תומך בהסכם שלום אזורי - אבל קורא לכיבוש עזה: מה יעשה ליברמן בביטחון?

כאשר משה יעלון מונה לשר הביטחון בשנת 2013, עמדותיו ברוב הסוגיות המדיניות והביטחוניות שעל סדר היום היו מוכרות לציבור. יעלון שירת במשך שלושה עשורים בצה"ל, כיהן כרמטכ"ל וכראש אמ"ן, ופרסם ספר אוטוביוגרפי שבו פירט את עיקרי משנתו. התנגדותו להקמת מדינה פלסטינית מטעמים ביטחוניים הייתה ידועה היטב, וכך גם עמדתו המתונה, בוודאי ביחס לקודמו בתפקיד אהוד ברק, בנושא תקיפה של ישראל נגד מתקני הגרעין של איראן.

הדברים קצת פחות ברורים כאשר מדובר במחליפו המיועד של יעלון, יו"ר ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, שצפוי להפוך בעוד כמה ימים לשר הביטחון החדש של ישראל. ליברמן שירת שנה בלבד בצה"ל, ובשני העשורים שבהם הוא נמצא בפוליטיקה, עמדותיו המדיניות והביטחוניות ידעו לא מעט תהפוכות. מי שבתחילת העשור הקודם תמך בטרנספר לפלסטינים ואיים שישראל תפציץ את סכר אסואן, מיתג את עצמו מחדש בשנים האחרונות כמי שתומך ב"הסכם שלום אזורי" בין ישראל למדינות ערב, ואף מחמיא ליוזמת השלום הסעודית, שאותה כינה בשנת 2007 "מתכון להשמדת ישראל".

עוד בנושא:
המשא ומתן נמשך: פערים מול האוצר מעכבים את החתימה על ההסכם
הרצוג קרא ליעלון וללוי-אבקסיס להצטרף למחנה הציוני
נתניהו שוחח עם יעלון: "שום דבר עדיין לא סגור"

גם בנושאי ביטחון גרידא, ליברמן הפגין לאורך הקריירה שלו גמישות מחשבתית רבה. כך למשל בשנת 2012, כאשר הוא ונתניהו רצו יחדיו במסגרת הרשימה קצרת הימים הליכוד-ביתנו, ליברמן תמך בגישה מאופקת ומרוסנת תוך כדי מבצע "עמוד ענן", שבמהלכו נמנע צה"ל מפלישה קרקעית לרצועת עזה. "גם עוצמה היא איפוק", הצהיר ליברמן באותה תקופה, אמירה המתכתבת עם קביעתו המפורסמת של ראש הממשלה המנוח אריאל שרון שלפיה "איפוק הוא מרכיב של כוח".

חלפו פחות משנתיים ממועמד האמירה האחראית-ממלכתית הזו של ליברמן, והגיע מבצע "צוק איתן". יום לפני שהחל המבצע ליברמן פירק את השותפות הפוליטית עם נתניהו, ומאותה נקודה ואילך הוא עסק במתקפה בלתי פוסקת על התנהלותו הביטחונית של ראש הממשלה - בעודו הוא מכהן כשר החוץ שלו. ליברמן קרא לכבוש מחדש את רצועת עזה ולהפיל את שלטון חמאס. "המבצע צריך להסתיים כאשר צה"ל נמצא בכל רצועת עזה", הכריז. נתניהו ויעלון דחו על הסף את הקביעה הזו. מעניין יהיה לראות אם ליברמן יתעקש עליה בפעם הבאה שישראל תיגרר ללחימה ברצועה.

בבחירות האחרונות ליברמן יצא בקמפיין שהבטיח "עונש מוות למחבלים", מדיניות שאותה הוא דורש מראש הממשלה נתניהו גם כעת במסגרת המשא ומתן על כניסתו לקואליציה. במערכת הביטחון לא מתלהבים, בלשון המעטה, מהרעיון הזה, ומזהירים שהוא עשוי רק להוביל לעלייה בטרור. מצד שני, צה"ל והשב"כ גם לא ממש אהבו את קביעתו של ליברמן בחודש שעבר כי "אם אני שר הביטחון, אני אומר להניה (איסמעיל הניה, סגן יו"ר הלשכה המדינית של חמאס – א"ת) - תחזירו את גופות חיילינו או שאתה מת בתוך 48 שעות". המשמעות המעשית של דבריו היא מלחמה נוספת בעזה, יומיים לאחר מינויו לשר הביטחון - וזאת בשעה שליברמן יהיה שר הביטחון הכי פחות מנוסה בתולדות מדינת ישראל.

ליברמן סבור גם כי ישראל צריכה ליזום את הקמתו של שלטון אלטרנטיבי לחמאס ברצועת עזה, ולעשות זאת תוך שימוש באמצעי תעמולה שונים - תחנות טלוויזיה ורדיו, אתרי אינטרנט ועוד - שיפעלו מול עזה בשפה הערבית ו"יספרו להם את האמת על הנהגת חמאס - כיצד חמאס גונב מהם את הכסף ואת חומרי הבנייה שמיועדים לשיקום הרצועה". הפעם האחרונה שבה ישראל ניסתה להמליך שלטון ערבי אחר על כידוני צה"ל, הייתה במלחמת לבנון ב-1982.

בתור שר החוץ בממשלת נתניהו, ליברמן הצביע נגד עסקת שליט בשנת 2011, בטענה כי היא תעודד חטיפות נוספות של חיילים ישראלים בעתיד. כאשר ממשלת נתניהו הצביעה פעם נוספת בנושא שחרור מחבלים - עם תחילת המשא ומתן מול הפלסטינים בשנת 2013 - ליברמן לא השתתף בהצבעה, שכן הוא לא כיהן כשר בממשלה באותה העת בשל ההליכים המשפטיים נגדו (נתניהו שמר עבורו את משרד החוץ). שניים משרי מפלגתו באותה ממשלה, יצחק אהרונוביץ' וסופה לנדבר, הצביעו בעד.

סוגיה נוספת שצפויה להביא למחלוקת בין ליברמן למערכת הביטחון, היא יחסו ליו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן. ליברמן קרא פעמים רבות בעבר להחליף את אבו מאזן, שאותו הוא מציג כתומך בטרור וכשליט לא לגיטימי. לעומת זאת, מערכת הביטחון רואה באבו מאזן שותף יציב יחסית למאבק בטרור. ראש השב"כ היוצא, יורם כהן, שיבח בכמה הזדמנויות את שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל לבין המנגנונים הפלסטיניים שעליהם אחראי אבו מאזן.

בעבר נחשף בוואלה! NEWS כי כהן אף נשלח על ידי ראש הממשלה נתניהו להבהיר כי "השר הישראלי הבכיר" שנוהג להיפגש עם יריבו המושבע של אבו מאזן, מוחמד דחלאן, אינו מייצג את ראש הממשלה בפגישות הללו. אותו שר בכיר, על פי דיווחים בתקשורת הערבית, היה ליברמן - שהכחיש בתוקף את הדברים.

יכול מאוד להיות שליברמן יידע להתגבר על כל המחלוקות הללו, וילמד לעבוד בשיתוף פעולה מוצלח עם מערכת הביטחון - צה"ל, השב"כ, המוסד וגופים נוספים. עם זאת, אי אפשר לשכוח את הדברים שאמרו בכירים בליכוד על שר הביטחון המיועד רק לפני כחודש, בתגובה לעוד אחת מההתקפות שלו נגד ראש הממשלה נתניהו: "ליברמן מנסה לעשות הסבה מקצועית מפרשן פוליטי כושל לפרשן צבאי שלא עומד בתנאי הסף", נמסר מהליכוד. "אדם שהכדור היחיד ששרק לו ליד האוזן הוא כדור טניס, אדם שלא הוביל מימיו אפילו לא חייל אחד לשדה הקרב ולא קיבל החלטה מבצעית מימיו, אדם שלא שרד ישיבת קבינט אחת מתחילתה ועד סופה, לא יכול להיות פרשן צבאי".