מליאת הכנסת אישרה לפני זמן קצר (רביעי) בקריאה שנייה ושלישית את חוק ההדחה, המאפשר להדיח ח"כ בשל הסתה לגזענות ותמיכה במאבק מזוין נגד המדינה. 62 חברי כנסת תמכו בחוק, ו-47 התנגדו. חברי הכנסת של הרשימה המשותפת הודיעו עוד לפני הדיון כי הם מתכוונים לעתור לבג"ץ נגד החוק, שאותו הגדירו "נקודת שפל חדשה לדמוקרטיה הישראלית".
ההצעה אושרה לאחר דיון סוער, אך קצר יחסית למתוכנן, בזכות תרגיל של האופוזיציה בניסיון להביך את הקואליציה באחד מחוקי הדגל שלה. במקור, לדיון הוקצבו יותר מחמש שעות, שכן הוגשו קרוב לאלף הסתייגויות על הצעת החוק, אך לאחר שיו"ר ועדת חוקה ניסן סלומינסקי הציג אותו, הודיעה האופוזיציה על הסרתן ותפסה את הקואליציה לא מוכנה מבחינת מניין הקולות. זאת, משום שמדובר בתיקון לחוק יסוד: הכנסת המצריך 61 קולות.
לקריאה נוספת:
שינויים בחוק ההשעיה: יידרש רוב גדול יותר, תתאפשר הדחת ח"כ לקדנציה
ברוב של 59 ח"כים בלבד: חוק ההשעיה אושר בקריאה ראשונה
האופוזיציה למעשה עשתה מעין "פיליבסטר הפוך", שבעקבותיו העלה יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין לדוכן את יו"ר ועדת חוקה ניסן סלומינסקי ואת השר זאב אלקין, וגרר מחאות מספסלי האופוזיציה על כך שהוא מנסה למשוך זמן. יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג תקף כי "חוק ההדחה הוא כתם נורא על פניה של ישראל. דגל שחור מתנוסס מעל הצעת החוק הזו".
לאחר דחיה של כחצי שעה, הגיעה ח"כ ציפי חוטובלי (הליכוד) להופעה נדירה מחופשת הלידה שלה. מרכזת האופוזיציה ח"כ מרב מיכאלי ביקשה מיור הכנסת לאסור על חוטובלי להשתתף בהצבעה כי לטענתה סוכם כי חוטובלי תקוזז במהלך כל חופשת הלידה שלה ומי שמקוזז איתה - ח"כ איתן כבל - נמצא בחול כעת. "וראה זה פלא, מי יושבת באמצע הדרמה במושבה ומוכנה להצביע?", שאלה מיכאלי ופנתה ליו"ר הכנסת בדרישה שיאסור את הצבעתה "ויציל את מעט האמון השברירי שהציבור רוחש לכנסת ולחברות וחברי הכנסת".
יו"ר הקואליציה דוד ביטן (ליכוד) טען בתחילה כי חוטובלי לא הגיעה כדי להצביע אלא "כדי לראות מה קורה", אף שהיא עצמה פירסמה פוסט בפייסבוק ובו סיפרה שהוקפצה "על מנת לוודא שחוק ההדחה עובר". בסופו של דבר ביטן קיבל את ההערה וחוטובלי לא השתתפה בהצבעה. חוטובלי עצמה פירסמה הבהרה ובה טענה כי התבקשה על ידי ביטן להגיע ו"מרגע שהתברר שישנו רוב, סגנית השר כיבדה את בקשת האופוזיציה ויצאה מהמליאה".
ראש ההממשלה בנימין נתניהו כתב בעקבות האישור בעמוד הפייסבוק שלו כי "שמנו סוף לאבסורד: מי שתומך בטרור נגד מדינת ישראל ואזרחיה - לא יכהן בכנסת ישראל. כמו לכל דמוקרטיה בעולם, גם לדמוקרטיה הישראלית עומדת הזכות והחובה להגן על עצמה".
נתניהו בפייסבוק, הלילה
יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן (ליכוד) אמר בסיום ההצבעה כי הצעת החוק "תשמש שוט נגד מי שחושב שיוכל לנצל את הדמוקרטיה הישראלית כדי לחתור תחת מדינת ישראל". לדברי ביטן, "הכנסת אמרה את דברה ברוב מוחלט. היה חשוב לנו להעביר את החוק ברוב מוחלט ולא להסתפק ברוב רגיל כדי שיהיה ברור גם למי שיעתור לבג"צ שהחלטת הכנסת היא חד משמעית".
"ההיסטוריה לא תסלח למי שהרים יד בעד חוק ההדחה"
ח"כ זהבה גלאון (מרצ) אמרה הלילה לאחר שאושר החוק במליאת הכנסת כי זהו "מן המעמדים המביכים שידעה הכנסת". לדבריה, "היום הכנסת הפכה את עצמה לגוף חוקר, תובע, שופט ומוציא לפועל שידיח את הערבים מהכנסת. בושה".
ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) אמר כי החוק הוא "ביטוי של עריצות הרוב, ועריצות הרוב לא מסתדרת עם דמוקרטיה. החוק הזה מכוון באופן ישיר נגד נבחרי הציבור הערבי שנבחרו כדי להשמיע את עמדותיהם. החוק הזה הוא דף שחור בספר החוקים של ישראל המשקף מדיניות ומהלכים אנטי דמוקרטים של ממשלה אנטי דמוקרטית שתמשיך ותיפגע בעוד ועוד קבוצות".
ח"כ נחמן שי (המחנה הציוני) אמר כי "ההיסטוריה לא תסלח למי שהרים יד בעד החוק הזה. כשיסתכלו אחורה ביום מן הימים - יזכרו את החוק הזה, יחפשו את האנשים שתמכו בכך. היום משכתם לבנה מבניין הדמוקרטיה, והבניין הזה לא יעמוד תמיד. וכשהוא יפול, אתם תהיו הראשונים שתשלמו את המחיר".
ח"כ יעל גרמן (יש עתיד) תקפה את אישור החוק ואמרה כי "הכנסת חצתה את כל הקווים. באף מדינה דמוקרטית אין חוק שבו חברי פרלמנט מדיחים חברים אחרים בצורה כזו". לדברי גרמן, החברה בוועדת חוקה, "כל ח"כ העובר על חוק הגזענות או על חוק הטרור ניתן להעמיד אותו לדין ואין צורך בחוק. הוא גם לא מיועד לחנין זועבי מפני שאינו רטרואקטיבי. הוא נועד להפחיד, לסמן ולמנוע חופש ביטוי ולצנן העברת ביקורת על הממשלה".
לדברי ח"כ יואל חסון (המחנה הציוני), "חוק ההדחה סיים את הדמוקרטיה הישראלית". הוא פנה לחברי הקואליציה ואמר: "יום אחד החוק הזה יתהפך עליכם. אלחם בשארית כוחותי שזה לא יקרה כי לא יקום ולא יהיה היום שחבר כנסת אחד יחליט שחבר כנסת אחר לא יכול לכהן. הצבענו נגד זועבי שלא תהיה חברת כנסת, העליון קבע אחרת. אבל אנחנו שומרי חוק. החוק הזה לא יזיז מכאן את זועבי ולא אף אחד שאתם חולמים לגרש כדי למרק את מצפונכם ולהרוויח כל אחד כמה נקודות לקהל שלו".
לפי ההצעה, נדרשת תמיכתם של 90 ח"כים כדי להדיח ח"כ סורר, וההליך יתחיל רק אחרי ש-70 ח"כים יחתמו על בקשת הדחה שתוגש ליו"ר הכנסת, עשרה מתוכם מהאופוזיציה. הח"כ יודח למשך תקופת הקדנציה הנותרת, ולא ניתן יהיה להדיח ח"כ בתקופת בחירות. את הצעת החוק יזם יו"ר ועדת חוק, חוקה ומשפט, סלומינסקי בתמיכתו ועידודו של נתניהו.
חוק ההדחה נולד במושב הקודם של הכנסת, בעקבות ביקור של שלושת חברי הכנסת של בל"ד אצל משפחות מחבלים במזרח ירושלים, ואושר בקריאה ראשונה בסוף מרץ. לפני הנוסח הראשוני של החוק, שהוא למעשה תיקון לחוק יסוד הכנסת הכנסת תוכל להשעות ברוב של 90 חברי כנסת אחד מהחברים בה בשל תמיכה בשלילתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות או תמיכה במאבק מזוין נגד ישראל.
מדובר בהצעה שראש הממשלה מקדם בתקיפות מאז ביקור חברי בל"ד אצל משפחות המחבלים, אך קיבלה דחיפות יתרה בעקבות הסערה שפרצה בסוף החודש שעבר במליאה בעקבות דבריה של ח"כ חנין זועבי על חיילי צה"ל במשט הטורקי. עם זאת, החוק לא יוכל לחול על זועבי כי לא ניתן יהיה להחילו רטרואקטיבית אלא רק על מעשים שייעשו לאחר כניסתו לתוקף. ח"כ זועבי עצמה, הנמצאת בחו"ל, לא נכחה במליאה בזמן ההצבעה, והיא קוזזה על ידי הקואליציה.
"נקודת שפל חדשה לדמוקרטיה הישראלית"
בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים בחקיקה בוועדת החוקה, שבמסגרתם הוכנסו שינויים מסוימים בנוסח החוק. בין היתר הוחלט כי החוק לא יאפשר להשעות ח"כ אלא רק להדיחו למשך תקופת כהונתה של אותה כנסת, זאת כדי למנוע אפשרות של סגירת חשבונות בין פוליטיקאים באמצעות החוק. למרות השינוי, החוק עדיין מעורר תרעומת וביקורת קשה. לקראת ההצבעה שיגר המכון הישראלי לדמוקרטיה מכתב לחברי הכנסת בו הוא קורא להם להצביע נגד החוק.
"מדובר בחוק אנטי דמוקרטי שנועד לאפשר לכנסת לשים לאל את הכרעת הבוחר ומציינים כי החוק יהפוך גוף פוליטי לחוקר, שופט ומוציא לפועל בניגוד לעיקרון הפרדת הרשויות", כתבו נשיא המכון, ח"כ לשעבר יוחנן פלסנר, ושני סגני הנשיא למחקר, פרופ' ידידיה שטרן ופרופ' מרדכי קרמניצר. "ההצבעה על החוק הרע הזה היא מבחן לכל חברי הכנסת שתמיכה שלהם בו תעצים את משקלן של התבטאויות פרובוקטיביות באמצעות משפטים פוליטיים ותפגע באופייה החופשי והדמוקרטי של מדינת ישראל".
החוק מעורר התנגדות קשה במיוחד בקרב חברי הרשימה המשותפת, שם מזהירים כי החוק הוא "נקודת שפל חדשה לדמוקרטיה הישראלית". יו"ר הסיעה, ח"כ איימן עודה, האשים את ראש הממשלה בקידום החוק ואמר כי לנתניהו "יש מטרה ברורה, שהחוק הזה הוא רק עוד שלב במימושה. נתניהו לא רוצה שערבים יצביעו, הוא לא רוצה שנהיה כוח פוליטי לגיטימי, נתניהו רוצה פוליטיקה ליהודים בלבד. לכן הוא מסית באופן שיטתי נגד הציבור הערבי ונגד נבחרי הציבור שלו".
חברו לסיעה, ח"כ יוסף ג'בארין שיגר בשבוע האחרון מכתבים לשגרירים הזרים המוצבים בישראל בניסיון להזהיר מהחקיקה והשלכותיה על הייצוג הפוליטי של ערביי ישראל. "החוק יגרום לנבחרי ציבור לעזוב את תפקידם - לא בגלל שהפרו איזשהו חוק - אלא בגלל שהאג'נדה הפוליטית שלהם אינה מקובלת", כתב ג'בארין. "אם ההצעה תעבור, היא תהפוך את זכות ההיבחרות לתלוית התנהגות טובה. איום ההדחה ישמש כטקטיקת השתקה ויפגע ביכולתם של חברי כנסת למלא את המנדט שקיבלו מבוחריהם".
(עדכון ראשון: 18:15)