האתגר הגדול של המועמד הרפובליקני דונלד טראמפ, כשנשא הלילה (שישי) את הנאום שחתם את ועידת המפלגה בקליבלנד, אוהיו, היה לתת הופעה נשיאותית, ובו בזמן להמשיך ולרגש את הקהל. קשה היה שלא לשים לב, מהתבוננות מהצד, מול הטלפרומטר הענק שהוצב מולו, איך בכל זאת מדי פעם הוסיף בדיחה או הערה על הנאום הכתוב מראש.
מהרבה בחינות היה זה נאום הרבה יותר ממושמע מאחרים, שמסריו נבחנו בזכוכית מגדלת. אם, למשל, בנאום סטנדרטי של טראמפ, כשהוא רוצה לדבר על המועמד הדמוקרטית המיועדת הוא משתמש במלים "הילרי הנוכלת", הלילה הוא הקפיד לומר "הילרי קלינטון", או "היריבה שלי". הוא הצהיר כי יהיה מחויב לביטחונה של קהילת הלהט"ב, ואף דיבר על הצורך במתן הזדמנות שווה "לילדים של בולטימור, שיקגו ופרגוסון".
לא פעם, כשמישהו מפריע באחת העצרות שלו ומעורר מהומה, הוא קורא למאבטחים, "תעיפו אותו מפה". הלילה, בפעם היחידה שבה נקטע נאומו על ידי מפגינה, הוא עצר לרגע, לקח נשימה עמוקה בעוד המפגינה מלווה החוצה על ידי כוחות הביטחון, ואמר: "אני אוהב את השוטרים שלנו".
עוד בוואלה! NEWS:
יועצו של טראמפ לישראל: "הוא לא יכפה פתרון עם הפלסטינים"
"פשוט תגיד טראמפ": מופע הנקמה של טד קרוז בוועידה הרפובליקנית
הילרי - ולעבודה: הערב של טראמפ ייזכר כמפגן שנאה רפובליקני לקלינטון
את המעטפת המשלימה לנאום סיפקה בתו איוונקה, שסיפרה בנאום כריזמטי ומלוטש על המחויבות של אביה לשכר שווה לגברים ולנשים, וציינה כדוגמה שרוב המנהלות בחברות של טראמפ הן נשים. הנואם שעלה לפניה לבמת הוועידה, היזם פטר ת'יל, קיבל משבצת בשיאו של הערב. הוא הביע תמיכה מלאה בטראמפ, עם שורת המחץ: "אני גאה להיות הומו, אני גאה להיות רפובליקני, ויותר מכל אני גאה להיות אמריקני".
הבחירה המוקפדת הזו, של הנואמים ושל המסרים, בערב המסודר והמאורגן ביותר מתוך ארבעת ימי הוועידה - שנראתה כמו רכבת הרים של רגעי שיא ומבוכה - אינה מקרית. מטרת הערב הייתה להבקיע את בסיס התומכים הנוכחי של טראמפ, ולפנות לקהלים נוספים, בעיקר למצביעים השחורים, לנשים ולקהילת הלהט"ב.
קשה לומר מה תהיה ההשפעה של הערב הזה מהבחינה הזו, ולטראמפ תהיה עוד הרבה עבודה אם ירצה לרכוש את אמונם של אלה שבסקרים עד כה לא נטו לטובתו. עם זאת, על פי סקר בזק של רשת CNN שנערך מיד בתום הנאום ופורסם הלילה, לא פחות מ-56% ממי שצפו בנאומו של טראמפ מסרו כי בעקבות הנאום, סביר יותר שיתמכו במועמד הרפובליקני.
במהלך הנאום הנרחב, שארך 76 דקות, מטה הבחירות של הילרי קלינטון הוציא מספר מרשים של 11 הודעות לעיתונות. "בדיקה עובדתית מעלה כי שיעור הפשיעה לא עלה", הייתה כותרת של אחד מהם. "לטראמפ יש רקורד של מיקור חוץ וייצור במקסיקו ובסין", נכתב בהודעה אחרת, ששוגרה מיד אחרי שהבטיח כי יתמקד בהעדפת הייצור האמריקני על פני ייבוא.
גם כלי התקשורת האמריקניים, שממהרים לבחון לעומק את דבריהם של המועמדים לאחר נאומים חשובים או עימותים, איתרו טעויות עובדתיות לא מעטות או סילופי נתונים בדבריו של טראמפ. כך, למשל, טראמפ ציין את הזינוק במספר מקרי הרצח בעריה של ארצות הברית, אולם שכח כנראה כי בערים רבות דווקא נרשמה ירידה בתחום זה. הוא עוד טען כי "מספר השוטרים שנהרגו בעת מילוי תפקידם עלה בכמעט 50% מהשנה שעברה", אלא שהשנה נהרגו עד כה 68 שוטרים, ובתקופה המקבילה אשתקד 69.
טענותיו של טראמפ בנוגע למדיניות חוץ ולמאבק בארגון "המדינה האסלאמית" (דאעש) התבררו גם כן כשגויות, כשביקש להטיל על הממשל הדמוקרטי את האחריות להקמת הארגון, שהיה קיים כבר בתקופת הנשיא ג'ורג' וו. בוש. כך גם עם סוגיות נוספות, הקשורות לחוב הלאומי, להגירה, ולמדיניות כלכלית, שדבריו של טראמפ עליהן צוינו על ידי כלי תקשורת רבים כשגויים או מסולפים.
הרצון לשינוי מאיים על קלינטון
לצד זאת, קשה להתנתק מהמחשבה שדווקא צוותה הזריז והיעיל של המועמדת הדמוקרטית קלינטון הוא זה שמפספס נקודה רחבה הרבה יותר: אלה לא הפרטים שמשנים למישהו, אלא הרגש. טראמפ הצליח ב-13 החודשים מאז נכנס לפוליטיקה, לגעת בעצב החשוף של מיליוני בני אדם בארצות הברית הרצון לבעוט בממסד. עבור אותם אנשים במערב התיכון של ארצות הברית, שהמפעל שבו עבדו נסגר ועבר למדינה אחרת, לדוגמה, טראמפ נתפס כנציג אותנטי יותר, עממי יותר וחם יותר מקלינטון.
לכן הדיון בסוגיות עצמן וניתוח הפרטים פשוט לא רלוונטיים. זאת גם הסיבה שבגינה אמירותיו השנויות במחלוקת, השערורייתיות לעתים, על הגירה, על מיעוטים, או אפילו על רעייתו של המתמודד מולו בפריימריז דאז, טד קרוז, כבר לא ממש מעוררות סערה בארצות הברית. הקרב הוא על הסנטימנט, ובקרב הזה הביצועים שלו רק הולכים ומשתפרים. אין זה מקרי שמאז הושק רכיב התחזית הסטטיסטית של נייט סילבר לפני כחודש, רשם המועמד הרפובליקני זינוק בסיכוי שיהיה הנשיא הבא, מ-22% ל-39.5%.
הרצון לשינוי טבוע היטב במערכת הפוליטית האמריקנית. מאז 1945 ועד היום, היה רק מקרה אחד שבו נבחר נשיא מאותה מפלגה שלוש פעמים ברצף. אלה שהתמודדו אחרי שנשיא מהמפלגה שלהם כיהן שמונה שנים, נכשלו. העובדה שקלינטון גם נמצאת בחיים הציבוריים עשרות שנים לא מוסיפה לה רעננות מהבחינה הזאת.
בשבוע הבא תיפתח בפילדלפיה הוועידה הדמוקרטית. קלינטון תשלוף את כל מה שיש לה כדי לנסות ולייצב את ספינת הקמפיין שלה, שמאבדת גובה מאז החליטה הבולשת הפדרלית, FBI, לסגור את תיק החקירה נגדה בפרשת המיילים. ינאמו שם ביל קלינטון וברק אובמה, ברני סנדרס וג'ו ביידן, וינסו לשכנע, כתמונת ראי לזו שהשתקפה השבוע בוועידה הרפובליקנית, כי דונלד טראמפ הוא הדבר המסוכן ביותר שיכול לקרות לארצות הברית - והיא היחידה שיכולה להושיע.
ביממה הקרובה קלינטון גם צפויה להודיע על בחירתה לסגן הנשיא, ומי שעל פי הערכות יקבל את התפקיד הוא הסנאטור טים קיין ממדינת וירג'יניה המתנדנדת. כל אלה אמורים למשוך קצת יותר תשומת לב לקמפיין שלה, אחרי שבועות שבהם המיקוד הציבורי היה כולו על טראמפ.
בחוגים הליברליים של המפלגה הדמוקרטית, בעיקר אלה המזוהים עם ברני סנדרס, כבר פתחו במתקפה על המינוי והאשימו כי בעוד שקלינטון מציגה שפה פרוגרסיבית היא ממנה אדם עם השקפות שנחשבות בעיניהם לשמרניות. אם אותם תומכי סנדרס, שמלכתחילה לא התלהבו מהמועמדות שלה, יחליטו בגלל מינויו הצפוי של קיין שהם איבדו עניין בבחירות ויישארו בבית, קלינטון תהיה בבעיה רצינית בנובמבר.