הכשלים במח"ש שהובילו לזיכוי שוטרים מתקיפת עצור ממוצא אתיופי

בית המשפט המחוזי בבאר שבע זיכה באופן מוחלט לפני כשבועיים ארבעה שוטרים, שהואשמו בהתעללות בעצור ממוצא אתיופי ובשפיכת מים על גופו במהלך חקירה. עדות לא אמינה של המתלונן, איכונים סלולריים, כשלים בחקירה ובניהול ההליך, הם רק חלק משורה ארוכה של נימוקים שעמדו בבסיסו של פסק הדין שניתן בתיק ונחשב לחמור במיוחד.

"היחידה החוקרת, המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), הוצבה למשמר על המשטרה והתנהלותה. מהראיות שהובאו בפניי ביחס לחקירה זו עולה תמונה המעלה את הצורך במשמר גם של מי אשר הופקד על המשמר", במילים חריפות אלו חתם השופט יואל עדן את פסק הדין בתיק.

עוד בוואלה! NEWS:
חשד: פרץ למאגרים באינטרנט - וגנב תמונות בעלות אופי מיני של דוגמניות
חשד לרצח: גופת גבר כבן 30 נמצאה עם סימני ירי מדרום לנצרת
בתוך יומיים: שופטת שחררה שלושה חשודים בתקיפת שוטרים ושבירת שיניהם

מדובר במקרה שאירע בחודש אוגוסט בשנת 2011, ובו נעצר אדם בחשד להחזקת תכשיטים גנובים והובא לחקירה בתחנת באזל במשטרת באר שבע. החשוד, אברהם מהרי, נחקר בתחנה בידי השוטר אריאל ברקוביץ' ולאחר מכן הובל למשרדו של שוטר בשם ציון חיון, ומשם למשרדו של שוטר נוסף, אורן סבג. לפי גרסתו של מהרי, סבג שפך עליו מים רותחים כשחיון היה בחדר, לאחר ששני שוטרים נוספים, יוסף בר ואבי עוזרי, היכו אותו בכל חלקי גופו.

מלבד הזיכוי, ספגה מח"ש מכה נוספת לאחר שהשופט עדן מתח ביקורת חריגה בחומרתה על אחד מבכיריה – דובי שרצר, ראש זרוע חשיפה, האחראית על תחום המודיעין והחקירות. עדותו של שרצר תוארה כ"עדות מגמתית ולא מהימנה", כשהשופט קובע למעשה כי לשרצר דעה קדומה נגד שוטרים. זאת, לאחר שהעיד בבית המשפט כי "בכל התיקים יש קשר שתיקה שמאוד קשה לפצח אותו. השוטרים מחפים אחד על השני".

אחד הפגמים בהתנהלות מח"ש נוגע לגביית עדותו של השוטר ברקוביץ', שחקר את העצור פעמיים במהלך חודש אוגוסט 2011 – לפני ואחרי האירוע המתואר בכתב האישום. בחקירתו במח"ש, הנחשפת לראשונה בוואלה! NEWS, נשאל ברקוביץ' שוב ושוב על טענתו כי אינו זוכר את האירוע ואף מוטח בו כי הוא עשוי להיות מוגדר שותף לביצוע המעשה.

"הגעת מהבית עם גרסת ה'לא זוכר' שלך. אתה סייעת בהתנהלות שלך וחיפית על עבירה פלילית של התעללות בחסר ישע", האשימה חוקרת מח"ש את ברקוביץ' במהלך החקירה. על כך השיב ברקוביץ': "אין לי מה להגיד. אני לא מחפה על אף אחד. אני באמת לא זוכר".

אלא שבשלב כלשהו חל שינוי חד בגרסתו של ברקוביץ', ולפתע הוא החל להיזכר בפרטי המקרה. "ישבתי עם עצמי קצת וניסיתי לחשוב על האירוע, לנסות לזכור כמה שיותר פרטים", סיפר בהמשך חקירתו. לדבריו, נזכר כי במהלך חקירתו הראשונה של מהרי הוא לא היה חבול. הוא הוסיף כי שעות ספורות אחרי חקירתו הראשונה, הובא בפניו מהרי פעם נוספת והוא גבה ממנו עדות. "הייתה לי תחושת בטן לא טובה בקשר למה שקרה לו במשטרה, לנוכח הממצאים בטופס השחרור ומה שהוא בא איתו מבית החולים", סיפר ברקוביץ'.

ההסבר לשינוי הגרסה טמון, ככל הנראה, בהפסקה שאירעה במהלך חקירתו. מה שהתרחש באותן דקות שבהן ברקוביץ' היה מחוץ לחדר החקירה תועד במזכר שרשם שרצר, ממנו עולה כי ברקוביץ' נפגש במהלך ההפסקה עם משה סעדה, סגן ראש מח"ש.

"היום במהלך החקירות שוחחתי עם הנדון (ברקוביץ', א"ס), הן במרפסת מח"ש והן בשירותים. הנדון שאל מספר פעמים כיצד ניתן לעזור לו", כתב שרצר במזכר. הוא הוסיף כי ברקוביץ' אמר לו שהוא זוכר שהחשוד הגיע ללא פציעות, אך היה פצוע בזמן שמסר את העדות הנוספת, שנמסרה לבקשתו של אחד הנאשמים בתיק, אורן סבג. על פי הכתוב במזכר של שרצר, ברקוביץ' לא הבין מה התכלית של העדות הנוספת וציין בפניו כי הרגיש שמשהו לא תקין.

שרצר ציין במזכר כי ברקוביץ' ביקש הקלות תמורת המידע שימסור והובא בהמשך בפני סעדה. "משה סעדה אישר כי כנגד מסירת המידע לא יוגש נגד אריאל כתב אישום, ובלבד שיצא דובר אמת בבדיקת פוליגרף", נכתב במזכר. חילופי דברים אלו, קבע השופט עדן, מלמדים שברקוביץ' שימש למעשה עד מדינה, וגויס שלא על פי הנהלים – מצב בעייתי ו"מדאיג", כלשונו, שהתרחש בניגוד להנחיות היועץ המשפטי לממשלה.

במוקד ההחלטה לזכות את ארבעת השוטרים, עומדת העובדה שעדותו של מהרי נדחתה על ידי בית המשפט כ"לא אמינה, מגמתית ורצופת סתירות". השופט עדן קבע כי לוח הזמנים שתיאר מהרי בחקירתו הוא "בלתי אפשרי" וסותר עדויות אובייקטיביות הנובעות מתיעוד זמני החקירה ומטופסי בית החולים שבו נבדק באותו היום.

"חשבתי שאורן (סבג, א"ס) רוצה להציע לי קפה, שאולי הגישה של המכות לא הלכה אז שינו אותה. הוא לקח את הכוס ושפך לי על הרגל", סיפר מהרי. בחקירה נוספת תיאר גם את הרגעים שבהם שהה בחדרו של השוטר ציון חיון, לפני שהועבר לחדרו של סבג. "הוא סגר את הווילון של המשרד. היה ברדיו שיר של שרית חדד שאני לא זוכר. הייתה לו אלה שהוא עטף עם עיתון וסלוטייפ. הוא התחיל להסתובב איתה מאחורי ועשה תנועות כאילו הוא בא לתת לי מכות", הוסיף.

מהרי תיאר כי חיון שהה עמו ועם סבג בחדר בעת שפיכת המים הרותחים. "הוא עשה פרצוף נגעל, כאילו הוא מרגיש את הכאב. אני צעקתי והתחננתי לאורן שיפסיק, ירדו לי דמעות, הייתי מוכן לחתום על מה שהוא ירצה", אמר. לאחר זמן, סיפר מהרי, הוא החל לרעוד מכאב. "פה כבר התחלתי לצעוק ולהשתולל. עד היום נשארו לי צלקות", תיאר.

למרות התיאור המזעזע ניכר היה שחוקר מח"ש לא ממהר לקבל את גרסתו של מהרי, בייחוד לנוכח העובדה כי לא סיפר לאחות שבדקה אותו בבית החולים סורוקה על נסיבות המקרה.

"אני רוצה להבין, זאת לא הפעם הראשונה שהסתבכת עם המשטרה ונחקרת. אתה טוען ששפכו עליך מים בחקירה ומבין שמשהו לא תקין. מה יש לך לפחד עכשיו? למה שיקרת לאחות?", הטיח החוקר במהרי.

בתגובה השיב כי פחד ש"יעלימו" אותו. "חשבתי גם על המשפחה שלי, שאם יקרה לי משהו הם לא ידעו כלום. יספרו להם איזה סיפור שקרה לי משהו במעצר. אמרתי שעדיף לשתוק עכשיו ולדבר אחר כך", הוסיף.

אלא ששורה של עדים וראיות חיצוניות, קבע השופט, מובילים למסקנה שלא ניתן לקבל את גרסתו של מהרי, שייתכן כי "נבדתה מליבו". אחד מאותם עדים הוא עו"ד אכרם חסונה מהסניגוריה הציבורית, שייצג את מהרי בזמן מעצרו בשנת 2011. מהרי טען כי סיפר לחסונה על התנהגות השוטרים בזמן אמת. בחקירתו במח"ש הכחיש זאת חסונה. "זה דבר חמור. אם עצור היה מוסר לי ששוטר שפך עליו מים חמים במסגרת תשאול, בוודאי שהייתי מעלה את זה בדיון בבית משפט ומטפל בזה אישית", אמר.

בעיה נוספת נוגעת לעובדה שבתעודת השחרור מבית החולים סורוקה בבאר שבע, אליו הובהל מהרי ביום האירוע, לא מופיעה החבלה שאותה תיאר בעדותו במח"ש. גם מעקב אחר מכשיר הנייד של סבג שנעשה על ידי מומחה מטעם ההגנה, לימד כי סבג כלל לא היה בתחנת המשטרה בעת האירוע. "חוות דעת המומחה מטעם ההגנה לא רק מחזקת את הספקות הרבים מאוד המפורטים לעיל, אלא אף תומכת במסקנה לפיה סביר שהאירוע לא התרחש", קבע השופט.

בתגובה לפניית וואלה! NEWS בנוגע לפסק הדין, נמסר מהמחלקה לחקירות שוטרים: "פסק הדין בעניינו של סבג נלמד בעת במח"ש על כל היבטיו. הפרקליטות שוקלת הגשת ערעור, בין היתר כפועל יוצא מההחלטה להימנע מעיון בחומר חדש שנאסף. הדברים נבחנים בהרחבה בימים אלה, על כלל היבטיהם, הן במח"ש והן על ידי הגורמים המוסמכים בפרקליטות המדינה".