם לממשלת ישראל.

ליברמן ומתאם פעולות הממשלה בשטחים, אלוף יואב (פולי) מרדכי, סירבו להגיב.