ארבע התקריות הביטחוניות השונות שאירעו בגרמניה בתוך שבוע גרמו למדיניותה מזמינת הפנים של הקנצלרית כלפי מהגרים לעלות לדיון מחודש. כשנה לאחר שיא משבר המהגרים שפקד את אירופה, שבמהלכו קיבלה לשטחה המדינה החזקה ביותר באירופה כמיליון איש, אנגלה מרקל שוב נדרשת לתת תשובות על הצעדים השנויים במחלוקת שנקטה.
שלושה מהאירועים הללו התרחשו במדינת בוואריה, שניים מהם - פיגוע הדקירה ברכבת בוורצברג ופיגוע ההתאבדות באסנבך - בידי פליטים תומכי "המדינה האסלאמית" (דאעש). בוואריה, מדינת המחוז הגדולה ביותר בגרמניה, נשאה את מירב נטל קליטת מבקשי המקלט בשל הגבול המשותף שלה עם אוסטריה. פוליטיקאים בכירים בה, כולל ראש ממשלת המחוז החבר גם בקואליציה הארצית של מרקל, התכתשו עמה סביב מדיניותה. ראש עיר אחד אף שלח ללשכתה של הקנצלרית בברלין אוטובוס מלא בפליטים כאות מחאה על מה שהוא ראה כאוזלת ידה.
עוד בוואלה! NEWS:
המחבל מגרמניה נשבע אמונים לדאעש בסרטון שנמצא בטלפון שלו
הטבח במינכן: הרוצח תכנן את הירי שנה, נער אפגני חשוד שסייע לו
הפיגוע בגרמניה: דגל דאעש נמצא בחדרו של הפליט שדקר
מרקל, שנשאה דברים רק פעם מאז פרוץ גל האלימות, כבר שינתה את הטון בנושא בחודשים האחרונים. זאת, גם בעקבות לחץ שהופעל כלפיה מצד גורמים במפלגתה החוששים לאבד את השלטון בבחירות הכלליות בשנה הבאה. היא הקשיחה את מדיניות קליטת הפליטים שנדרשים להשתלב בחברה. ברלין אמנם מאפשרת לבעלי מעמד פליט גישה קלה יותר לשוק העבודה במטרה למנוע מהם להידחק לשוליים ולהיות חשופים יותר להקצנה - אולם מצד שני מענקיהם והיתרי המגורים שלהם עלולים להיפגע במקרה שהם יסרבו להשתתף בשיעורי אינטגרציה מיוחדים, הכוללים לימוד גרמנית ומנהגים המקובלים במדינה.
גם במישור הבינלאומי הייתה זאת הקנצלרית, שטרם הכריזה אם תרוץ לכהונה רביעית, שהובילה את המגעים בין האיחוד האירופי לטורקיה. חרף הביקורת מצד ארגוני זכויות אדם ומצד גורמים מבית, העסקה הבעייתית נחתמה עם אנקרה בחודש מרץ והצליחה עד כה במטרתה לצמצם את מספר המהגרים ליבשת בכלל ולגרמניה בפרט. לשלם השוואה, 16 אלף איש הגיעו למדינה בכל אחד משלושת החודשים האחרונים, ירידה של 80% בהשוואה לתחילת השנה. במקביל, גברו שיעורי הגירושים של מי שבקשת מקלטו נדחתה.
נתונים אלו סייעו לקנצלרית להתאושש מבחינה ציבורית ולהוריד מעט את הנושא מעל סדר היום. ואולם, המקרים האחרונים, לצד המתיחות המחודשת עם טורקיה בעקבות גלי הטיהורים של הנשיא רג'פ טייפ ארדואן, מבטיחים כי סוגיית הפליטים תתפוס שוב חלק נכבד מהכותרות בתקופה הקרובה.
מי שלא המתינה זמן רב כדי לנצל את המצב הסבוך לטובתה היא מפלגת הימין הקיצוני במדינה. "אלטרנטיבה לגרמניה" גאתה בסקרים בשנה החולפת, במיוחד במדינות המחוז שקלטו את המספר הרב ביותר של זרים. בטקטיקה מוכרת של מפלגות פופוליסטיות ביבשת היא ניצלה את הפחד מהשונה כדי להזהיר מ"סכנת האסלאם" וממה שהם כינו "תכניתו להשתלט על המדינה". סדרת התקריות האחרונה לא הייתה יכולה להתרחש בתקופה טובה יותר מבחינה, בצל שערוריות אנטישמיות וגזעניות שנקשרו בשמה והובילו לירידת כוחה.
הסקנדל המתוקשר ביותר התרחש בחודש שעבר בפרלמנט האזורי של באדן-וירטמברג, אחת משמונה מדינות המחוז - מתוך 16 בסך הכל - שבהן למפלגת הימין הקיצוני יש נוכחות בפרלמנט. וולפגנג גידון, אחד המחוקקים מטעמה, טען כי הכחשת שואה היא הבעת דעה לגיטימית והקים עליו את יו"ר הסיעה - מראשי המפלגה ברמה הארצית - שדרש לסלקו. בין 23 חברי הסיעה פרץ משבר והיא התפצלה, חרף פרישתו של גידון. יתרה מכך, יו"ר המפלגה ברמה הארצית פטרי פראוק גיבתה את גידון והמפלגה כולה נכנסה למערבולת של ויכוחים פנימיים. רבים חזו את מותה הפוליטי בטרם עת של אלטרנטיבה לגרמניה, כפי שקרה פעמים רבות מאז תום מלחמת העולם השנייה למפלגות דומות.
גל האלימות יכול לשמש חבל הצלה עבורה, תוך הכללת כל מאות אלפי הפליטים והמהגרים שהגיעו למדינה כתומכי דאעש וארגונים קיצוניים אחרים. שיעורי פשעי השנאה בגרמניה שברו שיאים בשנה החולפת ומעורבותם של פליטים בפיגועים ובתקריות אלימות אחרות צפויים רק ללבות את השנאה.
לקלחת הזאת נכנסים תומכי "המדינה האסלאמית", שמעודדים ברשתות החברתיות את המוסלמים בגרמניה לבצע פיגועים נגד מטרות שונות. שירותי המודיעין בגרמניה מתריעים זמן רב מפני מתקפת טרור מאורגנת, דומה לאלו שאירעו בבריסל ובפריז בשנה החולפת. עם זאת, את אלו המושפעים משטיפת המוח של דאעש באינטרנט קשה הרבה יותר לעצור. אותם "זאבים בודדים" אינם מהווים סכנה קיומית על גרמניה, אך הם מנסים לגרור אותה למעגל של שנאה ואלימות, בדומה למתרחש בצרפת השכנה.