שינויים בחוק ההשעיה: יידרש רוב גדול יותר, תתאפשר הדחת ח"כ לקדנציה

במרץ: החוק להשעיית חברי כנסת עבר בקריאה ראשונה במליאה ברוב של 59 תומכים

חוק ההשעיה יהפוך לחוק ההדחה, ועל חברי הכנסת יוטל רף גבוה כדי להתחיל בהליך של הדחת אחד מעמיתיהם – כך עולה מהנוסח החדש של החוק שהוצג היום (שלישי) בפני חברי ועדת חוק חוקה ומשפט של הכנסת, בדיון לקראת קריאה שניה ושלישית על החוק. בפתח ישיבת הוועדה הודיע היו"ר ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) כי לאחר התייעצות עם יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן וח"כ בני בגין, החליט לקבל חלק מההסתייגויות לחוק ולשנות את נוסחו.

ראשית, במקום ההצעה המקורית על השעיית חברי כנסת, הוחלט כי החוק יהיה חוק הדחה, שבמסגרתו ח"כ שיודח לא יוכל לחזור לכנסת באותה קדנציה. כמו כן, החוק יאפשר להתחיל את תהליך ההדחה רק אם יתמכו בו מראשיתו 70 חברי כנסת, שעשרה מתוכם חברי אופוזיציה. בנוסף, ההדחה לא תתאפשר בתקופת בחירות. התיקונים נועדו להקשות על חברי הכנסת לפתוח בהליך השעיה ולנצל לרעה את החוק לצרכים פוליטיים.

עוד בוואלה! NEWS:
באופוזיציה טוענים: כחלון יחליף את גלנט כדי לסכל תכניות דיור
"הגברת השקיפות": חוק העמותות אושר בקריאה שנייה ושלישית בכנסת
שקד: "לא נכון לאסור על ח"כים לעתור לבג"ץ"

חוק ההשעיה נולד במושב הקודם של הכנסת, בעקבות ביקור של שלושת חברי כנסת ממפלגת בל"ד אצל משפחות מחבלים במזרח ירושלים, ואושר בקריאה ראשונה בסוף מרץ. לפני הנוסח הראשוני של החוק, שהוא למעשה תיקון לחוק יסוד הכנסת – הכנסת תוכל להשעות את אחד מהחברים בה ברוב של 90 חברי כנסת, בשל תמיכה בשלילתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות או תמיכה במאבק מזוין נגד ישראל.

מדובר בהצעה שראש הממשלה מקדם בתקיפות מאז ביקור שלושת חברי הכנסת בבתי משפחות המחבלים, אך קיבלה דחיפות יתרה בעקבות הסערה שפרצה בסוף החודש שעבר במליאת הכנסת בעקבות דבריה של ח"כ חנין זועבי, שכינתה את חיילי צה"ל שפשטו על משט המרמרה רוצחים. יו"ר הקואליציה ביטן ניסה בשבוע האחרון להחליף את חוק ההשעיה בחוק שיכוון אישית נגד זועבי, אך הוא לא הצליח לגייס תמיכה רחבה בכנסת למהלך הפרסונלי, שמעורר קשיים משפטיים, ולכן חוק ההשעיה חזר לסדר היום.

השינויים שהוכנסו נוגעים בעיקר להליך אישור ההשעיה, שמתחיל בקובלנה בוועדת הכנסת. לפי הצעת החוק המקורית, נדרשו 61 חברי כנסת להגיש קובלנה לוועדת הכנסת. בנוסח המעודכן, נדרשים 70 חברי כנסת – שעשרה מתוכם מהאופוזיציה – כדי להתחיל את תהליך ההדחה. מכאן, שאם שלושת רבעי מחברי הוועדה יתמכו בקיום ההצבעה, ההצבעה תעבור למליאת הכנסת, שם יידרש רוב של 90 ח"כים. בנוסף, הוחלט כי החוק לא יאפשר להשעות ח"כ, אלא רק להדיחו למשך תקופת כהונתה של אותה כנסת, כדי למנוע אפשרות של סגירת חשבונות בין פוליטיקאים באמצעות החוק.

חברי כנסת מהאופוזיציה ביקרו בחריפות את סלומינסקי על השינויים שנעשו וסירבו להצביע על החוק מבלי שהוצג להם נוסח חדש. ח"כ יעל גרמן (יש עתיד) אמרה כי סלומינסקי "אחראי ואשם בערעור הדמוקרטיה בצורה שלא הייתה עוד בתולדות מדינת ישראל". לדבריה, הוא עושה "את מה שכל הצדדים מימין ומשמאל נמנעו מלעשות במשך 68 שנות קיום, ויום אחד נתעורר ונראה שאין דמוקרטיה".

ח"כ מיכל רוזין (מרצ) אמרה כי החוק פוגע במוסד הכנסת ובדמוקרטיה שכן "כל השיטה הפוליטית שלנו מבוססת על זה שמרגע שנבחרנו לכנסת - יש לי ולך בדיוק את אותו אצבע או קול. העובדה שאתה רוצה לבטל את זה ולהחליט שנבחרי הציבור יבחרו מי הקולגות שלהם היא לא רק חוצפה, אלא אלימות וכוחנות".

ח"כ זוהיר בהלול (המחנה הציוני) אמר כי "אתה עושה לערבים את מה שעשו לכם בשנות ה-50. החוק גזעני ועושה טיהור אתני". אליו הצטרף גם ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת), שתקף את סלומינסקי גם על אישור חוק העמותות אמש בקריאה שניה ושלישית. לדבריו, "צחנת המקרתיזם שאתה מוביל אליה גורמת לכאבי ראש, לבחילה וסלידה".

יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג נדרש אף הוא לנושא ואמר כי חוק ההדחה הוא "כדור בין העיניים של הדמוקרטיה הישראלית". בפוסט שפרסם בעמוד הפייסבוק שלו כתב הרצוג כי "לתת לחברי כנסת את הכוח להעיף חברי כנסת אחרים מהמשכן זה מהלך הרסני שאסור לו לקרות. הקואליציה הקיימת נחושה להרוס את הדמוקרטיה הישראלית שמפריעה לה ואיתה את מערכת בתי המשפט ואת התקשורת החופשית".