פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לא צריך ליבה? לפי ה-OECD - החרדים נותרו מאחור בקריאה ובפתרון בעיות

      בצל החוק הפוטר את בתי הספר החרדיים מלימודי הליבה, סקר שערך הארגון ביותר מ-30 מדינות חשף כי מיומנויות ההבנה של טקסטים ואף היכולת להתמודד עם מטלות יומיומיות נמוכות בהרבה במגזר מאשר בקרב לא-חרדים. "לימודים בישיבה אינם תחליף ללימודי חשבון ועברית"

      לא צריך ליבה? לפי ה-OECD - החרדים נותרו מאחור בקריאה ובפתרון בעיות
      עריכה: ניר חן צילום: רוני כנפו

      יכולות הקריאה וההבנה במגזר החרדי נמוכות משמעותית מבקרב חילונים – כך עולה מסקר מיומנויות הבוגרים הבינלאומי שעורך ארגון ה-OECD ביותר מ-30 מדינות. על רקע האישור שהעניקה היום (ראשון) הממשלה לחוק הפוטר את בתי הספר החרדיים מלימודי הליבה, נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שנאספו עבור הסקר חושפים כי שיעור בעלי האוריינות הגבוהה בקרב המגזר החרדי נמוך בכמחצית מאשר בקרב מי שאינו חרדי: 6% בלבד מהחרדים מדורגים ברמות 5-4 שמעידות על יכולות אוריינות גבוהות, לעומת 11% בקרב חילונים.

      אוריינות קריאה מוגדרת במחקר כ"יכולת של אדם להבין ולהעריך טקסטים כתובים, להשתמש בהם ולעסוק בהם כדי לפתח את הידע ואת הפוטנציאל שלו", וכוללת "פענוח של מילים ומשפטים בכתב וכן הבנה, פירוש והערכה של טקסטים מורכבים". בעמותת חדו"ש – לחופש דת ושוויון – התייחסו לתוצאות היום ואמרו כי הדבר "מפתיע, במיוחד בשל ההנחה שבישיבות יש דגש על מיומנויות קריאה".

      עוד ידיעות בוואלה! NEWS:
      אזריה מעיד: "צעקתי 'זוזו' – ויריתי למחבל כדור לכיוון הראש"
      ויקיליקס חשף: כך תכננה המפלגה הדמוקרטית לפעול נגד סנדרס
      נשאר רק בתחתונים: ערבי-ישראלי יפוצה לאחר שהושפל לפני טיסה

      גיוס חרדים לשירות אזרחי לאומי, ינואר 2013 (טלי מאייר )
      "הנתונים מפתיעים בשל ההנחה שבישיבות יש דגש על מיומנויות קריאה" (צילום ארכיון: טלי מאייר)

      בסקר נבדקה גם "אוריינות מתמטית", שהוגדרה כ"יכולת של אדם לגשת למידע ולרעיונות מתמטיים, להשתמש בהם, לפרש אותם ולהציג אותם כדי להתמודד עם הדרישות המתמטיות העולות ממגוון מצבים בחייהם של בוגרים". גם בתחום הזה נופל המגזר החרדי מכלל האוכלוסייה: שיעור הגברים החרדים בעלי רמות אוריינות מתמטית גבוהה עומד על קצת יותר 9.7%, בעוד בקרב גברים יהודים שאינה חרדים, הוא עומד על 17.5%. בין נשים חרדיות ללא חרדיות, לעומת זאת, לא נמצא הבדל גבוה בשיעור בעלות אוריינות מתמטית גבוהה - 7.5% ו-10.8% בהתאמה. בשיעור בעלי האוריינות הנמוכה בקריאה ובמתמטיקה, ההבדלים בין המגזרים משמעותיים פחות.

      המחקר בדק אף את היכולת ל"פתרון בעיות בסביבה מתוקשבת", שהיא "היכולת של אדם להשתמש בטכנולוגיה דיגיטלית, אמצעי תקשורת ורשתות כדי להשיג מידע ולהעריך אותו, לתקשר עם אחרים ולבצע מטלות בחיי היומיום". גם כאן המגזר הכללי השיג נתונים טובים בהרבה מהמגזר החרדי, וכך שיעור האוכלוסייה שהגיעה לרמות הגבוהות - 2 או 3 - עומד על 37% בקרב האוכלוסייה הכללית לעומת 19% באוכלוסייה החרדית. 23% מבני המגזר הגיעו לרמה הנמוכה ביותר לעומת 17% בקרב הלא-חרדים.

      רמת מיומנויות למידה - חרדים מול שאר האוכלוסייה היהודית (עיבוד תמונה)

      "ממצאי סקר האוריינות הם הוכחה נוספת לחוסר האחריות של הקואליציה, שנכנעה לסחטנות המפלגות החרדיות ומתכוונת להעביר חוק פטור מליבה למוסדות החרדיים", אמר מנכ"ל עמותת חדו"ש הרב עו"ד אורי רגב. "בניגוד למיתוסים שמפיצים תעמולנים חרדים, לימודים בישיבה אינם תחליף ללימודי חשבון ועברית שיטתיים ולשימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת. הכניעה של הקואליציה בנושא הליבה מהווה מכירה של עתיד המשק והדור החרדי הצעיר".

      רגב הוסיף: "מכיוון שאין כל איסור בהלכה ללמוד חשבון, עברית או טכנולוגיה, ומדובר בהקצנה כיתתית חרדית, ברור שהמטרה העיקרית של החוק הוא להבטיח שגם הדור הבא של הבוחרים החרדים יהיה עני ותלוי במפלגות החרדיות, ולכן צייתן. האשליה שהצעירים החרדים יוכלו בנקל להשלים חסכי מידע וחינוך אלה מופרכת בעליל, כפי שמוכיחה הנשירה הגבוהה כל כך של סטודנטים חרדים גברים". לסיום, ציין כי "המחקר לא כלל מיומנויות אנגלית וסביר להניח שאם היה כולל אותן, היו התוצאות קשות עוד יותר".

      בריאיון לאולפן וואלה! NEWS סיפר הרב בצלאל כהן, פעיל בתחום השתלבות צעירים חרדים בשוק העבודה וראש הישיבה התיכונית "חכמי לב" שבה עושים התלמידים בגרות מלאה, על הסיבה המרכזית שבגללה לפי דעתו צריכים הנערים החרדים ללמוד לימודי ליבה. "עסקתי בנושא של השתלבות חרדים בעבודה ולימודים אקדמאים כבר לפני למעלה מעשור", סיפר. "נוכחתי בקשיים שלי וגם של אחרים בהשתלבות במעגל העבודה ובלימודים אקדמיים ללא לימודי אנגלית ומתמטיקה. הדבר המרכזי שדחף אותי להקמת הישיבה היה דווקא ההכרה בעובדה שהמודל של לימוד תורה בלבד לאורך כל היום לא מתאים לכל הנערים, והנערים שהמודל הזה לא מתאים הם רבים. ראיתי שהשילוב עם לימודי תיכון מלאים יכול להיות מוצלח, וברוך השם אנחנו רואים הצלחה גדולה בעניין".