רק שלשום (רביעי) אישר ארגון "המדינה האסלאמית" (דאעש) באחד מאתרי האינטרנט המזוהים עמו כי שר המלחמה שלו, אבו עומאר אל-שישאני (הצ'צ'ני), חוסל בחודש מרץ בתקיפה אווירית אמריקנית, לא הרחק ממוסול. "אבו עומאר", או בשמו המקורי - טרחאן באתירשווילי, נחשב לאחד מהמוחות הצבאיים החשובים ביותר של הארגון. לכאורה עוד הישג מרשים לקואליציה הערבית-אמריקנית במלחמה נגד דאעש, שמצטרף לרשימת הצלחות של גורמים אחרים בלחימה נגד הארגון: הכורדים, צבא עיראק והמליציות השיעיות, צבא סוריה עצמו יחד עם חיזבאללה ומשמרות המהפכה האיראניים.
דאעש חוטף מכל כיוון באזורי השליטה שלו ב"מדינת א-שאם", כלומר עיראק וסוריה לשעבר. הוא מפסיד טריטוריות, דוגמת פלוג'ה, סובל ממחסור כבד במזומנים, לנוכח פגיעה במקורות ההכנסה שלו, כגון מכירת נפט, יכולתו לגייס מתנדבים נחלשת בעקבות הפעולות שנוקטת נגדו טורקיה ובסך הכול הארגון הולך ונחלש במישור הצבאי. אולם היכולת של דאעש להשפיע רעיונית על צעירים באירופה, במזרח התיכון ואפילו בארצות הברית, נותרה כפי שהייתה. הארגון עדיין מפעיל את אותם אתרי אינטרנט, מפיץ את סרטוני היו טיוב שלו, נמצא בכל מקום ברשתות החברתיות ואפילו ממציא משחקי מחשב בהם מוציאים להורג "כופרים".
טרור ביום העצמאות בצרפת || סיקור מיוחד:
פיגוע בצרפת: 80 נהרגו כשמשאית דרסה קהל בחגיגות העצמאות בעיר ניס
עדי ראייה לפיגוע בניס: "כולם צעקו לרוץ, לרוץ, יש מתקפה"
זהות המחבל מתבהרת: "מוסלמי תושב ניס ממוצא תוניסאי"
וזו בעצם הבעיה הקשה שעמה מתמודד המערב וכמובן צרפת. גם אם "המדינה האסלאמית" סופגת מהלומות צבאיות וכלכליות קשות במזרח התיכון, הרעיון לא נעצר בגבולות סוריה או עיראק. הוא כבר התנחל בלבבות של לא מעט צעירים ממוצא מוסלמי, אם במארסיי, בפאריז, בניס או בגרמניה, בהולנד ואפילו בפלינט, מישיגן, ובערים אחרות בארה"ב. מאז ה-11 בספטמבר גופי המודיעין האמריקנים הגבירו את פעילותם בקרב האוכלוסייה המוסלמית במדינה, מחשש להתפשטות של רעיונות קיצוניים.
לאירופה זה לקח הרבה יותר זמן. גופי המודיעין שלה התעוררו אמנם כבר לפני כמה שנים, אך "לרוקן את הים עם כפית", כפי שאמר בזמנו ראש השב"כ אבי דיכטר על המלחמה בטרור הפלסטיני, זו משימה שנמשכת שנים. ומעבר למלחמה בתשתיות הטרור עצמן, כפי שהיה במודל הישראלי של העשור הקודם, הרי שבאירופה נדרשת מלחמה קשה הרבה יותר: ברעיון, בתרבות, בהקצנה. נדרשת כאן פעולה של מערכות חינוך דווקא באזורים ובשכונות שהוזנחו במשך עשרות שנים, בפרברים שהפכו לאקס טריטוריה מבחינת מוסדות השלטון הצרפתיים או הבלגיים. מקומות שבהם התאפשר לאימאמים קיצוניים להפיץ את הרעל - שכעת צריך לשאוב אותו בחזרה, ולא ברור כיצד. למרבה הצער, עד שהדבר הזה יקרה, כנראה שיהיו עוד כמה צעירים מוסלמים שיחליטו לקחת משאית - כמו בפיגועי הדריסה בישראל - סכין או נשק אוטומטי ולצאת למסע הרג בשם האסלאם.